דרושה תגבורת לייקים לגזרה המרכזית

לשבש את דאעש

מסיבות לא ברורות, ממשלות המערב חוששות ממיליציה פראית עם הישגים מוגבלים בשם דאעש. לא בטוח שהמיליציה הזו מסוגלת להחזיק שטח, כי היא מעולם לא נאלצה להתמודד עם צבא מסודר. אבל הרעיונות שהיא מפיצה גורמים לממשלות לרעוד. מסיבה ברורה עוד פחות, הממשלות הללו רוצות להפריט את המאבק בה.

דאעש. בפייסבוק מציעים לחנוק אותם באהבה

בחודשים האחרונים, גובר הלחץ על חברות עמק הסיליקון לעשות יותר כנגד דאעש. לא ברור אם יש עוד משהו שאפשר לעשות. טוויטר מוחקת חשבונות של דאעש על ימין ועל שמאל. פייסבוק כנ"ל. הדברים הגיעו לכדי כך שדאעש נאלצה לסגת לדיאספורה. לסגת למה, אתם שואלים? מה זו דיאספורה? בדיוק.

ואף על פי כן, מנהיגי עמק הסיליקון נאלצים לעשות משהו, או על כל פנים לדבר על לעשות משהו. ויוצאים להם דברים משונים. ג'ארד כהן, כיום אחראי הרעיונות של גוגל (דהפאק?) ולשעבר דיפלומט אמריקאי שהתפרסם ב"דיפלומטיית הטוויטר" שלו שאמורה היתה לגרום לאסד להתקרב למערב ( זה לא כל כך הצליח, חוששני) אומר שמה שצריך לעשות הוא לדחוק את דאעש אל מחוץ לרשת החופשית. זה נשמע טוב, עד שאתה חושב על ההשלכות. כל התקשורת של דאעש תתבצע ברשת האפלה. נהדר. איך עוקבים אחריהם עכשיו? ואה, כן – מעכשיו, כל מי שירצה להצטרף לדאעש יצטרך להתקין תוכנות הצפנה, להתמודד עם האפשרות שינטרו את הפעילות שלו, ולפעול ברשת האפלה. כלומר, עוד לפני שהוא בכלל יצר קשר עם מישהו מדאעש, הוא כבר עבר הכשרה ראשונית כדיסידנט.

לשריל סנדברג, הסמנכ"לית התפעולית של פייסבוק, היה רעיון משונה עוד יותר. כשנתקלים בדאעש, היא אומרת, יש מיד לעשות לייק. יש להציף את העמודים של דאעש בלייקים של אנשים שלא באמת תומכים בדאעש, אלא יכתבו שם על אור ואהבה. היא אומרת שכבר עשו את זה בעמוד ניאו-נאצי.

שאלה, החברה סנדברג: מה קרה לניאו-נאצים מאותו עמוד? האם הם ראו את האור ועכשיו הם שרים קומבאיה, מכפרים על חטאיהם ומעבירים זקנות שחורות את הכביש? או שהם פשוט פתחו עמוד אחר?

דאעש היא בבסיסה רעיון של דחיית העולם המודרני וחזרה למאה השביעית. רעיון שמפלג את העולם המוסלמי. המערב יכול להרוג את הלוחמים של דאעש, אבל הוא לא יכול להביס רעיונית את דאעש – כפי שהוא לא יכול להביס את אנשי תורת המלך. אלה מאבקים פנים-תרבותיים, ורק התרבות המוסלמית תוכל להביס את דאעש, כפי שרק התרבות היהודית תוכל להביס את תורת המלך. ספק אם יש משהו שיכול לפגוע יותר במאמצים של מוסלמים שנאבקים על שינוי הדת שלהם מבפנים מאשר איזה צנזור לבן אמריקאי שיגיד להם מה מותר להם ומה אסור.

למלחמה בדאעש יש גם צד צבאי, ובו דווקא יש מה לעשות. התקפות אוויריות מדויקות מאד. סיוע נרחב למורדים שנלחמים בה בנשק, אימונים ומימון. אבל במלחמת הרעיונות? אתם בכלל קוראים ערבית? אתם מסוגלים להתמודד עם הרעיונות הסלפיים במקור? לא? אז זוזו! אתם לא מועילים.

גיוון? אצלנו?

