מאקרו טכנולוגי
סופר-מצלמה? מסך QHD? ה-OnePlus החדש לא צריך את כל זה
בעוד המתחרות משיקות מכשירים יקרים מחומרים יקרים ונותנות להם מסכים עתירי רזולוציה, מוכיחה OnePlus שאפשר אחרת. הדור השני מכשיריה זכה לביקורות מהללות למרות שעל הנייר אין לו שום ייחוד. האם כל השאר סתם מאדירות פיצ'רים כדי שיוכלו למכור טלפונים ביוקר?
שוק הסמארטפונים, כך מתברר יותר ויותר, תקוע מבחינה טכנולוגית, והיצרניות לא מצליחות להציג פריצת דרך רצינית כבר זמן מה.
- גם הסטארט-אפים עולים לברלין
- אם מכונית אוטונומית תגרום לתאונה - מי אשם?
- אחת-שתיים-שלוש Buddy: רובוט שמשחק עם ילדים
הן מנסות לדחוף את המסכים באיכות QHD כדבר הנפלא החדש, אבל ההבדל בינם לבין ה-FHD הסטנדרטי לא באמת בולט והם גורמים למעבדי הטלפונים להתחמם; הן משלבות מצלמות של עשרות מגה-פיקסלים עד כדי טשטוש ההבדלים ביניהן; הן גורמות למכשירים להיראות עתידניים בעזרת אלומיניום וזכוכית, ועוד ועוד.
OnePlus הסינית ראתה, פיהקה והלכה על משהו שונה לגמרי. החברה הקטנה, שפרצה ב-2014 עם טלפון באיכות מרשימה שעלה 300 דולר בלבד, השיקה השבוע דגם המשך שבמבט ראשון נראה חסר ייחוד. ל-OnePlus 2 יש סתם מסך FHD ולא QHD, מצלמה 13 מגה-פיקסל ולא 21 או 40, גוף מפלסטיק ומערכת הפעלה פשוטה.
ועדיין, אתרי הטכנולוגיה הגדולים בעולם שקיבלו אותו טענו שזה הטלפון הכי מדהים שנפל להם לידיים. למה? כי איכות ההרכבה, הביצועים והממשק פשוט מעולים, גם בלי איזה קילר-פיצ'ר. והמחיר נשאר חצי ממה שדורשים המתחרים: 330 דולר.
מה למדנו? שאפל, סמסונג והאחרות הרגילו אותנו לשלם יותר, ומתרצות זאת בפיצ'רים שלא באמת הופכים את המוצר שלהן לטוב מאחרים. אם עוד מישהו היה צריך הוכחה שלא צריך לקרוע את הכיס כדי ליהנות מכל מה שהופך סמארטפון לטוב באמת, OnePlus מספקת אותה במלוא תפארתה הפלסטיקית.