דו"ח טכנולוגי
נגמרה החגיגה: Reddit היא כבר לא שמורת טבע לגזענים
אתר הקהילות המפורסם עורך רפורמה ומגרש מפעילי עמודים שמקדמים שנאת שחורי עור, איך זה מרגיש כשעושים הפסקת-פייסבוק לחודש, אובר ממשיכה לדמם כסף ומורה פרטי הופך להאקר כדי לעזור לתלמידים שלו
שבועות ספורים אחרי שרדיט הודיעה על מדיניות חוסר סובלנות כלפי גזענות שמתבטאת בכך שעמודי רדיט (תת-רדיטים) גזעניים לא יופצו על ידי האתר הראשי, המנהלים החדשים-ישנים של האתר משנים את המדיניות שוב. אתמול (ד') הודיעו ששורה של תת-רדיטים גזעניים במיוחד פשוט יימחקו.
המחיקה כבר החלה: בין הקורבנות הראשונים אפשר למצוא את r/coon, שהוקדש לשנאת שחורים ולכינויי גנאי כלפיהם, תת-רדיט שהוציא לחברה שהוציא לאתר שם רע מוצדק. המנכ"ל החדש של החברה הסביר את ההחלטה בכך שמדובר בעמודים "שקיימים רק כדי לעצבן משתמשי רדיט אחרים, מונעים מאיתנו לפשר את רדיט, ובאופן כללי הופכים את רדיט למקום רע יותר עבור כל השאר".
יש לציין שהנימוק הזה, הגיוני ככל שיהיה, לא מופיע בתנאי השימוש של רדיט כך שנראה שלהנהלה פשוט נמאס. הח"מ לא חושב שרדיט חייבת לספק במה למישהו בכלל, ולא חושב שיש במחיקה של אתרים גזעניים מאתר ראשי פגיעה בזכות הביטוי של הגזענים; פתחו לכם אתר משלכם.
כמו כן, שורה של פורומים שעדיין לא גרמו להנהלה מספיק ג'ננה כדי למחוק אותם אבל נחשבים למאוסים, נמצאים עכשיו מאחורי מסך הסכמה. כדי לראות את התוכן הנתעב שלהם, אתה אמור לחתום על כך שאתה מסכים לראות אותו ומוותר מראש על זכותך המולדת להזדעזע. בהנהלת רדיט קוראים לצעד הזה "הסגר", כמו ההסגר שמוטל על חולי מחלות מדבקות.
אם הייתי חבר באחת הקהילות המצורעות הללו, הייתי מודאג יותר מההצהרה של רדיט שהיא לא מתכוונת לעשות מהן כסף; בשלב מסוים, כנראה לא בעתיד הרחוק, מישהו בהנהלה ישאל למה, בעצם, אם המצורעים לא מהווים הכנסה (של כסף) אלא רק הוצאה (של שם טוב), רדיט מממנת אותם. זמן קצר לאחר מכן המסך יירד, והמצורעים ינדדו לאתר אחר.
שבתון מדיה חברתית
ג'סי המפל - אחת הכותבות המובילות של המגזין Wired - מנתקת את עצמה בכל אוגוסט משלל כלי מדיה חברתית: טוויטר, פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם, סנאפצ'ט, פינטרטסט, וגוגל פלוס (טוב, לא באמת. היא לא משתמשת בגוגל פלוס). המטרה: לנקות את הגוף והנשמה מהתרעלת הזו.
הפעם, היא הזמינה את קוראי וויירד להצטרף אליה, כמו גם לכתוב את מה שהם חושבים בנושא. לא מעטים החליטו לנסות גם הם את הרעיון. רבים מהקוראים התייחסו לשימוש שלהם במדיה החברתית כאל התמכרות. אחת מהם ציינה שהיא הוסיפה רק אנשים שהיא מכירה - אבל שבכל זאת, לחלק ניכר מהם לא היתה שום חשיבות בחייה, ואף על פי כן היא נחשפה לכולם.
אחרים תיארו את הצעדים שהם נוקטים כדי לצמצם את החשיפה שלהם לטרשת החברתית, ביניהם הגבלה של השימוש בה לתקופת סוף השבוע; אחרים אמרו שפייסבוק היא המפלט שלהם מכל מטלה לא רצויה. רבים מן המשתמשים התלוננו על כך שהם חוו פגיעה בפרטיות שלהם בפייסבוק, אבל רק אחד התייחס לעובדה שמדיניות הפרטיות של פייסבוק היא הסיבה לכך.
עם זאת, הסיבה לכך שרבים בחרו להתנתק מהמדיה החברתית היא בדרך כלל משבר אישי, לעתים קרובות פרידה. קשה להמשיך ולעקוב, מחוסר רצון, אחרי מישהו שפעם היה חלק מרכזי מהחיים שלך ועכשיו כבר לא. ואיכשהו, התנתקות בפייסבוק נחשבת היום לחטא כבד מנשוא.
