בלעדי לכלכליסט
תוכנית חדשה: המדען הראשי יבקש ויזות עבור יזמי הייטק זרים
אבי חסון מקדם תוכנית לשילוב יזמים זרים בתעשייה המקומית כדי שאלה ישמשו בהמשך כשגרירים שלה ברחבי העולם. בשלב הראשון התוכנית תהיה מוגבלת לקבוצת ניסוי של 20 יזמים שיקבלו "ויזת חדשנות"
המדען הראשי אבי חסון מקדם תוכנית להענקת ויזות ליזמים זרים כדי שאלה יוכלו לפעול בישראל, להקים חברות או לעבוד בחברות סטארט־אפ ישראליות. הויזות שיכונו "ויזות החדשנות" יעודדו יזמים זרים להשתלב בתעשייה דרך מאיצי סטארט־אפ פרטיים, דוגמת המאיצים של מיקרוסופט, קרן ג'נסיס ולאומי־טק. התוכנית תהיה מוגבלת תחילה לקבוצת ניסוי של 20 יזמים בשנה ותאפשר להם לשהות תקופה מוגבלת בארץ.
- תשובת הממשלה למשבר ההייטק: הרשות הלאומית לחדשנות
- צוק איתן הבריח משקיעים והמדען הראשי נאלץ לדחות מכרז החממות
- "פגיעה בתקציב המדען הראשי היא פגיעה בבסיס הכלכלי של ישראל"
היזמים יקימו פעילות בישראל ויקבלו הנחיה ממנטורים ישראלים ולאחר מכן יחזרו למדינת המוצא שלהם. לאחר מכן, מקווים במשרד הכלכלה, ישמשו היזמים כשגרירים של התעשייה הישראלית בעולם ויבחרו להרחיב את פעילות החברה שלהם בישראל. עם זאת, במשרד הכלכלה אין כל כוונה לאפשר לעובדי הייטק זרים לעבוד בחברות ישראליות למרות תמיכת מגזר ה־IT בנושא, שמבקש זה כמה שנים להתיר העסקת עובדי IT מהודו.
נכון להיום מדינת ישראל אינה מחלקת אשרות עבודה ליזמים זרים עצמאיים הבוחנים הקמת חברות בישראל. אשרת העבודה הישראלית (B1) מאפשרת במקרים מיוחדים העסקה של מומחים שמרוויחים שכר גבוה במיוחד, יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק אך רק לאחר שחברה מסחרית ישראלית הוכיחה כי לא הצליחה למצוא לו תחליף ישראלי. מרבית העובדים הזרים בישראל מועסקים רק בתחומים שבהם קיימת דרישה לידיים עובדות כגון סיעוד, בניין, חקלאות ומטבח אתני, אך יזם הייטק עצמאי שמעוניין לפעול כאן אינו יכול לעשות זאת, גם אם בטווח הארוך הוא עשוי להקים כאן חברה משגשגת או פעילות מו"פ שמשרתת חברה זרה.
שינוי מבני במשרד המדען
תוכנית ויזות החדשנות טרם נחתמה והיא צפויה לעבור כהוראת מנכ"ל את אישורו של מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. פרטי התוכנית טרם סוכמו, אך דו"ח שפרסם אתמול המדען הראשי מאשר את כוונות המשרד לתמוך בתוכנית ויזת היזמים.
עוד נודע כי המדען הראשי עורך רפורמה מבנית במשרד המדען כחלק מהפיכתו לרשות החדשנות, שצפויה לכלול סמכויות רבות יותר הקשורות לחברות הייטק והשקעות טכנולוגיות בישראל. במסגרת התוכנית יוקמו במשרד המדען חמש זירות פעולה שיתמחו כל אחת בקהל יעד מסוים בענף המחקר והפיתוח. לכל זירה ימונה מנהל, תמונה ועדה ייעודית ויוקצה תקציב שיאפשר לה להפעיל קבוצה של שלוש עד חמש תוכניות רלוונטיות. זירת ההזנק, למשל, תטפל בחממות הטכנולוגיות, אבל גם בכינון סיוע לחברות סטארט־אפ בשלב הצעיר ביותר ("סיד"); מגזר התשתיות הטכנולוגיות יעסוק בקידום מחקרים ושיתוף פעולה בין התעשייה והאקדמיה; הזירה הבינלאומית תעסוק באיתור שיתופי פעולה עם קרנות, אוניברסיטאות וחברות בינלאומיות ובמשיכת משקיעים ושותפים אסטרטגיים לחברות ישראליות; זירת החברות בצמיחה תסייע לחברות גדולות יותר וחברות בשלב הצמיחה והאשראי החוזר ואילו זירת המו"פ המסורתי, החברתי והציבורי, תסייע בכל השאר, כלומר תתמוך בחדשנות בתעשייה המסורתית ותטמיע טכנוולגיות במגזר הציבורי. התקציב יחולק בהתאם לצרכים המשתנים של כל אחד מהמגזרים האלה כל שנה.
כחלק מהפיכתו לרשות חדשנות בעלת סמכויות רבות יותר, מקדם משרד המדען הראשי מחקר כלל לאומי על המחקר והפיתוח בישראל במסגרתו פרסם אתמול דו"ח מקיף המציין את המשבר בחינוך הטכנולוגי ואת צרכי חברות ההייטק בישראל. למרות הירידה ההולכת וגדלה בחלקו של ההייטק הישראלי מתוך התוצר, כפי שעולה מנתוני הלמ"ס, משרד הכלכלה השיק מדד חדש שנועד לעקוב אחר פעילותו של ענף ההייטק ולפיו הוא נמצא דווקא במגמת עלייה.
הסטארט־אפים בראש
מדד ההייטק עוקב אחר ביצועיהן של חברות הייטק גדולות וחברות סטארט־אפ. המדד מבדיל בין חברות הייטק גדולות, כגון אמדוקס, צ'קפוינט, מלאנוקס ואלביט, שמצבן גם תלוי במדדים מאקרו כלכליים לבין סטארט־אפים, או למעשה כל חברת הייטק פרטית שעדיין נסמכת על הון פרטי. מדד החברות הגדולות כולל התחשבות בנתוני הלמ"ס, בהם הערך המוסף הגולמי של התעשייה והשירותים, נתוני ייצור חברות ההייטק ושיעור השכירים בהייטק ביחס לשאר השכירים במשק, וכן נתונים מחברת המחקר IVC שכולל את שווי עסקאות הפרייבט אקוויטי בישראל, מספרן וכן את מדד ת"א־בלוטק. מדד החברות הגדולות מראה על יציבות יחסית לאורך השנים ועל צמיחה איטית.
בניגוד אליו, מזנק מדד חברות הסטארט־אפ מאז שנת 2010 בשיעורים גבוהים ביותר ומאפיל על מדד החברות הבוגרות. במדען הראשי מסבירים זאת בכך שאקזיט של סטארט־אפ פרטי בן עשרות עובדים משמעותי יותר ביחס לכמות העובדים שהוא מעסיק. מדד החברות הפרטיות כולל לא רק שווי אקזיטים, אלא גם את מספרן, שווין ומספר עסקאות הגיוס שביצעו, נתונים הנאספים על ידי חברת המחקר IVC.
עם זאת, במשרד הכלכלה אין כל כוונה לאפשר לעובדי הייטק זרים לעבוד בחברות ישראליות למרות תמיכת מגזר ה־IT בנושא, שמבקש להתיר העסקת עובדים מהודו