"כך הופכים השקעה של 7.5 מיליון דולר לאקזיט של יותר מ-19 מיליארד דולר"

איך הופכים השקעה של 7.5 מיליון דולר לאקזיט של יותר מ-19 מיליארד דולר? במהלך כנס מובייל 2016 של "כלכליסט", חשף חיים סדגר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון סקויה, מהמשקיעות הראשונות באפליקציית המסרים המיידים ווטסאפ שנרכשה על ידי פייסבוק, את מאחורי הקלעים של ההשקעה וההצלחה של האפליקציה.

"הסיפור של ווטסאפ מאוד מעניין, במיוחד לסטארטאפיסטים", אמר סדגר בפאנל שעסק בתעשיית ההון סיכון, בהנחיית כתב “כלכליסט”, מאיר אורבך. "כשהם הקימו את החברה ב-2007 הרעיון לא עבד. כשאפל שילבה התראות במערכת ההפעלה שלה זה התחיל לרוץ, אבל לא ברמות שאנחנו מכירים היום. ב-2009 סקויה מצאה את החבר'ה האלו, שמנו שם 7.5 מיליון דולר ונתנו להם לרוץ. מה שקרה כמעט מידע היה תופעה שלא תיאמן – 625 אלף משמתמשים חדשים מדי יום, מספרים מטורפים. באותו רגע סקויה החליטה לשים עוד צ'ק של 50 מיליון דולר. היינו אתם מהצ'ק הראשון עד הצ'ק האחרון".

דקות לפני תחילת הפאנל פורסם שדל תרכוש את ספקית האחסון EMC בעסקת ענק בשווי 67 מיליארד דולר. קובי רוזנגרטן מקרןJVP הסביר איך העסקה יכולה להשפיע על השקעות בחברות מובייל מקומיות שפעילות בתחום האחסון. "תעשיית האחסון נמצאת במהפכה, יש שם שיבוש משמעותי של השוק", הוא אמר. "האכנולוגיות משנות את השוק, וזה חלק ממה שקורה היום לחברות האלו. למובייל יש תפקיד, כי כמות הדאטה שאנחנו יוצרים משנה את השוק האחסון לחלוטין. קנה המידה שלו גדול משמעותית מבעבר. חברות כמו EMC לא יודעות לטפל בתחום הזה בצורה טובה, ויש כמה סטארטאפים ישראלים שעוסקים בתחום ושיכולים להביא את הבשורה".

עופר סלע בוועידה. "מאוד קשה להגיע לשווי אמיתי של חברה בלי שיש ויראליות במוצר" צילום: ענר גרין

רו"ח עופר סלע מ-KPMG סומך חייקין התייחס לסוגיית השווי של העסקה. “בעשור האחרון EMC התעסקה בברזלים והעבירה את הטיפול בווירטואליזציה לחטיבת VMware”, הוא אמר. "זו החזיקה במרבית השווי של EMC, ויצא שהשווי של EMC עצמה הוא שלילי, למרות כל הברזלים והעובדים שלה. יכול להיות שהעניין האמיתי של דל היה בכלל ב-Vmware”.

סלע גם הסביר איך קובעים שווי של חברה: "מאוד קשה להגיע לשווי אמיתי בלי שיש ויראליות במוצר. אפליקציה שצריכה לרכוש לקוחות בקצב נמצאת במצב מאוד בעייתי, כי היא לא יודעת כמה שווה לה לקוחות. זה משתנה ברגע שהיא מתחילה לייצר הכנסות, כי אז אפשר למדוד ערך של לקוח, כמה הוא מבזבז באפליקציה. ברגע שיודעים את הדברים האלו אפשר לדעת כמה להוציא על רכישת לקוחות ואפשר לבנות מודל שייצר ערך אמיתי. אבל בסופו של דבר מי שקובע את השווי זה לא המשקיעים אלא הרוכש. בחנות האפליקציות של אפל יש יותר ממיליון וחצי אפליקציות, רובן לא מצליחות מבחינה עסקית. כדי להגיע באמת לחד-קרן צריך מוניטיזציה ועוד לפני כן, שיהיה פוטנציאל למונטיזציה".

דניאל כהן מ-Carmel Ventures אמר שחרף ריבוי האפליקציות, מדובר עדיין באפיק השקעה מוצלח. "מובייל יכול להיות פלפטורמה שאפשר לעשות בה אחלה כסף", הוא אמר. "מצד אחד יש מיליון ומשהו אפליקציות, אבל עם מוצרים טובים וטכנולוגיה נכונה אפשר להרוויח. העתיד בעיני הוא באפליקציות. ווייז היא אחלה ויהיו לנו עוד הרבה כאלו. צריך רק סבלנות”.

מייסד TLV Partners, איתן בק, אמר דברים דומים: "אם נסתכל על חברות שממוקדות במובייל אפשר לזהות הזדמנויות אמיתיות ויש לחברות ישראליות אפשרות להביא פתרון משמעותי. אני מחפש חברות שהמובייל הוא הליבה והמהות שלהן, ואז גם חוויית המשתמש היא מוכוונת מובייל".

עו"ד ורד חורש ממשרד שבלת ושות' סיפרה קצת על היקף ההשקעות בתחום המובייל: "ההשקעות במובייל עולות בהתדמה בשנים האחרונות. המגמה הזו לא מוסברת בעלייה בכלל ההשקעות בתעשיית הייטק הישראלית, כי שם המגמה היא דווקא הפוכה. החלק של חברות המובייל בשוק ההייטק מהווה 15%, אבל החלק שלהן בחברות הסיד הוא 25%. בשלבים הראשונים של ההשקעה ההשקעות נמוכות יחסית, וכשמגיעים לשלבים המתקדמים שצריך לחדור לשוק שם הן מתקשות. כשמסתכלים על תשואות במובייל בוחנים את השנים האחרונות ורואים שהן נמוכות ב-50% ממה שהן אמורות להיות ביחס להשקעות. המשקיעים מפנימים את הנתונים האלו ויש מגמה של עדכון העדפות, ואנחנו מקווים שיהיו אופקים חדשים. אלו יכולים להיות השוק הסיני, ששם לחברות הישראליות אין חסרון ואף יתרונות".