מדי כמה חודשים יוצא עוד דו"ח שמראה איך חברות עמק הסיליקון מעסיקות בעיקר גברים לבנים, ולעתים גברים אסיאתים, אם את אישה הסיכוי שלך לקידום שואף לסיכוי של מייספייס לעשות קאמבק וכנראה שיטרידו אותך מינית, ואם אתה גבר שחור, לול, יקירי, אתה בעמק הלא נכון.

גיוון? לא בבית ספרנו

כשזה קורה, מתחיל ריטואל של הכאה על חטא שבו מנהיגי החברה הרלוונטית – גברים לבנים, אלא מה – אומרים שזה ממש לא מקובל ושהם יעשו משהו בנידון ממש בקרוב. לעתים קרובות הם אשכרה מתכוונים לזה, אבל מגלים מהר מאוד שהתרבות של החברה שלהם לא מגיבה טוב לשינויים מהסוג הזה.

אחד המשקיעים של אפל, אוויאן מלדונדו, העלה הצעה לדיון המשקיעים השנתי של אפל שדורשת מחבר המנהלים וההנהלה הבכירה שלה לעשות יותר בנושא. ההצעה לא פרטנית, היא פשוט אומרת שההנהלה וחבר המנהלים מבינים שהם לא עשו מספיק והם מחויבים לעשות יותר.

אבל אפילו זה היה יותר מדי לחבר המנהלים, שקורא למשקיעי אפל להפיל את ההצעה. חבר המנהלים סבור שדי בהצהרות שהוא הוציא עד כה בנושא. ההצבעה בנושא תתקיים ב-26 בפברואר, ויש להניח שכמה שבועות אחר כך אפל תודיע שהיא מזועזעת, מזועזעת מהדו"ח החדש על מצב הגיוון בשורותיה.

רשלנות, לא זדון

תומכי פרויקט Zano, פרויקט מצליח בקיקסטארטר שגייס מיליונים כדי לבנות רחפן שניתן לשאת בכף היד, נסערו לגלות שהפרויקט התרסק, החברה נסגרה, והם נשארו בלי רחפן ובלי כסף. בקיקסטארטר מיהרו להבהיר שהם יעשו הכל כדי לברר מה קרה.

הרחפן המזערי שלא פותח צילום: קיקסטארטר

קודם כל, קיקסטארטר הבהירו לחברה (Torquing Group שמה) שהיא חייבת לאנשים את הכסף, ואחר כך שכרו עיתונאי חוקר בשם מארק האריס כדי שיכתוב דו"ח בנושא. לפני שלושה ימים פרסם האריס את הדו"ח שלו.

המסקנה שלו היא שלא היה זדון, אבל היתה התרשלות מסיבית. המנהלים של טורקינג הבטיחו מוצר שלא היה ביכולתם לספק. הם העריכו הערכת-יתר חריגה את היכולות שלהם והמעיטו משמעותית בעלות של יצור מוצר ראוי. הוא הדגיש שאף שהחברה נהגה ברשלנות ובאופטימיות חריגה, לא היה פשע. הכסף נשפך על בניית המוצר, שלא הצליח. אף אחד לא התעשר מזה. למהנדס אחד נשרף חלום חייו ואלפי אנשים איבדו כסף, אבל אף אחד לא הרוויח.

הבעיה היא, כפי שמציינים בבי.בי.סי., שאלמלא המעורבות של קיקסטארטר עצמה – היא בחרה בזאנו כפרויקט דגל – ספק אם הפרויקט היה מגיע לתודעה של כל כך הרבה אנשים וגורף כל כך הרבה כסף. לצוות של טורקינג לא היו את היכולות הנדרשות לבנות את המוצר – וקיקסטארטר לא בחנה את הנושא מספיק לעומק לפני שהחליטה לקדם את הפרויקט. למסקנה הזו – שיש להדגיש שלא מופיעה בדו"ח הרשמי של קיקסטארטר – יכולות להיות השלכות על היכולת של אתר מימון ההמון לשכנע אנשים לתמוך בפרויקטים בעתיד. נעדכן.

