עברו טסט: ממשלת ארה"ב הכירה במחשבים של גוגל כנהגים

קסום ומהפכני

בסופו של דבר, יש להודות, להומו סאפיינס היתה תקופה טובה. בנינו פירמידות, המצאנו אלים, התחברנו למים זורמים ופיתחנו סכיני גילוח ולחם פרוס. מבחינה מדינית, היו לנו כמה הישגים תיאורטיים מרשימים גם אם ברמה הפרקטית אנחנו עדיין בשלב תופי הטם-טם. קוששנו כמה אבנים מהירח הקרוב אלינו. הצלחנו לעבור את ברית המועצות בלי מלחמה גרעינית. לעומת כל זה, אפשר לסלוח אפילו על מעריב לנוער. כן, היתה לנו תקופה יפה. בקרוב נוכל להסתכל עליה בגעגועים.

המכונית האוטונומית של גוגל

המרוץ הארוך שלנו עומד להגיע לנקודת מפנה. ממשלת ארה"ב הכירה בימים האחרונים במחשבים של גוגל כנהגים. היא הכירה בכך שהגוף שמניע את הרכב איננו אנושי. האדם שברכב הוא בסך הכל שק בשר שהמחשב מסיע ממקום למקום. הנהג ברכב, הבהירה הממשלה, הוא המחשב; על כן הרכב לא מצריך מושב לנהג.

המחשבים הללו הם כעת, מהבחינה המשפטית, שווי ערך לבני אדם, מה שאומר שנכונה להם הפתעה מטלטלת בקרוב כשנציגים של חברות ביטוח יתקשרו אליהם באמצע האוכל עם הצעות בלתי מובנות. אני מזכיר את חברות הביטוח משום שאחת הבעיות הקשות ביותר בשאלת הרכב העצמוני היא מי לעזאזל אחראי כשיש תאונה. כשיש נהג אנושי, זו בדרך כלל שאלה פשוטה. אבל כשהנהג הוא המחשב, מי אחראי?

מוחות משפטיים גדולים משלי עסוקים כרגע בבדיקת השאלה הזו לפרטיה. אבל אסור לנו לתת לגדולת הרגע לטבוע בביורוקרטיה: ממשלה אנושית הכירה במחשבים כשווי ערך לבני אדם. אלה כנראה החדשות החשובות ביותר של השבוע הנוכחי. כנראה שאף אחד לא יזכור את הסכסוכים השבטיים שממלאים כעת את הכותרות – זו בסך הכל וריאציה שחוקה של הדהוד תופי הטם-טם, הצליל הקבוע ביותר בהיסטוריה האנושית. אבל עוד כמה דורות ההחלטה הזו כנראה תהיה חרוטה באצבע ברזל על... משהו. מוקדם מכדי לדעת מה.

כל הטוסטרים החכמים שלכם שייכים לנו

נו, זה היה צפוי. כשבוע אחרי שיצא דו"ח שמזהיר שהאינטרנט של הדברים פותח עולם חדש ומופלא עבור שירותי הריגול ברחבי העולם, הגיע האדמירל קלאפר ואמר, תוך שהוא משתדל לא לרייר בשידור חי, שכן, שירותי הרגול כבר עובדים על זה.

ממכונת הכביסה ועד למזגן, כולם ירגלו אחריך

קלאפר הוא סדין אדום עבור האנשים שעוקבים אחרי מדינת המעקב, כי הוא – שמשמש בתפקיד מרכז המודיעין הלאומי של ארה"ב – נתפס בשקר בוטה לקונגרס לאחר שהכחיש שה-NSA עוקבת אחרי אזרחים אמריקאים. השקר הזה של קלאפר היה, לדברי אדוארד סנודן, זרז בולט להחלטה שלו לחשוף את שקרי הממשל בנושא. קלאפר, ששיקר לנציגים הנבחרים של העם האמריקאי כשנשאל האם הממשלה מרגלת אחרי העם, לא סבל שום עונש בשל כך. העובדה שהוא עדיין שם הפכה אותו לסמל מושמץ במיוחד של מדינת המעקב.

עכשיו אומר קלאפר שכל המידע שאוספים עליכם הטוסטרים החכמים, המנורות השנונות, התרמוסטטים בעלי התואר ומברשות השיניים שעובדות על התזה בין צחצוח אחד לשני, ישמש את מדינת המעקב. כל מכשיר חכם שאתם מכניסים הביתה הוא משת"פ של ה-NSA. קלאפר אמר גם שהמכשירים ישמשו את קהילת המודיעין כדי להחליט את מי היא רוצה לגייס. כל מי שקרא יותר מספר אחד של לה קארה או 3-2 מאמרים יודע שזה ממש לא רעיון חכם להפוך למגויס של שירותי האופל, אז אולי כדאי שתחשבו שוב לפני שאתם מכניסים הביתה מכשיר חכם יותר מישראל כץ.

