מאקרו טכנולוגי
לא מתחברים לגוגל: מי רוצה מערכת הפעלה שהיא דפדפן?
הענקית מתקשה לקרב את המשתמשים לכרום OS, המערכת מבוססת הרשת שעדיין תופסת רק נתח קטן משוק המחשבים. הרעיון שמאחוריה הקדים את זמנו ודורש כעת חיבור לאנדרואיד ושדרוגים יצירתיים
- התנודתיות של שוק ה-SSD מובילה את הישראליות להמר בגדול
- ההימורים, מכירת המשחקים והמאפיה מגיעים לגיימינג
- למה השר דרעי לא מכניס דם חדש להייטק?
זה החל בפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל", שלפיו גוגל עובדת על מערכת הפעלה שתמזג את כרום OS עם אנדרואיד המגה־פופולרית, ולמעשה תבלע את הקטנה מבין השתיים.
גוגל הגיבה בהכחשה רשמית לחלק השני של הדיווח, זה שגרס כי כרום OS בדרך החוצה, אבל אישרה (גם אם במעורפל) את השמועות על טשטוש הגבולות. "אנו עובדים על דרכים חדשות לחבר בין שתי מערכות ההפעלה", כתב הירושי לוקהיימר, סגן הנשיא האחראי על אנדרואיד בחברה, בתגובה לדיווחים. ואולם, למרות הניסיונות לשדר עסקים כרגיל בגזרת כרום OS, ברור למדי כי גוגל מניעה מהלך כלשהו מאחורי הקלעים.
כשהושקה כרום OS לפני שש שנים היא נראתה פרויקט עתידני למדי, אבל הגיוני מאוד. הרעיון היה לקדם קו של מחשבים זולים, בעלי מעבד בסיסי וזיכרון מועט, שמוותרים על כונן קשיח וכונן תקליטורים לטובת מערכת הפעלה קלת משקל ואפליקציות רשת שאינן דורשות התקנה מקומית. זה נראה כמו הכיוון שעולם המחשוב הולך אליו: מחשבי נטבוק מבוססי ווינדוס ולינוקס נמכרו היטב, יישומי גוגל דוקס יצאו משלב הבטא והחלו להפוך למתחרה של ממש לחבילות אופיס, ופלטפורמות הענן Azure של מיקרוסופט ו־OpenNebula של נאס"א יצאו לשוק. ועל כן התקבלה כרום OS באהדה בתקשורת הטכנולוגית.
בעולם האמיתי, לעומת זאת, כרום OS ומחשבי כרומבוק שמריצים אותה התקשו להמריא. נדרשו שנים עד שהיא הגיעה לבשלות יחסית והתקבלה כמערכת הפעלה מיינסטרימית: למרות מחירם הנמוך של המחשבים, רבים נרתעו מהצורך בחיבור רשת תמידי כדי להשתמש במחשב ומהוויתור על יישומי ווינדוס המוכרים והמוכחים. כיום כרום OS כבר נמצאת במגמת צמיחה, ולדברי גוגל כ־30 אלף כרומבוקים מצורפים למערך המחשוב של בתי הספר בארה"ב בכל יום, והמחשב הנייד הנמכר ביותר באמזון הוא כרומבוק של אייסר בעל מסך בגודל 11.6 אינץ', שעולה 149 דולר. ועם זה, מערכת ההפעלה עדיין מחזיקה רק ב־3% משוק ה־PC.
יש לגוגל סיבות מוצדקות לא לוותר על כרום OS מהר כל כך. מדובר ברעיון טוב ונכון שמציע ערך אמיתי למשתמשים, כמו עדכוני מערכת שקופים ואוטומטיים, פחות נוזקות ובעיות אבטחה, סביבת עבודה פשוטה וקוהרנטית על בסיס הרשת ואחסון נוח ויעיל של כל הקבצים. ואולם, כמו לא מעט מוצרים שהקדימו את זמנם, התנאים הנחוצים כדי להפוך אותה לפלטפורמה משמעותית עדיין לא שם. גוגל תצטרך לחפש פתרונות יצירתיים שישאירו אותה רלבנטית במשך השנים הקרובות, עד שיהיה אפשר לממש את החזון שמאחוריה במלואו.
עננית, אבל לא רק
מהלך אחד שגוגל כבר עושה בכיוון הזה הוא הטמעת טכנולוגיה המאפשרת למפתחים להמיר אפליקציות אנדרואיד לכרום OS, בניסיון לספק מענה לצורך במגוון יישומים רחב. כיום רוב המפתחים מעדיפים להשקיע בפלטפורמות פופולריות ממנה כמו ווינדוס, אנדרואיד או iOS, ולכן למשתמשי הכרומבוקים עדיין חסרות חלופות טובות למוצרים רבים.
נוסף על כך, כיום גוגל חותרת במידת מה תחת הרעיון הבסיסי של כרום OS ויוצרת תשתית לשימוש באפליקציות הרשת גם אופליין, והדבר קריטי להצלחת המערכת במדינות המתפתחות, שעשויות להיות שוק מרכזי למחשבים ניידים זולים. שלא כמו מדינות המערב, שבהן תשתית האינטרנט כבר מפותחת מספיק לספק גישה קבועה ומהירה, במקומות כמו הודו או מדינות אפריקה החיבור לרשת דרך הסלולר או רשתות ה־WiFi זמין פחות, אטי יותר ויקר יותר בהשוואה להכנסה הממוצעת (ישראל נמצאת במקום כלשהו באמצע). התוצאה היא שאפליקציות הרשת שימושיות הרבה פחות ללקוחות פוטנציאליים רבים.
נתוני המכירות מראים כי בשעה שמחשבי כרומבוק עדיין אינם מתרוממים בשווקים המפתחים, הקטגוריה שזוכה להצלחה אדירה היא פאבלטים מבוססי אנדרואיד, שעדיין מתבססים על אפליקציות בהתקנה מקומית והפכו למכשיר העיקרי במקום ה־PC למשתמשים רבים בעולם השלישי. אם כן, העתיד הוא אולי אפליקציות שנריץ מהענן כתחליף לכל התוכנות המקומיות, אבל גוגל מתחילה להבין שצריך להתחשב גם בהווה.