קצרצרים

1. מארק צוקרברג לא אומר נואש, ולמרות שתכניתו להשתלט על הרשת בעולם השלישי באמצעות הצבת פייסבוק כשער הכניסה לרשת עלתה על שרטון במצרים ובהודו, הוא אומר למגזין Wired שבכוונתו להמשיך במזימתו. צוקרברג טוען להגנתו שאנשים שלא יחוברו לרשת יישארו מאחור מבחינה כלכלית וטכנולוגית, מה שנכון, אבל ממשיך לטשטש את ההבדלים בין הרשת ובין הסם הממכר שהוא משווק. כשצוקרברג אומר שהוא בסך הכל רוצה לאפשר לאנשים להתחבר לרשת, אנחנו צריכים לתרגם מיד לשפה מדויקת יותר: הוא בסך הכל רוצה להשתלט על החיים המקוונים של אנשים ולהפוך אותם-עצמם לסחורה שאותה הוא יכול לשווק למפרסמים. הוא לא יכול לעשות את זה כל זמן שהם לא מחוברים לרשת.

2. ממשלת צרפת הורתה להקים ועדה שתחליט על מקלדת לאומית חדשה. המקלדת הרגילה לצרפתית, המכונה AZERTY – על שם סדר האותיות בה, כמו QWERTY האנגלית – מסתובבת בשטח כבר מאה שנה בערך, מימי מכונות הכתיבה, והיא ידועה בכך שהיא מביאה למשתמשיה את הסעיף משום שפעולות שגרתיות כמו הקלדת נקודה (.) מצריכות שתי הקלדות. אולי זו הסיבה שמשפטים צרפתיים ארוכים כל כך. עם זאת, מה שמעצבן את הממשלה במקלדת הוא שמאד מסובך בה להציב אקצנט, במיוחד אקצנט באות גדולה, על חלק ניכר מהאותיות. הממשלה הצרפתית טוענת שהתוצאה היא מקלדת שמקדמת כתיבת צרפתית גרועה. ועל כן היא החליטה לעשות משהו בנידון. נעדכן.

לצרפת דרושה מקלדת לאומית צילום: שאטרסטוק

3. ברנדן אייך, המייסד והמנכ"ל לשעבר של מוזילה, התפוטר לאחר שערורייה שבה התברר שהוא תרם לקמפיין שמיועד לשלול את זכויותיהם של גאים, כעת הוא מוציא כעת דפדפן חדש בשם Brave. הדפדפן צפוי להיות זמין לכל הפלטפורמות – חלונות, אנדרואיד, iOS ומק, לפי סדר חשיבות – ולהתבסס על רישיון תוכנה פתוחה. הפיצ'ר המרכזי שלו הוא העובדה שהוא חוסם פרסומות ומעקבים כברירת מחדל. אייך אמר שהעובדה שהדפדפן חוסם את כל העוגיות, הנוזקה, הרוגלה, הסקריפטים שמזריקים לך פרסומות וכו' גם תהפוך אותו למהיר יותר משמעותית. נעקוב.

4. רוח הרפאים של רונלד רייגן ממשיכה לרדוף את הממסד הצבאי האמריקאי. בשנות השמונים, רייגן הגה את תכנית "מלחמת הכוכבים", שהעיקרון שלה היה להפיל טילים בין יבשתיים באמצעות קרני לייזר. לא היה לזה שום סיכוי, בוודאי לא בטכנולוגיה הקיימת אז, אבל רייגן שפך על זה מיליארדים בכוונת מכוון – שכן הוא אילץ את ברית המועצות להשקיע סכומים דומים במיזם המופרך. הכלכלה הסובייטית לא עמדה בלחץ והתמוטטה. אם זה היה נגמר שם, הכל היה טוב, אבל שום דבר אף פעם לא נגמר, ורעיון העוועים של יירוט טילים בלייזר – בתקווה שהאויב לא יירה אותם במזג אוויר מעונן, אני מניח – עדיין חי. הפעם המטרה היא להרכיב את הלייזר על מל"טים, כנראה אחרי שהניסיון להרכיב אותם על כרישים נכשל.

לייזר. על רחפן. נגד טילים. למה לא? צילום: shutterstock

5. ניוז קורפ, אחד מארגוני החדשות היותר מושמצים בעולם ובצדק, הכחיש אמש (ד') את השמועה שהוא עומד לרכוש את טוויטר. לבעלים, רופרט מרדוק, יש מצד אחד חשבון טוויטר פעיל וססגוני למדי ומצד שני רתיעה מנכסים דיגיטליים – לפחות מאז שמייספייס נשרפה לו בידיים. אלה אולי חדשות טובות למשתמשים ולחופש הדיבור, אבל פחות טובות למניית טוויטר: זו ממשיכה לרדת. המנכ"ל ג'ק דורסי מצא את עצמו, עקב הירידה, משונמך ממיליארדר לסתם מולטי מיליונר. האימה, האימה.