אדוני, יש לך רישיון לרחפן הזה?

משרד התחבורה האמריקאי הודיע שרוכשי מזל"טים יצטרכו מעתה לרשום את המכשירים שלהם במאגר מידע לאומי חדש. בכך בא לקיצו, במהירות מפתיעה, עידן המערב הפרוע של הרחפנים למיניהם.בשלוש-ארבע השנים האחרונות, הרחפן הפך לאחד הצעצועים המקובלים בעולם. ולמרות שאף רובוט מעופף עוד לא הצליח להפיל מטוס נוסעים, הסיכויים לכך גדלים במהירות.

ארה"ב שמה קולר ורצועה על הרחפנים

בקליפורניה העבירו לאחרונה חוקים שאסרו כליל את השימוש במזל"טים, חוק שבוטל על ידי המושל שציין ביבושת שיש כבר חוקים לטפל בעבירות כאלה. הסיבה לחוק, עם זאת, היתה הגיוניות לגמרי: שורה של תקריות של כמעט-תאונות בין מזל"טים ובין כלי טיס סטנדרטיים, ביניהם לפחות מקרה אחד שבו רחפן טס בנתיב של מטוס לכיבוי שריפות, מה שאילץ את הטייס לפנות את האזור ולשפוך את החומר מכבה-הדליקות היקר שלו על משהו שאיננו שריפה. בחודשים הקרובים, עם פרוס עונת הקניות האמריקאית שפעם היתה ידועה כעונת החגים, צפויים להמכר עשרות אלפי מזל"טים לאנשים - במקרים רבים, ילדים -שאין להם שמץ של נסיון בתפעול כלי טיס ובוודאי שאינם יודעים היכן עוברים נתיבי אוויר.

החוק, אומרים תומכיו, מיועד לעודד תרבות מזל"טים אחראית יותר: אם אתה אחראי מספיק כדי לרשום את הגרוטאה שלך במאגר הממשלתי, הם אומרים, אתה גם כנראה אחראי מספיק כדי להבין איך להטיס אותו בבטחה. יכול להיות. בינתיים ברור דבר אחד: לחברות מסחריות יהיה קל הרבה יותר לרשום מזל"טים, כי יש להן עובדים שמטפלים בנושא ותוך כמה זמן זה יהפוך לנוהל. להן יש גם עניין במשטור נרחב ככל האפשר של התחום - גם כי זה מונע תקלות וגם (אם אתה ענקית כמו אמזון) כי מדובר באמצעי נהדר נגד תחרות מצד בעל עסק קטן. אצלך זו ביורוקרטיה שגרתית, אצלו זה כאב ראש ניכר.

ומה בישראל, טוענת רציני לתואר המדינה בעלת נתיבי האוויר הצפופים ביותר בעולם - בה ג'מבו מטען, איירבוס נוסעים, לירג'ט מנהלים ורביעית אף 16 חולקים את אותו כביש בשמיים? עיזבו, התשובה רק תדכא אתכם.

יום שני של המיזוגניה

ג'וליה הארדי היא גיימרית ומנחה בריטית, שסבלה במשך שנים מכמויות חריגות של שנאת נשים ברשת: כל תכנית שלה היתה מלווה בהערות שלעתים קרובות חצו את גבול ההטרדה המינית. במשך שנים היא סבלה בשקט, ואז החליטה שדי, הגיע הזמן להחזיר - ולו למען שפיותה.

אז היא הקימה את האתר Misogyny Monday, שבו היא עושה דבר פשוט: לוקחת הערות מיזוגניות שנשלחו אליה ומפרסמת לצידן את התגובה הארסית ששלחה בחזרה. לאיזה גברבר שכתב לה כמה דברים שהוא היה רוצה לעשות לה, היא ענתה בשלווה שהיא לא בטוחה שהוא מסוגל להגיע לרמה כזו של מולטיטאסקינג בהתחשב בכך שהוא לא מסוגל לכבות את כפתור ה-Capslock שלו.

הטרדה מינית ברשת? יש פיתרון: לגרור את המטריד אל קדמת הבמה

חלק מהעניין, כמובן, הוא שיימינג. הארדי מפרסמת את השמות של הגברים-גברים (או, על כל פנים, את הפרסונות המקוונות שלהם) יחד עם התגובה שלה. שיימינג זה חשוב: הרבה מהלוזרים הללו ממש לא אוהבים את השם שלהם מרוח לצד מה שהם כותבים. מה שחשוב יותר הוא הצורך לענות. לא להתעלם. האמירה שאם תתעלם הם יילכו פשוט כבר לא נכונה יותר: הרשת מספקת אמצעים קלים כל כך להטרדה, שהבריונות קלה מדי. הגיעה הזמן למקבילה של סטירה מצלצלת בפרצוף של המטרידן המקוון.

מאזינים לך, תן לנו בבקשה עוד פרטים

לפייסבוק יש בעיה. היא ממש רוצה את מספר הטלפון שלכם, אבל רוב המשתמשים החליטו שמספיק שקיבלה את כתובת המייל שלהם. לכן, היא מנסה טריקים שונים שמטרתם להשיג את המספר המיוחל.

היא הודיעה שמעתה, אם היא תגיע למסקנה שהאקרים גדולים ומפחידים, שקשורים למדינות כסין ורוסיה, מתנכלים למשתמשים שלה - היא תעדכן את המשתמש על כך ותמליץ לו בתוקף להתקין אימות בשני צעדים. שלשם כך היא תצטרך - ביג סופרייז - את מספר הטלפון שלו.

