למה השר דרעי לא מכניס דם חדש להייטק?

ישראל היא אולי מדינה קולטת עלייה, אבל חלשה מאוד בקליטת עובדים זרים איכותיים. לאורך השנים נזקפת הצלחתה של המדינה בתחומים רבים לעלייה קבועה של עולים, שבכל גל הביאו איתם ידע חדש.

כך היה בעלייה הגדולה לאחר התפרקות ברית המועצות, כשמיליון עולים חדשים, חלק גדול מהם בעלי ידע טכנולוגי ומתמטי רב, שינו את המפה של תעשיית ההייטק בישראל.

ואולם מאז אותו גל עלייה פסקה זרימת הדם החדש לתעשיית ההייטק. וזרימה כזאת, כמו שמתרחשת היום בעמק הסיליקון ובאירופה, קריטית להישרדותה.

עד כה התנגדה מדינת ישראל לקליטת עובדים זרים בתעשיית ההייטק, בעיקר בשל הרצון להגן על מקומות העבודה של העובדים המקומיים ומחשש לכניסה של עובדים שאינם קשורים לתעשייה. חסמים אלה הביאו חברות ישראליות רבות להקים מרכזים גדולים מחוץ לישראל, כדי להעסיק מגוון רחב יותר של עובדים. בפאנל בוועידת המובייל של "כלכליסט" בשבוע שעבר אמר אור עופר מסימילרווב שהמדיניות גורמת לו להוציא את החברה מישראל, כי אינה יכולה לקלוט עובדים זרים.

משרד הכלכלה כנראה הקשיב היטב לכל המסרים והחליט לעשות צעד קטן וראשון, לשים את רגלו במים ולאפשר לכמה עשרות יזמים זרים לפתח את הרעיונות שלהם בישראל באמצעות שורה של אקסלרטורים מקומיים. ההנחה של המשרד היא שזה צעד ראשוני, ולאחריו הם גם יוכלו להקים כאן חברות.

השר דרעי צילום: שאול גולן

מדובר אמנם בצעד חשוב, אבל להרבה חברות ישראליות הוא לא ממש רלוונטי. הן אינן צריכות עוד יזמים, הן צריכות עובדים שיודעים מגוון רחב של שפות, מסינים והודים שיעבדו מול השווקים במדינת המוצא שלהם, ועוד מגוון רחב של בעלי מיומנויות שחסרות לישראלים. חברות אחרות זקוקות לעובדים במספרים שאי אפשר לגייס בישראל, ובצוק העתים הן פונות לחו"ל ומקימות שם מרכזים.

גם העובדים הישראלים לא ייפגעו, מכיוון שהביקוש לעובדי הייטק עצום. פגיעה תיתכן רק בעובדים זוטרים ופחות מיומנים שמולם יתחרו הזרים, אבל את זאת אפשר למנוע באמצעות הגבלות על סוגי העובדים הזרים שיוכלו להגיע לכאן. אם ישראל חפצה להיות כאחד העמים בתעשיית ההייטק, היא חייבת להפסיק לפחד ולעשות את הצעד שרבים דורשים. רישיונות מסודרים להבאת עובדי הייטק מהדרגה הראשונה יקלו את מצוקת כוח האדם ויעשירו את הגיוון האתני.