אקזיטים בישראל, 2015: תוך חצי שנה עקף השוק את המספרים של 2014
דו"ח של IVC ומיתר ליקוורניק מגלה שבחציון הראשון נערכו 48 רכישות בסכום כולל של כמעט 5 מיליארד דולר. גם שווי החברות שנמכרו עלה במהירות: עד כה בוצעו 11 עסקאות בשווי גדול מ-100 מיליון דולר, לעומת 17 ב-2014 כולה
- מדפיסים כסף: חברת הדפוס מתן דיגיטל נמכרה ל- EFI שייסד אפי ארזי
- חברת מרק הגרמנית רוכשת את חברת קיולייט ננוטק הישראלית
- צ'קמרקס הישראלית נמכרת לפי שווי של 100 מיליון דולר
הדו"ח מראה כי עסקאות מיזוגים ורכישות גרמו לחלק ניכר מהעליה בהיקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2015. סך ההון שקיבלו המשקיעים ממכירת חברות הייטק ישראליות וחברות הקשורות לישראל, הסתכם ב-4.98 מיליארד דולר ב-48 עסקאות שנסגרו במחצית הראשונה של השנה, ועקפו את ההיקף המצטבר של שנת 2014 כולה, שעמד על 4.93 מיליארד דולר. זאת בעיקר הודות לעסקת הרכישה בפנדטק שהיקפה 1.25 מיליארד דולר.
קובי שימנה, מנכ"ל IVC צילום: עמית שעל
בין היתר, נמנו בדו"ח מכירת BorderFree לידיה של פיטני בואז תמורת 450 מיליון דולר שהפקידה בידיהן של הקרנות דלתא ופיטנגו מאות מיליוני דולרים במניות הרוכשת; מכירת זרוע הבילינג של קומברס לאמדוקס תמורת 272 מיליון דולר; מכירת אנפורנה לאמזון תמורת 360 מיליון דולר; מכירת פאנאיה לאינפוסיס ההודית תמורת 230 מיליון דולר; מכירת רדבנד להרמן תמורת 200 מיליון דולר; מכירת אקסלייט לנילסן תמורת 200 מיליון דולר ומכירות וואצ'דוקס לבלקברי תמורת 150 מיליון דולר.
אביגדור וילנץ, מנכ"ל אנפורנה צילום: שמואל אוסטר
תשואות סמליות, תחזית אופטימית
על פי הדו"ח, התשואות הישירות מההנפקות היו צנועות יחסית והסתכמו ב-308 מיליון דולר, או 6% מההיקף הכולל של האקזיטים בתקופה. זאת בהשוואה ל-2.1 מיליארד דולר, 29% מכלל האקזיטים, שגויסו ב-16 הנפקות ראשונות בשנת 2014 כולה. רק שתי חברות מתוך שש שהונפקו היו מגובות הון סיכון, בהשוואה לשנת 2014, בה יותר ממחצית ההנפקות בוצעו על ידי חברות מגובות הון. פעילות ההנפקות הראשונות צברה תאוצה בשנת 2014, ונראה שחלון ההזדמנויות עוד פתוח, עם יותר מ-20 חברות הייטק ישראליות המתכננות להפוך לציבוריות עד סוף 2016. כותבי הדו"ח מעריכים כי שלוש עד ארבע הנפקות ראשונות צפויות להסגר עד סוף שנת 2015 ולהניב עד 500 מיליון דולר בתקבולים.
עו"ד דן שמגר, שותף במיתר ליקוורניק
דן שמגר, שותף בפירמת מיתר ליקוורניק מציין כי המחצית השניה של השנה נראית מבטיחה, "אנחנו חווים תאוצה גם במספר ובמגוון הרוכשים הפוטנציאליים המפגינים עניין ברכישת חברות ישראליות, וגם במגוון חברות היעד, הכולל חברות יותר בוגרות ושאפתניות. בנוסף, המשקיעים בחברות הישראליות ממשיכים לפעול בסלקטיביות בהגדרת דרכי החברה לאקזיט ומוכנים להמתין בסבלנות בכדי למקסם את ערך ההחזר על השקעותיהם. בסך הכל, אנחנו אופטימיים לגבי פעילות האקזיטים במחצית השניה של 2015".
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC , אמר: "במחצית הראשונה של 2015 ראינו את שווי החברות באקזיט עולה באופן ניכר ובקצב גבוה, עם 11 עסקאות מעל 100 מיליון דולר כל אחת וזאת כאשר בשנת 2014 כולה, היו 17 עסקאות בטווח זה. קיומן של עסקאות בשוויים שכאלה, מעיד הן על המצאותו של הון זמין לעסקאות בידי הרוכשים והן על העובדה כי בשנים האחרונות חברות ומשקיעים מנסים להביא לשוק חברות מבוססות יותר, המגיעות לאקזיט בשלב בשל יותר המעלה כמובן את שווי החברה ברכישה. יתרה מזאת, אנו רואים כניסה של יותר ויותר חברות טכנולוגיה ותאגידים מחוץ לארה"ב – במיוחד מאסיה ואירופה - שמצטרפים לקהל הרוכשים הפוטנציאלים בהייטק הישראלי, ומביאים עמם הון נוסף ועניין בינלאומי מוגבר, המהווים זרזים לעליית שווי החברות".
