משחקים במקום ריטלין: האם גיימינג הוא הפתרון להפרעת קשב?

במבט ראשון פרויקט Evo נראה כמו משחק אקשן פשוט ושגרתי למדי. השחקן שולט בדמות צהובה שניצבת על רחפת סילונית וטס מעל נהר קרח. בעזרת הטיית מסך האייפד הוא חומק ממכשולים, נזהר מהתנגשות בקרחונים וקופץ באוויר כדי לתפוס מעופפים. ואולם למפתחת המשחק, חברת Akili הפועלת מבוסטון ומסן פרנסיסקו, יש מטרה שונה מלשאר החברות בתחום. פרויקט Evo הוא המשחק הראשון בעולם שמנסה להפוך לטיפול שניתן במרשם רופא לסובלים מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). 

העולם הדיגיטלי לא נחשב בדרך כלל לידידם הטוב של הסובלים מ־ADHD. מחקרים מהשנים האחרונות העלו חשש ששימוש אינטנסיבי במדיה חברתית וסביבות עבודה מרובות מסכים פוגעות ביכולת להתרכז בקריאת טקסטים ארוכים לאורך זמן או בביצוע מטלות מתמשכות. גם משחקי וידיאו, לפי מחקר שנערך באוניברסיטת מזרח מישיגן, עשויים לשאוב צעירים שמתמודדים עם ADHD להתמכרות מוגזמת. ואולם האנשים שמאחורי פרויקט Evo רואים את הדברים אחרת: "אנחנו רוצים להיות אפשרות מרכזית בקליניקה של כל רופא, ליד אדרל (אחת התרופות הפופולריות ל־ADHD)", אמר ל"ניו יורק טיימס" מנכ"ל Akili ד"ר אדי מרטוצ'י.

פייזר כבר במשחק

בחזונם של מרטוצ'י ואנשיו יהפכו משחקי וידיאו ומובייל לכלי מרכזי בשיפור הכישורים המנטליים, ופרויקט Evo הוא הסנונית הראשונה. לפני חודש עבר המשחק בהצלחה מחקר

חיצוני בהשתתפות 80 ילדים, וכעת הוא עומד לפני מחקר קליני רחב כדי לקבל אישור ממינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) כטיפול רפואי רשמי. בין המשקיעות בחברה אפשר למצוא את ענקית התרופות פייזר ואת שייר, ממציאת האדרל.

היתרון, כמובן, הוא שמדובר בטיפול מהנה. המשחק כולל פסקול אנרגטי, סיפור מסגרת ואפשרות להתאמה אישית של הדמות הראשית, כדי להפוך אותו לאטרקטיבי לבני 8 עד 12. יכולות אלה משתלבות במתודולוגיה שפותחה במעבדתו של ד"ר אדם גאזלי, מומחה למדעי המוח מאוניברסיטת קליפורניה. כשהשחקן נזהר שלא לחרוג מהמסלול ולתפוס רק דגים בצבע כחול ולא אדום, הוא למעשה משפר את כישורי הריכוז שלו, לפחות בתיאוריה.

Akilli היא אחת מחלוצות המשחקים לטיפול ב־ADHD, אך אינה היחידה בתחום. תוכנית נוספת שכבר מופעלת ב־200 בתי ספר בארה"ב היא Activate של חברת C8 Sciences. היא מתבססת על מחקר שנערך באוניברסיטת ייל, שמקטלג את התפקודים הנפגעים בקרב הסובלים מההפרעה כגון שמירה על ריכוז לאורך זמן או מהירות עיבוד המידע.

Activate כוללת שורה של משחקונים שכל אחד מהם נועד לשפר תפקוד אחר (חשבון מהיר, למשל), ומיועדים לתרגול של חצי שעה שלוש עד חמש פעמים בשבוע, וכולם ארוזים

במסגרת סיפורית של הרפתקת פיראטים. המשחק שפיתח ד"ר ברוס וקסלר, חוקר בכיר במחלקה לפסיכיאטריה של ייל, יודע לספק לאנשי המקצוע דו"חות פרטניים המסייעים להבין את הקשיים המיוחדים של כל משתמש, ומחובר למאגר מידע סטטיסטי שמספק ידע שימושי לחוקרים בתחום. גם C8 Sciences מתכננת פנייה ל־FDA, אך היא נמצאת בשלבים מוקדמים מאלה של Akilli.

תוכנית שלישית בתחום מציעה חברת CogMed, על בסיס מחקר של הפסיכיאטר השבדי טורקל קלינגברג. היא משלבת 12 סוגים של אימון ממוחשב עם הנחיה אנושית בעלות של 2,000 דולר ל־25 מפגשים. הוא פשוט מבחינה גרפית ומשחקית מהאחרים וכולל משחקי לונה פארק כמו מכוניות מתנגשות או גלגל ענק.

משחקי ה־ADHD משתלבים בשירותים ואפליקציות אחרים מסוגת האימון המוחי (Brain Train), המנסים לסייע באמצעות משחקים בהתמודדות עם בעיות כמו אוטיזם, דיכאון והשפעות ההזדקנות, או פשוט לשפר כישורי למידה. אף על פי שגם חלק מהשירותים הללו טוענים לבסיס מדעי ולתוצאות מוכחות, הם מקפידים שלא להציג את עצמם כטיפול רשמי, ולפי שעה אינם פונים לקבלת אישור רשמי מהממסד הרפואי.

אופטימיות במחלוקת

התועלת המופקת ממשחקי ה־ADHD עדיין שנויה במחלוקת, למרות הראיות האופטימיות. חלק מהמחקרים בתחום מראים שהמשחקים אמנם משפרים את היכולות המנטליות הנמדדות במסגרתם, אך אינם מעניקים יכולות כלליות שבאות לידי ביטוי בעולם האמיתי. מטא־מחקר מ־2013 שנערך באוניברסיטת מרכז פלורידה וניתח את תוצאותיהם של 25 מחקרים שונים, הראה שהמשחקים מאותה תקופה סיפקו שיפור שולי בלבד במבדקי ADHD סטנדרטיים.

המקרה של Evo הוא אחד הראשונים שבהם מחקר חיצוני, שלא מטעם היצרנית, מראה תוצאות שונות. אנשי אוניברסיטת דיוק שביצעו אותו דיווחו כי בארבעת השבועות שבהם התנסו 40 ילדים הסובלים מ־ADHD במשחק (40 ילדים ללא ההפרעה היוו קבוצת ביקורת) הם השלימו מטלות טוב מבעבר, השתפרו בזיכרון לטווח קצר והפגינו התנהגות פחות אימפולסיבית. מחקר מקביל על Activate בקרב 66 ילדים הראה שגם היא שיפרה מדדים דומים.

לא מעט מומחים מתקשים להאמין שטיפולים מהסוג הזה יוכלו להחליף לגמרי תרופות כמו ריטלין אי פעם. ואולם, העניין מצד חברות התרופות הגדולות והנכונות לבחינה מדעית מדוקדקת מעלה את הסיכויים שמשחקים אלה יפרחו לצד הטיפולים הרפואיים המסורתיים, תחילה בתחום ה־ADHD, ובעתיד אולי גם בהפרעות נוספות.