אחרים ציינו שכדי להתנתק באמת, צריך להיות ערוכים להתמודדות כמו עם כל התמכרות: השבועיים הראשונים יהיו קשים מאוד. ואחרי הכל, רבים מאד הסכימו שהתנזרות טוטאלית היא לא מעשית. הרשתות חזקות מדי. קשה היום לנהל חיי עבודה בלי להשתמש בהן.
גבירותי ורבותי, מהפך
הטור הזה מתעד את תופעת הסמארטפונים מראשיתה, עוד מהימים שלאפל לא היתה עדיין אפסטור והמכשירים היו נדירים ואקזוטיים. בשבע השנים האחרונות, הם ביצעו השתלטות מהירה על חיינו והם כעת חלק בלתי נפרד מהחיים בעולם הראשון ומחלקים נרחבים של העולם השלישי (העולם השני, אם תהיתם, עסוק יותר בייצור נוזקות).
בסקר שנערך השבוע בבריטניה, רשמו הסמארטפונים עוד ניצחון גדול: לראשונה, הם הפכו לכלי המועדף על ידי הבריטים לגלישה ברשת. 34% מהנשאלים אמרו שהסמארטפון הוא כלי הגלישה המועדף עליהם, בעוד ש-30% העדיפו לפטופים. 19% בחרו בטאבלטים ו-14% במחשב שולחני. ההפרש בין הסמארטפונים והלפטופים אולי קטן, אבל הוא מעיד על החשיבות שבכלי קל לנשיאה, רצוי כזה שמשמש גם ליצירת תוכן ולא רק לצריכה שלו (סיונארה, טאבלטים!)
הבריטים תמיד היו חריגים משהו בתחום הזה: הם נחשבים למכורים למסרונים, ועל פי המחקר החדש הם מבלים כל יום שעתיים בשימוש בסמארטפונים שלהם. שיעור הבתים עם גישה לחיבור לדור רביעי הוא מדהים - 90% כרגע וההערכה היא שעד סוף 2017, הוא יעמוד על 98%.
פעילות מרכזית של הבריטים בסמארטפונים היא נרקיסיזם, או בשמה העממי סלפי: 31% מהבריטים אמרו שהם צילמו את עצמם בשנה האחרונה, ועשרה אחוזים אמרו שהם עושים זאת על בסיס שבועי.
קצרצרים
1. אובר נחשבת לחד-קרן, כלומר סטארט-אפ ששווה יותר ממיליארד דולר. היא מוערכת ביותר מחמישים מיליארד - אבל בינתיים היא מפסידה כסף ודי הרבה ממנו. זה לא מפריע, כמובן, למשקיעים להמטיר עליה כסף בתקווה שהיא תהיה רווחית מתישהו, וזה כמובן לא מפריע למנהלים שלה לחיות כמו מלכים על חשבון המשקיעים. כמקובל, אם אובר תתגלה ככשלון כלכלי יקר מאוד, סביר להניח שכבר ימצאו דרך להעביר את המניות חסרות הערך שלה למשקיע קטן ואומלל, בזמן שהלקוחות הכבדים באמת יקבלו שיחת טלפון שקטה מבנק ההשקעות שיארגן את ההנפקה. זו, אגב, כנראה קרובה.
2. חברות התוכן הטלוויזיוני בלחץ: המניות שלהן מתרסקות בימים האחרונים, לאור העובדה שיותר ויותר אנשים מבלים פחות ופחות זמן מול קופסת השוטים. הסיבה לכך היא הרשת: קודם כל שירותים כמו נטפליקס שמאפשרים למשתמש להחליט מה הוא יראה מתי שהוא רוצה, אבל גם העובדה שהמשתמשים התרגלו למדיום אקטיבי, הרשת, ופחות לצריכה פסיבית של תוכן. עם כל התחלואות של האינטרנט, היא עדיין טובה משמעותית מהמצב של הדור הקודם, שהיה בטטות כורסא. כמובן, האנשים שייצרו את התוכן עבור בטטות הכורסא מאושרים פחות.
3. מורה פרטי מקליפורניה, טימותי לאנס ליי, מצא דרך יחודית לסייע לתלמידים שלו: הוא התקין נוזקה שעוקבת אחרי כל הקשת מקש על המחשב, במחשבי המורים שלהם. בדרך זו, הצליח ליי לשפץ את הציונים שהמורים נתנו לתלמידים שלו, כמו גם לגנוב את המבחנים העתידיים שלהם. יש להניח שאלו היו שירותי אקסטרה יקרים במיוחד שלא הוענקו לכל תלמיד. המשטרה חושדת שליי השתמש בנוזקות מאז 2012 ושהוא סיפק את השירותים המיוחדים שלו ל-150 תלמידים. הוא הודה במיוחס לו ונידון לשנת מאסר. לא ברור אם הוא גם הסגיר את לקוחותיו.