"פגיעה בתקציב המדען הראשי היא פגיעה בבסיס הכלכלי של ישראל"

כ-14 חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הסייבר צפויות לצאת השבוע לסבב פגישות עם נציגי חברות, שותפים ומשקיעים אמריקאים פוטנציאליים. ביניהם ניתן למצוא נציגים  מתחומי האבטחה, הבנקאות, הפיננסים, הבריאות והביטחון שייחשפו לטכנולוגיות הישראליות במטרה לבחון הזדמנויות עסקיות ושיתופי פעולה עתידיים.

ניצלנו את ההזדמנות ונפגשנו עם נציגיהם של ארבע מהחברות על מנת לשוחח על הסיבות שהביאו אותן לצאת לארה"ב. התשובות היו מגוונות וחשפו בפנינו חלק ממכלול הבעיות והשיקולים שעומדים בפני היזמים הישראלים בתחום.

דוד פורסטנבורג: "בישראל יש נטייה לייבש את מקורות המימון של ההייטק" צילום: יח"צ

במפגש השתתפו ישראל לוי, מנכ"ל Trustware; אלון אלדן, מנהל שירותים מקצועיים ב-Safe-T; אריק אסייג, סמנכ"ל מכירות Votiro; דוד פורסטנברג, סמנכ"ל תפעול ואייל אדר, מנכ"ל חברת White Cyber Knight ונציגת קרן בירד, לימור נקר וינסנט.

התובנות העיקריות שעלו מהדיון נגעו לשלושה תחומים עיקריים: גיוס המימון לפיתוח החברות בישראל, היתרון של המדינה בעולם הסייבר ופיתוח התעשייה בארץ. על דבר אחד כולם הסכימו - בישראל יש DNA של שיתופי פעולה בין החברות והסטארט-אפים שמספקים יתרון גדול ביחס למה שמתקיים בחו"ל.

הבעיה העיקרית: המימון

מהדיון עולה כי הבעיה העיקרית של החברות בישראל הוא הצורך להסתמך על מקורות מימון פרטיים בשלבי הפיתוח הראשונים של המיזמים. בנוסף קיימת בעיה של חוסר האפשרות לתכנן את המימון, הדוגמה העיקרית לכך היא שבעיתות משבר התקציבים הראשונים שנפגעים הם תקציבי המדען הראשי.

"תעשיית ההייטק היא הקטר של הכלכלה הישראלית", על כך הסכימו כל המשתתפים. לטענת החברות, כאשר בעת משבר כלכלי פוגעים בתקציבי המדען, הדבר יכול לפגוע אנושות בבסיס שהוא קריטי לצמיחת התעשייה הישראלית ולבניית חברה שתאפשר הזדמנויות תעסוקה וצמיחה.

"פגיעה בתקציבים הינה פגיעה בבסיס הכלכלי של מדינת ישראל והפגיעה תהיה מיידית", כך הם מסכמים את הלך הרוח בתעשיה. השאלה הבאה נגעה למקומה של ישראל בתעשיית הסייבר העולמית - האם יש לישראלים יתרון על מדינות אחרות בתחום?

"ישראל היא חוד החנית של פיתוחים בעולם בתחום", כך על פי נציגי החברות. "איכויות האבטחה הפיזית בישראל מקרינות על העולם הווירטואלי, מה שעובד בעולם האמיתי כמו כיפת ברזל, יעבוד גם בעולם המחשוב".

תרבות הסטארט-אפים והאופי הישראלי

פיתוח התעשיה בישראל נסב סביב שני צירים עיקריים: קידום תרבות הסטארט-אפים והיכולת לגדל חברות בישראל בניגוד להשתלבות בחברות בינלאומיות. הקושי להשיג מימון מכריח את היזמים הישראלים ליצירתיות ולמערכת שיקולים שמקדשת לפעמים את האקזיט כמטרה.

"בישראל יש נטייה ברורה לייבוש מקורות המימון של ההייטק", אומר דוד פירסטנברג. חברות קטנות גם מתאימות יותר לאופי הישראלי - כך מעדיפים בישראל לבנות חברות קטנות בגלל חוסר ההיררכיה. 

ישראל לוי מוסיף כי בישראל, בניית חברה היא כמו בניית כביש מהיר עם חישוב של יציאות כל כמה מאות מטרים במקום קילומטרים. בהתייחס למרכזי מחקר ופיתוח המוקמים על ידי חברות רב לאומיות, יש קונצנזוס בין כולם שזה דבר מצויין שמספק עוד מקומות תעסוקה למשק הישראלי.

בסופו של דבר כולם מסכימים כי תעשיית הסייבר מתאימה מאוד לאופי הישראלי. התרבות הארגונית של החברות הקטנות, העבודה בנישות ופיתוח מוצרים על בסיס ניסוי וטעייה, כל אלה מספקות סביבה בה היזמים הישראלים יודעים לתפקד הרבה יותר טוב מעמיתיהם בעולם.