מי מרוויח ממחירי ההנפקה המנופחים של חברות הטכנולוגיה
דו"ח של חברת המחקר "רנסנס קפיטל" חושף צניחה ברווחיות לאחר ההנפקה: מרווח של 5 מיליון דולר לרבעון ב-2012, להפסד של 9 מיליון דולר בשנה שעברה. הבנקים מרווחים המשקיעים הקטנים פחות
- גיוס נעים: שיא גיוסים לחברות הסטארט-אפ בישראל במהלך 2015
- ForeScout מגייסת 76 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר
- קרנות הון סיכון ישראליות גייסו למעלה ממיליארד דולר ב-2015
נתון בעייתי אחד הוא הרווחיות לאחר ההנפקה: ה-EBITDA (רווח לפני מסים, ריבית והפחתות) החציוני של החברות המונפקות, שעמד ב-2012 על נתון חיובי של 5 מיליון דולר לרבעון בשנת ההנפקה, מצוי במגמת ירידה בארבע השנים האחרונות והוא צנח ב-2014 להפסד רבעוני של 5 מיליון דולר ובשנה שעברה להפסד של 9 מיליון דולר. גם מספר החברות שבחרו לגייס כספים בהנפקה צנח בשנה שעברה בחדות, מממוצע של 36 חברות בשנה בין 2010 ל-2014 ל-23 חברות בלבד.
החברות צריכות לעמוד בציפיות שווי מנופחות
נתונים אלו מצטרפים לדפוס חוזר ונשנה בהנפקות הטכנולוגיה הגדולות: מחיר מניה התחלתי מנופח, קפיצה מהירה שלו בשעות או בימים הראשונים שלאחר מכן בשל הביקוש הגבוה, בהמשך צניחה של מחיר המניה לשפל שמכניס רבים מהמשקיעים שנכנסו במחירים הגבוהים שאחרי ההנפקה להפסד על הנייר, ולאחר מכן דשדוש מתמשך במחירים נמוכים משמעותית מהשיא לאורך חודשים - כפי שקרה למשל למניות של זינגה, טוויטר, גרופון ואטסי.
שורש הבעיה, טוענים במגזין "פורצ'ן", אינו בהכרח במודל העסקי של חברות הטכנולוגיה עצמן, שרבות מהן נהנות מביצועים עסקיים טובים במקביל לביצועי המניה המאכזבים ביחס לשיאי המחיר שלאחר ההנפקה, אלא דווקא בתהליך ההנפקה הטיפוסי של חברות טכנולוגיה ובאינטרסים שהוא משרת - כאשר לבנקים המבצעים את החיתום וללקוחות המועדפים שלהם, כגון משקיעי הון הסיכון המחזיקים במניות פרטיות לפני ההנפקה ומשקיעים מוסדיים גדולים, יש אינטרס בזינוק הראשוני המהיר של שער המניה שמאפשר להן לגרוף רווחים גדולים ומהירים ממכירת המניות שברשותם.
המפסידים הם המשקיעים הקטנים והפחות מתוחכמים, אלו שנגררים בעקבות הבאזז להאמין כי מדובר בדבר הגדול הבא ומתפתים לקנות מניות במחירים מנופחים - וגם החברות עצמן, שנאבקות בנסיון להצדיק הערכות שווי מנופחות ומתקשות לעמוד בציפיות המשקיעים.
