לא יעמדו בקצב: הרגולציה הכבדה ומערכת הביטחון מאיימות על רשתות הסלולר

חברות הסלולר ברחבי העולם יצטרכו להגדיל בשנים הקרובות משמעותית את הקיבולת של הרשתות שלהן כדי להתמודד עם הזינוק החד בשימוש באינטרנט הסלולרי הצפוי עד סוף העשור.

לפי דו"ח שפרסמה סיסקו, נפח הנתונים שעובר דרך רשתות הסלולר בעולם זינק ב־69% רק במהלך 2014 לעומת 2013. הוא צפוי להמשיך ולצמוח בכמעט פי עשרה עד 2019. הזינוק החריג הזה נובע מהשימוש המוגבר ברשת הניידת כדי לצפות בסרטונים, להוריד מוזיקה, להעביר תמונות ולהשתמש באפליקציות תוך כדי תנועה.

במשך שנים נחשבו רשתות הסלולר בישראל לבין הטובות בעולם, אלא שהלקוח הישראלי נאלץ לשלם על השימוש בהן הרבה יותר מדי. בקדנציה של השר משה כחלון החליט משרד התקשורת לוותר על המובילות הטכנולוגית למען הורדה דרמטית בתעריפים. במשרד רצו לאפשר לשני השחקנים החדשים, גולן טלקום ו־HOT mobile, להתבסס בשוק, ולצורך כך דחו את המכרז למכירת תדרים לרשתות דור רביעי (LTE). רשתות אלו, המציעות קצב גלישה גבוה פי כמה מאשר היום, יושקו בישראל באופן מלא רק בהמשך השנה, אחרי כל מדינות המערב. אלא שבכירים בתעשיית הסלולר חוזים עתיד קודר עוד יותר לענף. לטענת אותם בכירים, כמה גורמים מאיימים לפגוע לאורך הזמן באיכות הרשתות הסלולריות ובטיב השירות שהן ייתנו למשתמשים. הגורמים הללו כוללים, לדבריהם, את ההגבלות של משרד התקשורת לצד חוקי התכנון והבנייה שבסמכות משרד הפנים ואת צורכי מערכת הביטחון, בשילוב התחרות האגרסיבית בשוק שחותכת את הרווחים של החברות. החשש של אותם בכירים הוא כי במסלול הנוכחי לא יצליחו הרשתות הישראליות לענות על הביקוש הגדל בתוך כמה שנים.

בלי תמריץ כלכלי

כדי לספק קיבולת רבה יותר ולהתמודד עם נפח הגלישה הגדל, זקוקות חברות הסלולר ליותר תדרים. אלא שגם מערכת הביטחון משתמשת באותם תדרים בדיוק לצורך הפעלת מערכות שונות, והיא לא תמיד ממהרת לוותר עליהם. בתחילת השנה נמכרה לחברות הסלולר חבילת תדרים ראשונה לצורך רשתות הדור הרביעי. ולאחר שגם משרדי האוצר והביטחון פתרו את המחלוקת על הפיצוי, יש בידי המדינה חבילת תדרים נוספת לחלוקה, אם כי היא נחשבת איכותית פחות ודורשת הקמת אנטנות רבות יותר כדי להגיע לכיסוי מלא. תדרים אלו יתמלאו גם הם בקרוב.

הפתרון המוביל למחסור בתדרים ‑ שהוצג בתערוכת הסלולר בברצלונה בחודש שעבר ‑ היה שילוב בין רשתות הסלולר לרשתות ה־Wi-Fi, שפועלות על תדרים פתוחים שאין צורך ברישיון כדי להשתמש בהם. אפשרות אחת היא שחברות הסלולר יפרסו רשתות Wi-Fi משלהן במקומות צפופים, כך שהלקוחות יועברו אוטומטית ובהתאם לעומס בין גלישה ברשת הסלולר לגלישת Wi-Fi. אלא שנכון לעכשיו הפתרון הזה אינו ישים בישראל, כאשר את תדרי ה־Wi-Fi הרלבנטיים ביותר חוסם משרד הביטחון. כמו כן, בתדרים שאפשר להשתמש בהם משרד התקשורת הוא שמציב מגבלות קשות. עד לפני שנה אסר לחלוטין משרד התקשורת על מפעילי הסלולר לפרוס רשתות Wi-Fi, וכיום הוא מאפשר להם לעשות זאת רק אם הרשתות יהיו פתוחות גם לשימוש לקוחות של חברות אחרות בחינם – וכך יירד למינימום התמריץ הכלכלי שלהם להשקיע. "מפעילים כמו דויטשה טלקום בגרמניה או סוויסקום בשוויץ מפעילים רשת Wi-Fi משלהם רק ללקוחות החברה", אומר סמנכ"ל טכנולוגיות באחת מחברות הסלולר הגדולות. "גם אנחנו חשבנו להשתמש בפתרון של Wi-Fi במקומות עמוסים כמו אצטדיונים, אבל בשל המגבלות שמשרד התקשורת מציב זה לא ריאלי".

מנכ"ל אלקטל לוסנט ישראל אריק טל. "שנים אחורה" צילום: קובי קנטור

"אנטנות בלי אישור"

פתרון נוסף להתמודדות עם העומס הסלולרי הצפוי הוא השימוש באנטנות סלולריות זעירות (Small cells). מדובר במתקנים שגודלם כגודל קופסת נעלים, וניתן לפרוס אותם על תחנות אוטובוס או על עמודי תאורה. השימוש בהם מגדיל את הקיבולת של הרשתות באזורים עירוניים שבהם קשה מאוד להקים אתרים סלולריים רגילים. "כיום כדי לפרוס אנטנה זעירה צריך לעבור תהליך של שנתיים-שלוש בוועדות תכנון ובנייה. זה לא ריאלי ולכן לא משתמשים באתרים זעירים בישראל", אומר בכיר בתעשייה. ענקית ציוד התקשורת אלקטל לוסנט מקדמת במיוחד את השימוש באנטנות אלה. "אם חברות הסלולר לא ייערכו בזמן עם אנטנות זעירות, השירות שלהן יידרדר ויחזור שנים אחורה", טוען מנכ"ל אלקטל לוסנט ישראל אריק טל. "במדינות אירופה כבר מזמן הפנימו שצריך לאפשר פריסה מיידית של מתקנים ללא צורך באישורים, וישראל חייבת להיות שם".

לדבריו, "חברות הסלולר, המצויות במלחמת הישרדות, חוששות מצדן להיכנס להשקעות נוספות בשירותים שייתנו ערך מוסף ללקוח".