"מעבד סקיילייק שפותח בישראל יצר אפקט וואו בתעשייה"

במשך ארבע שנים עמלו וייס והצוות שלה במרכז הפיתוח המקומי של אינטל על פריצת הדרך הבאה בתחום המעבדים. אמנם המעבד, שמכונה סקיילייק (Skylake), הוכרז רשמית קודם לכן, אבל בוועידה שנערכה בסן פרנסיסקו הגיע הרגע לקצור את המחמאות מהחברים והעמיתים בתעשייה.

וייס דאגה, כמובן, לאסוף את הפידבקים מאנשי אינטל והתעשייה ולצלם אותם כדי להעבירם לעובדים בישראל. "אני רוצה לשקף להם את אפקט הוואו שאנחנו יוצרים בתעשייה", היא אומרת בראיון בלעדי ל"כלכליסט", אבל מבחינתה הרגע המשמעותי ביותר יתרחש רק בעוד כמה שבועות, כשתיכנס לחנות מוצרי אלקטרוניקה ותראה שם מחשב שמריץ את המעבד שפיתחה.

"זה נותן לי תחושה שמה שאני עושה מגיע לכל מקום", היא מספרת. "תמיד מדהימה אותי ההשפעה שיש למוצרים האלה. כל רופא, חוקר, סטודנט או כתב משתמש בהם. זה גורם לי לעשות את הטוב ביותר".

בכל כמה שנים מגיע תורו של מרכז הפיתוח הישראלי לקבל את האחריות לפיתוח שבב הליבה של אינטל, מוצר הדגל שלה שמשובץ כמעט בכל סוג של מכשיר - ממזרים מדיה קטן, דרך מחשבים ניידים ונייחים ועד שרתי מחשוב גדולים. בפעם הקודמת היה המרכז הישראלי אחראי לפיתוח דור מעבדי הסנדי ברידג' שהושק ב־2011. הפעם הוטלה האחריות על כתפיה של שלומית וייס, שמנהלת את קבוצת הפיתוח של שבבי הליבה של אינטל. כעת תלויה יוקרתה של אינטל כולה בסקיילייק, שמבוסס על ארכיטקטורת 14 ננומטר.

עשר שעות סוללה

המעבד החדש אמור להיות הכל ובגדול: יותר חזק, יותר מהיר ובעל צריכת חשמל נמוכה יותר. "את הדרישות לתכונות האלה קיבלנו מההנהלה. היא אמרה לנו: תתמודדו באופן עצמאי, בדיוק כפי שאתם יודעים וכפי שעשיתם בעבר", גילתה וייס. "סקיילייק יגרום לטאבלט להיות דק מאוד ומהיר פי שניים. אפל נתנה לעולם את המגע, והאייפון לימד את העולם איך בונים ממשק משתמש, אבל אנחנו עשינו מזה מדע. בחוויית המשתמש שלנו התגובה וההתעוררות של המחשב צריכות להיות מהירות, וזו התוצאה שיצרנו. הקפדנו שמגוון היישומים של המעבד יוכל להיות הגדול ביותר אי פעם; מסטיק קטן ועד לשרתים - הוא יהיה בכל מקום לבד מטלפונים".

וייס אחראית לקבוצה של 700 מהנדסים, מרביתם בחיפה, השאר בירושלים וביקום, וכן במרכזי פיתוח בהודו ובקליפורניה. הפריסה הגלובלית הזאת אפשרה לווייס לנהל פרויקט שעובד 24 שעות ביממה. כאשר מרכז אחד מסיים את עבודתו, הוא מעביר את השרביט לבא אחריו בתהליך מעגלי שכולל ישיבות ארוכות של חפיפה.

"הקבוצה היא אותה הקבוצה שעבדה על פרויקט סנדי ברידג', ובמובן הזה הניסיון עזר לנו מאוד", היא אומרת. "מנגד, אסור היה לנו להגיד שאם יש לנו ניסיון אז הכל בסדר. היינו צריכים להציג הישגים אגרסיביים יותר, להוציא שבב שפועל בהספקים נמוכים מאוד. חלק מאיתנו ראה את הדרישות ואמר: זה לא יקרה. אחרים ראו את האתגר ואת הדרך לשנות. אני התלהבתי לא רק מהאתגר: זה נפלא שלפטופ יכול לעבוד עשר שעות ברציפות. אני משתמשת במאפיין הזה הרבה כדי לראות סרטים בטיסות לארה"ב".

