בין אדאלום לאיירון סורס: השבוע הסוער של ההייטק הישראלי

1. בועת סייבר? לא ממש

כשרוצים להיות מנומסים, מדברים על הייפ סביב חברות הסייבר בארץ ובעולם. כשרוצים להיות מנומסים פחות, מדברים על בועה. עסקת אדאלום מעלה שוב את השאלה אם תחום הסייבר וההשקעות בו התנפחו הרבה מעבר לרמה סבירה.

בלי בועה, בלי אגו

ואולם, אם יש חברה שאינה מייצגת בועת סייבר, זו אדאלום. החברה מרמת החייל מתמודדת בהצלחה עם האתגר המורכב של אבטחה לארגונים הנעזרים בשרתים מרוחקים. חברות כמוה חשובות כיום מתמיד, וגם מיקרוסופט מבינה זאת, כיוון שהצורך בפתרונות סייבר יעילים אמיתי ובוער. אחרי הכל רק אתמול פורסם על פריצה גדולה לאתר ההיכרויות והבגידות אשלי מדיסון, ודירקטוריונים רבים דורשים מהחברות לדווח על התנהלותן בתחום.

אז איפה כן יש בועת סייבר? בשוליים, שבהם משקיעים חשים שהם מפסידים את המסיבה, רצים לכל חברה שנקרית בדרכם ומנפחים את שוויה. חברות המתמקדות בבעיות קטנות יחסית או כאלה שנכנסות לשוק רווי פתרונות מחזקות את המגמה הזאת. עם זאת, זו בועה עם כוכבית.

2. סינרגיה ישראלית

אם באופן מסורתי סטארט־אפים ישראליים חיפשו את האקזיט בחו"ל, הרי שבשנים האחרונות נהפכה זירת ההייטק הישראלית לצפופה למדי, מה שמביא גם חברות ישראליות להתמזג זו עם זו.

מייסד אדאלום אסף רפפורט. בחר תחום לא פשוט, והצליח

בשנה האחרונה נצפו לא מעט מקרים כאלה, עוד לפני עסקת איירון סורס וסופרסוניק. פלטפורמת הווידיאו לארגונים קלטורה רכשה את טווינצ'י כדי לפתח שירות דמוי נטפליקס לחברות טלקום; חברת בניית האתרים וויקס קנתה את מומנט, המסדרת תמונות מרשתות חברתיות לפי אירועים כדי לעודד זוגות שנישאו להקים אתר המוקדש לחתונתם; וקומו (לשעבר קונדואיט), המפתחת אפליקציות סלולר חינמיות, רכשה את קיפרז ב־50 מיליון דולר בשבוע שעבר כדי לפנות לעסקים המעוניינים לשמר את לקוחותיהם.

"הפערים המנטליים בין חברות ישראליות קטנים יותר מאשר מול חברות מחו"ל, ויש ביניהן ראיית עולם משותפת, החשובה ביום שאחרי הרכישה", אומר ל"כלכליסט" בעלי קומו רונן שילה. "למרות זאת, ברוב המקרים ישראלים מעדיפים להתחרות, ומיזוגים מתרחשים בעיקר כשיש סינרגיה בין החברות. זה נופל וקם על היכרות אישית, בגרות והיכולת להניח לאגו בצד".

3. מיקרוסופט שינתה כיוון

אם בעבר מיקרוסופט התמקדה בהשקעה בסטארט־אפים, הרי שכעת ענקית התוכנה מעדיפה לרכוש אותם. עסקת אדאלום היא הרביעית שלה בישראל בתשעה חודשים.

הסצנה הישראלית מתלבשת כמו כפפה ליד של מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, שמבחינה אסטרטגית רוצה שענקית התוכנה תפנה לחברות ולארגונים ותספק שירותים שונים לעובדים בהם. ברמת החייל, שדרות רוטשילד והרצליה פיתוח שוכנות שלל חברות סייבר, מחשוב ענן ותוכנה ארגונית, שיכולות לעזור לענקית מרדמונד להתחרות בשוק ה־IT.

מייסד איירון סורס תומר בר זאב. ממשיך גל רכישות פנים-ישראליות צילום: תומי הרפז

רכישת יצרנית הסטיילוס הישראלית אן־טריג תקל על מיקרוסופט לפתח טאבלט ארגוני; רכישת אקוויוויו מראש העין תאפשר להציע שירות לאיתור מילים, משפטים וביטויים במיליוני מסמכים; ובמקביל מבצעת החברה מהלכים דומים בחו"ל. מינוי אחראי מטעם מיקרוסופט לאיתור רכישות בישראל ובאירופה, בדמותו של יאיר שניר, רק סייע להגברת תדירות העסקאות הללו.

4. קונים את העובדים

בעמק הסיליקון זו שיטה. חברה גדולה רוכשת סטארט־אפ קטן יותר לא בשל המוצר שלו, אלא כדי לשים יד על מאגר נאה של עובדים מוכשרים. קוראים לזה Acq-Hiring, שילוב של רכישה וגיוס עובדים.

מבחינת מיקרוסופט עסקת אדאלום היא אחת הדרכים הבטוחות והיעילות לקבל לשורותיה עשרות עובדים המתמחים בסייבר, מצרך נדיר בשוק המקומי ואפילו העולמי. לצד העובדים זוכה מיקרוסופט לטכנולוגיית אבטחת מידע מוכחת, שבעזרת המינוף המתאים תוכל להפוך בסיס לעסק בשווי מיליארדי דולרים.

גם אקזיטים קטנים יותר בשנה האחרונה שילבו בין רכישת טכנולוגיה לגיוס כוח אדם איכותי. רכישת חברות הסייבר אאורטו וסייאקטיב בידי מיקרוסופט ופייפאל בהתאמה הביאו לחברות הענק עובדים שלא היו ששים להגיע אליהן בדרך אחרת. הביקוש לכוח אדם עדיין לא משתקף בעליות שכר מוגזמות, אבל כן ברצון שחשות החברות הגדולות להקים מרכזי סייבר חזקים בישראל, הרחק מעמק הסיליקון שבו התחרות על עובדים קשה ויקרה בהרבה.

5. שמים את ההון בסיכון

96 מיליון דולר הכניסה קרן סקויה ישראל מעסקת אדאלום, שבה השקיעה פחות מ־10 מיליון דולר. זו הצלחה מרשימה, אך לא לגמרי חריגה. בואו נחזור לשני האקזיטים מהסעיף הקודם: מכירת אאורטו בנובמבר, שבה השקיעה גלילות קפיטל מיליוני דולרים בודדים, החזירה לקרן 30 מיליון; סייאקטיב, שענקית התשלומים פייפאל רכשה במרץ, הפכה השקעה של מיליון דולר של קרן JVP לכ־35 מיליון.

עד לפני זמן לא רב קרנות הון הסיכון הישראליות ספגו ביקורת ואפילו לעג על התשואות הנמוכות שהן מציעות. ואולם, יותר ויותר מהן מצליחות להציג אקזיטים משמעותיים שההחזרים בגינם מצדיקים את הסיכון. המגמה הזאת לא נעלמה מעיניהם של משקיעים מרחבי העולם, הפתוחים כיום להשקיע בקרנות ישראליות חדשות דוגמת TLV של רונה שגב ואיתן בק, שנהנתה מהשקעות של 50 מיליון דולר מזרים בלבד. מצב זה, לשמחת הקרנות המקומיות, מקנה להן יכולת עמידה משופרת מול היריבות הקשוחות מעמק הסיליקון ומסין.