נאמר זאת כך: אם אתה מוצא את עצמך במצב שבו יש סוכנים של מדינה שעוקבים אחריך, ואתה עדיין משתמש בפייסבוק באמצעות השם האמיתי שלך, הגיע הזמן שתבין שאתה במגרש הלא נכון. אתה משחק דמקה והם משחקים בארטילריה.

ריגול ממשלתי? פייסבוק שולפת הסחות דעת צילום: שאטרסטוק

פייסבוק לא אמרה איך היא יודעת שמדינה כלשהי עוקבת אחריך, אבל אמרה שתספק אזהרה כזו כאשר "יש ראיות חזקות שתומכות במסקנה הזו". בינתיים, היא תשמח לקחת את מספר הטלפון שלך. אל תדאג, היא לא תעביר אותו לארגוני ביון, אלא לארגונים שקופים אפילו פחות – חברות פרסום.

כששואלים איך בעצם פייסבוק יכולה לדעת אם מדינה עוקבת אחריך, לפחות במקרה אחד התשובה די פשוטה. פייסבוק מנהלת בימים אלה מאבק משפטי עיקש באירלנד כדי שלא לחשוף אילו פרטים על המשתמש היא העבירה לשירותי המודיעין האמריקאים. הרשויות באירלנד ממש לא רצו לנהל את המאבק המשפטי הזה, אבל ההחלטה האחרונה של בית המשפט האירופי לזכויות אדם, שאוסרת על הסכם ה"נמל הבטוח" בין אירופה וארה"ב (במסגרתו האמריקאים שתו מידע פרטי של משתמשים אירופים) לא השאירה לרשויות הרבה ברירה.

אז בקרוב פייסבוק תמצא את עצמה בדילמה לא פשוטה: האם לומר לבית משפט אירופי כמה מידע על אזרחים אירופים היא העבירה למנגנוני האופל של ארה"ב, ואיזה סוג מידע, ועל מי, ובאילו נסיבות - או לטעון שעל פי החוק האמריקאי היא לא יכולה למסור פרטים כאלה. שתי הברירות לא חיוביות מבחינתה. אם היא תמסור את המידע, אין מצב שהוא לא יכיל פרטים מביכים - ואין מצב שהעברתו לא תעורר נגדה את חמת הזעם של הממסד הבטחוני האמריקאי.

אם היא לא תעביר את המידע הזה לבית המשפט האירי, היא גמורה מבחינת הרגולטורים האירופאיים ויש סיכוי סביר מאד שהיא תחטוף גם מהמשתמשים האירופאיים. מה עושים? שולפים הסחת דעת, מכשכשים בכלב, אומרים תראו ציפור! סליחה, האקר סיני!

קצרצרים

1. מחר הוא ה-21 באוקטובר 2015, התאריך שבו מרטי מקפליי חזר לעתיד בסרט "בחזרה לעתיד 2". כן, למרבה האימה אנשים שראו את הסרט המקורי נמצאים כעת 30 שנה אחריו. התאריך הפך לחגיגה של ממש בקרב גיקים, על כל פנים כאלה שמצליחים להדחיק את העובדה שהם מחשבים את קיצם לאחור, ואפליקציית הנסיעות ליפט תאפשר מחר למשתמשים בניו יורק לנסוע ברכב דלוריאן. עם זאת, המהירות המותרת בניו יורק לא תאפשר לרכב לנוע בזמן.

"לאן אני צריך? לאמפייר סטייט, אבל ב-1970" צילום: MCT

2. חיל הים הבריטי מתחיל להשתמש בסירות רובוטיות. מספר חברות מפתחות עבור חיל הים סירות גומי שניתנות להפעלה מרחוק מספינות אחרות; הן תשמשנה במיוחד כליווי לנושאות המטוסים של חיל הים. תפקידן יהיה לבצע משימות סיור והגנה על הכוח, שבעבר היו מבוצעות על ידי מלחים אמיתיים. מעתה מי שייקח על עצמו את הסיכון יהיה רובוט. כבר נאמר שבעוד שחיל היבשה הוא שמרני מטבעו, חיל הים תמיד היה חדשני יותר. אז עכשיו יש לנו סירות חכמות שיגנו על נושאות המטוסים. אלו מצידן משמשות יותר ויותר כפלטפורמה למל"טים. הצבא האמריקאי השתמש בג'יפים נושאי מקלעים רובוטיים בעיראק. זו כנראה רק שאלה של זמן, ולא הרבה זמן ביחס, עד שצבאות מערביים ישלימו את המיכון שלהם. ככל שלהרוגים במלחמות נלווה מחיר פוליטי כבד, כך עולה הרצון להמנע מלסכן חיים. קשה לראות את נסראללה, למשל, עולה לשידור ומתהדר בכך שהוא הטביע רובוט ישראלי. נמשיך לעקוב בעניין.

3. ביפן יש כבר מזמן מכונות אוטומטיות שמוכרות לך לא רק משקאות מסוכרים וחטיפים משונים, אלא כמעט כל דבר אפשרי. עכשיו הגיעה חברת מכונות יפנית כזו למסקנה ההגיונית: המשתמשים של המכונות החדשניות שלה יוכלו מעתה לא רק לקנות את המשקה החביב עליהם, המכונה גם תצלם סלפי שלהם ותשלח אותו לכל מוקירי זכרם באמצעות Line, אפליקציית המסרונים הפופולרית ביותר ביפן. אני מהמר שהטרנד הזה יישאר במדינת האי, ולא שיהגר מערבה כמו האמוג'י.