חופש אקדמי? נסו את הרשת האפלה

לא ברור אם הטענה של פעילי הרשת שגורסת ש"מידע רוצה להיות חופשי" מחזיקה מים. די ברור שלמידע אין רצון חופשי. אבל העיקרון שמאחורי החופש המדעי אומר שרבאק, מידע מדעי לגמרי אמור להיות חופשי. המטרה היא שכל מי שרוצה יוכל לדעת או ללמוד. זו הסיבה שיש לנו חופש אקדמי: החופש לומר כל דבר, מטריד ככל שיהיה, משום שהוא עשוי – רק עשוי, אבל גם זה משהו – להיות האמת.

מדוע גישה למאמרים מדעיים מוגבלת רק לבעלי ממון? צילום: בלומברג

הבעיה היא שעל השוק השתלט קרטל של מפרסמים אקדמיים, והוא גובה הון עתק עבור גישה למאמרים מדעיים שאמורים היו, תיאורטית, להיות זמינים לכל. כמובן שתוך זמן לא רב צץ אתר, Sci Hub שמו, שעשה את התרגיל המתבקש: הוריד מאמרים מאוניברסיטאות ששילמו עליהם והעלה אותם למאגר ברשת.

המו"לים לא אהבו את התרגיל הזה, הם הגישו תביעה, וכמובן ניצחו. הניצחון הזה עשוי להתברר כניצחון פירוס: Sci Hub ירד מהרשת, אבל הוא חי ומשגשג ברשת האפלה. מי שרוצה את המאמרים צריך עכשיו להשתמש בטור. עולה מכאן גם השוואה מדכאת משהו: מבחינת ממסד המו"לים, הדרישה למאמרים מדעיים לכל היא שוות ערך לדרישה לסמים או פדופיליה. כמו במאות השחורות של הצנזורה, שבהן מאמרים מדעיים הודפסו בצורה מחתרתית ועברו מיד ליד – המאות שנתנו לנו את הרעיון של חופש אקדמי – מסתבר שגם כיום מי שצמא למידע צריך לדעת איך להתגבר על הצנזורה.

קצרצרים

1. לאחר כמה ימים של מחאה, גוגל הפכה את מדיניותה בנושא חוסמי פרסומות באנדרואיד והתירה לחוסמי הפרסומות שחסמה לשוב לחנות הפליי שלה. רוצים לחסום פרסומות באנדרואיד שלכם? מעכשיו זה שוב אפשרי בקלות יחסית. לא ברור מי היה צריך את כל ההתבזות הזו, אבל נראה שגוגל – כמו אפל – מתעקשת ליפול לכל מהמורת יח"צ במקום לחשוב על זה כמה דקות. גוגל נמנעה מלהגיב על הידיעה, שזה גם מה שאני הייתי עושה במצב כזה.

2. בין שאר הצרות שלה, טוויטר צריכה להתמודד עם טענות בלתי פוסקות על כך שהיא לא עושה מספיק כדי להתמודד עם בריונות רשת, במיוחד כזו על רקע מיני, ובמיוחד כזו שטיפוסי גיימרגייט למיניהם מפנים כלפי נשים. מצד שני, היא צריכה להתמודד עם הטענה שהיא פוגעת בזכות הביטוי של טרוריסטים נאלחים שרוצים לחזור ולשעבד נשים, בין אם מדובר באלה של דאעש ובין באלה של גיימרגייט. הניווט בין השניים היה גורם כאב ראש לכל אחד, אי לכך ובהתאם לזאת, בטוויטר החליטו להעביר את הבעיה למיקור חוץ. החברה הקימה "מועצה לאמון ובטיחות," שתכיל הרבה מומחים חיצוניים לאתיקה ואבטחה, ובמידת הצורך החברה תמיד תוכל לומר שהיא בסך הכל עשתה את מה שהמומחים אמרו לה לעשות. 

בטוויטר התייאשו מהטיפול בבריונות רשת

3. חדשות רעות למשלמי המסים בארה"ב: מס ההכנסה האמריקאי הודיע בשפל רוח שגנבי זהות חדרו למאגר המידע שלו בניסיון ליצור זהויות מפוברקות. על פי המידע של מס הכנסה, נעשו ניסיונות לפרוץ ליותר מ-400 אלף חשבונות, וכ-100 אלף מתוכם הוכתרו בהצלחה. עם זאת, לטענת הממשלה הפורצים השיגו רק את המספרים הפנימיים של מס הכנסה, לא את המידע האישי שלהם. עם זאת, היא מתכוונת לעדכן את הקורבנות ולהודיע להם על כך שנעשה שימוש במידע שלהם. עכשיו נסו לשכנע אותי שדווקא המאגר הביומטרי שלנו לא ידלוף. 

סליחה, זהותך נגנבה

4. גוגל מציינת את יום בטיחות הרשת בכך שהיא מיישמת פיצ'ר בטיחות חדש בג'ימייל: היא תודיע למשתמש כאשר הוא שולח מייל לנמען שחשבון המייל שלו איננו מוצפן, או כאשר המשתמש מקבל מייל מחשבון בלתי מוצפן. הצפנה מורידה משמעותית את הסיכון שהמייל שלך ייורט על ידי צד שלישי. גוגל גם תעדכן את המשתמש אם המייל שמגיע אליו מגיע מחשבון שאיננו ניתן לאימות. זה כבר צריך להדליק נורות אדומות.