מי ישראלי?
ואולם, ההגדרה של חברה ישראלית ב-IVC רחבה למדי. למשל, פאנדטק לא ניתנת להגדרה כחברה ישראלית, לאחר שנמכרה כבר קודם לכן ב-390 מיליון דולר והועברה מקבוצת אי.די.בי לידיה של GTCR האמריקאית ובמרץ האחרון נמכרה שוב ל- DH תמורת 1.25 מיליארד דולר. החברה מעסיקה בישראל רק 300 מתוך 1,600 עובדיה.
בנוסף, IVC החשיבה בשוגג את עסקת מיקור החוץ של עובדי הפיתוח של קומברס שהועברו לידיה של טק מהינדרה ההודית. למעשה היתה זו קומברס ששילמה 221 מיליון דולר לטק מהינדרה עבור עבודות הפיתוח שהיא מספקת לה. בנוסף, במחקר נמנית גם חברת Travelfusion הבריטית שנמכרה ל-Ctrip תמורת 160 מיליון דולר. אמנם, לא מדובר בחברה ישראלית, אך בעלי מניות מרכזיים בה הם יוסי מולדבסקי וסימי אפרתי שהשקיעו בחברה דרך קרן סמוראי שבבעלותם.
אם סופרים את סך האקזיטים, בכלל זה גם של הנפקות, מקבלים תמונה מעט שונה. כלל העסקאות במחצית השנה הראשונה עמדו על 5.3 מיליארד דולר ב-54 עסקאות. לשם השוואה, בכל שנת 2014, 107 עסקאות הסתכמו בקרוב ל-7 מיליארד דולר. בין ההנפקות של המחצית הראשונה של השנה ניתן לציין את סטדימיד, צ'ק-קאפ, קורנית וסולאראדג' בזירה הניו יורקית, וכן את טק פייננשלס ואדגוריתם בזירה הלונדונית.
המצב טוב? תלוי את מי שואלים
שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מסר ל"כלכליסט": "צר לי להרוס את החגיגה אבל כמי שמייצגים את החברות המהוות את תעשיית ההייטק האמתית האחראית לייצוא של 27 מיליארד דולר בשנה, עם אחריות ישירה לכ-50% מהייצוא התעשייתי של המדינה אני סבור שחזיון התעתועים הזה מעוור את עייני הציבור ומקבלי ההחלטות מפני המציאות העגומה".
"בעוד אומת הסטארט-אפ מוכרת את עצמה לדעת, תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת היום בצומת סואן ומסוכן עם סכנת ירידה מייצוא בהיקף של 27 מיליארד דולר בשנה, לצד סגירת מפעלים ופיטורי אלפי עובדים בשנתיים האחרונות והתמודדות עם שער שקל-דולר לא ריאלי. כל אלא עלולים להביא את ישראל לאיבוד יתרונה הטכנולוגי מה שישפיע על המשק כולו. לא מדובר בהשערות פסימיות לעתיד אלא במציאות קרובה ומידית. עם כל הכבוד לאקזיטים, סטארט-אפים מעסיקים רק קומץ קטן של יזמים, אנשי פיתוח ומשקיעים. הם לא מעסיקים מספר גדול של מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, אנשי שיווק, רכש וגם לא בני 45 פלוס ואחרים. רובם לא קמים במטרה ליצור תעשייה ברת קיימה אלא מדובר בהשקעה לצרכי אקזיט בלבד. מה גם שחלק מהעסקאות שדווחו היום כגון עסקת פאנדטק כלל אינה אקזיט ישראלי שכן החברה נמכרה ב-2011 לקרן אמריקאית. לא רק שלא מדובר בהצלחה ישראלית אלא פספוס ישראלי".
"ניתן וצריך לפרגן להצלחות ישראליות אולם אנו חייבים גם להיות מפוקחים ולומר את האמת - גל האקזיטים ששוטף את ישראל, מאיים על יכולתה של התעשייה להמשיך ולשמר את מעמדה כקטר הצמיחה של המשק. מדינת ישראל לא צריכה רק סטארט אפים והסגידה לעגל הזהב של האקזיטים פוגעת בחוסנה של מדינת ישראל ומעוורת את עיניי הציבור ובעצם מונעת יצירת תעשייה אמיתית בישראל המהווה את קטר ההייטק".