שלומית וייס צילום: עמית שעל

שבב הברודוול שהוצג דור קודם לסקיילייק נשען על ארכיטקטורת שבב האסוול הוותיק. אמנם הייצור היה שונה לחלוטין, לראשונה זו היתה טכנולוגיה של 14 ננומטר, אך את החדשנות הארכיטקטונית האמיתית שמרו באינטל לסקיילייק. השינוי נועד לאפשר לו להתחבר ליותר מכשירים, כולל מטווח ההספק הנמוך יותר, 4.5 ואט, כמו מחשבים היברידיים.

מדובר בהספק הנמוך ביותר שמעבד ליבה של אינטל הגיע אליו, והוא פועל בהספק יותר מכפול מזה של טאבלטים. אינטל רוצה לתת למעבד המרכזי שלה לעשות במכשירים אלה מה שעשה בעבר האטום שנחשב לחלש יותר. בטווח הגבוה מגיע המעבד ל־91 ואט, הספק שמתאים לגיימרים כבדים. וייס ניצחה על התהליך כולו.

הפיתוח ארך ארבע שנים, לוח הזמנים הקצר ביותר שבו פותח שבב של אינטל בישראל, ובוצע במקביל לפיתוח שתיים־שלוש סדרות מעבדים נוספות בניהול המרכז הישראלי. "קשה לדחוף מישראל לקבלת החלטות ולהגדרת כיוונים שונים לעבודה", מספרת וייס. "לא כי אנחנו ישראלים, אלא כי אנחנו לא נמצאים מול מקבלי ההחלטות ולא יכולים לדבר איתם בכל רגע".

אינטל וישראל לאן

בשנתיים האחרונות עזבו את אינטל שני ישראלים שכיהנו בתפקידי מפתח בה: דדי פרלמוטר, סגן נשיא שהיה מועמד לתפקיד המנכ"ל ופרש עם מינויו של קרזניץ לתפקיד; ומולי אדן, ששימש כמנהל חטיבת המחשוב ולאחר מכן כמנהל הפעילות בישראל. אין בכיר נוסף שערב למעמדה של ישראל באינטל. עד כמה זה מדאיג?

"אפשר להתייחס לכך משני כיוונים. האחד הוא שבאמת פעם כולם בהנהלה הכירו את פרלמוטר ולכן בישראל היו רגועים. אבל יש היבט נוסף, שמעודד אותך לעשות את הטוב ביותר כדי להצליח, להוכיח את עצמך ולקבל פרויקטים בהמשך. אין לנו ישראלי בהנהלת אינטל, אבל מעמדה של ישראל עלה. נוסף לסקיילייק, חיישן התלת־ממד Realsense מפותח ברובו כאן, וישנו פרויקט התקשורת המהירה Thunderbolt, שבמסגרתו מועברים נתונים בקצב של 10 גיגה־ביט לשנייה. וכמובן גם המפעל החדש נבנה כאן.

"אם בעבר מרבית הפעילות היתה מרוכזת בשבבי הליבה, היום יש תחומים רבים שאינטל ישראל משפיעה בהם. אני לא צריכה לחיות בפחד ממה שיקרה מחר. פגשתי מנהלים בכירים בכנס בסן פרנסיסקו, וכולם זוכרים לטובה את סנדי ברידג' ומכירים את סקיילייק. המנכ"ל החדש אישר את הקמת המפעל החדש בישראל ומאמין ביכולת של סקיילייק, ללא קשר למקום שהוא מפותח בו. הוא מאמין ביכולות האלה לא כי זה נעשה בישראל, אלא כי זה מה שאינטל צריכה, ואת הקרדיט הוא נותן על בסיס התוצאות".

הכתב היה אורח אינטל בסן פרנסיסקו