ילד הפלא של ורסייף מגייס 7 מיליון דולר לסטארט-אפ חדש
חברת הסייבר החדשה, Cynet, מפתחת מוצר שיאבטח ממשקים רבים בבת אחת ויחסוך את הצורך להתקין תוכנה מיוחדת על כל אחד מהם. לחברה 35 עובדים במטה בראשון לציון ובמרכז המכירות בניו יורק
"ילד הפלא" של ענף הסייבר הישראלי אייל גרונר (27) מקים חברת סייבר נוספת, Cynet, ומגייס לה 7 מיליון דולר בהובלת קרן לזרוס, קרן גידור אמריקאית שמשקיעה בחברות סייבר ישראליות רבות בהן Dome9 וזימפריום.
- סוס טרויאני סיני תוקף את מוצרי מיקרוסופט ומקליט שיחות סקייפ
- האקרים ברוסיה הסיטו את שער הרובל ב-15%
- טבעת ענן אחת למשול בכולם: Cato של שלמה קרמר נחשפת
גרונר, יחד עם עידן עמיר (41) ובועז זילבר (38) זכורים כמי שמכרו את החברה שהקימו, Versafe, לתאגיד האמריקאי F5 רק לפני שנתיים בסכום שלא פורסם אז. לפי חברת המחקר IVC, מוערכת העסקה בכ-95 מיליון דולר אותו חילקו המייסדים עם קרן ססקוהאנה האמריקאית, שהיתה המשקיעה העיקרית בחברה. השלושה עבדו מעט מעל שנה ב- F5 וכבר בתחילת השנה שעברה הקימו את Cynet, רק כמה קומות מתחת למקום העבודה הקודם שלהם בבניין משרדים בראשון לציון. סיינט מעסיקה כיום 35 עובדים במטה החברה בראשון לציון ובמרכז מכירות בניו יורק.
מימין" בועז זילבר, אייל גרונר ועידן עמיר, מייסדי סיינט
המוצר החדש שפיתחו מבקש לאבטח ממשקים רבים בארגון כמו קבצים, תקשורת ותחנות עבודה מבלי להתקין תוכנה מיוחדת על כל אחד מהם. סיינט מתקינה שרת באתר החברה, מגדירה מספר מאפיינים ובתוך שעתיים יכולה המערכת שלה לנטר את הפעילות החשודה בכל הממשקים החשובים של הארגון. אייל גרונר, מנכ"ל החברה, אומר ל"כלכליסט" כי מדובר בפתרון חדש עבור מנהלי אבטחת המידע בארגונים שנאלצם לפתור את הבעיה הזו באמצעות מוצרים נפרדים שלא בהכרח עובדים יחד: מוצר נפרד לגילוי התנהגות זדונית במחשבי הקצה, מוצר נפרד לבקרת השימוש בקבצים ומוצרים נפרדים למסדי הנתונים או לתקשורת הארגונית.
המערכת לומדת בהדרגה את כל דפוסי השימוש בארגון מצד המשתמשים השונים ויודעת לזהות אנמוליה בכל מקום בו היא מתרחשת על ידי שימוש בכ-2,000 פרמטרים שונים, בין אם מדובר במשתמש שהחל לבצע פעילות חשודה או בקובץ שמתחיל להתנהג באופן לא צפוי.
הגישה של סיינט לאבטחת מידע מזכירה במשהו את הגישה של אנשי חברת Deep Instinct הישראלית. גם סיינט מבקשת לזהות שלל תבניות אבנורמליות בכל מקום בארגון, בכלל זה במערכת הקבצים או בערוץ התקשורת הארגוני, אך בעוד שדיפ אינסטינקט משתמשת במעבדה מבוססת למידה עמוקה שעושה שימוש במודלים של רשתות עצביות, בסיינט פותרים זאת על ידי למידה של תבניות השימוש הקיימות בארגון וזיהוי התנהגויות אבנורמליות. שתיהן מסתפקות בהתקנת שרת שמנטר את כל פעילות החברה בבת אחת וחוסכות את ההתקנה של תוכנה ייעודית בכל מחשב בארגון.
