טבעת ענן אחת למשול בכולם: Cato של שלמה קרמר נחשפת

קאטו, חברת הסטארט-אפ החדשה והמסקרנת של שלמה קרמר, משילה את מעטה החשאיות שלה וחושפת את מערכת אבטחת המידע לארגונים וחברות שפיתחה. המערכת אמורה להתחרות לא רק בצ'קפוינט, אותה הקים קרמר בעצמו, אלא כמעט בכל ענקית אבטחת מידע אחרת: פאלו אלטו נטוורקס, פייראיי, סימנטק ופורטינט, וזה רק בתור התחלה. הנחת המוצא של קאטו שהיא שהתשתית הקיימת כיום לכל אבטחת המידע בארגונים, שמורכבת ממאות מוצרים משלימים שבנויים זה על זה ומסובכים לניהול, ניתנת להחלפה.  

לשיטת קאטו, המוצרים הללו יוחלפו בטבעת אחת של רשת מבוססת ענן הנשלטת לחלוטין על ידיה, כך שכל סוג של איום יתגלה על ידה בזריזות. בהשאלה מעולם התחבורה, במקום לבנות רשת של כבישים ורמזורים בתוך העיר, קאטו פורסת גשר אחד מעל כולם עליו היא מפקחת בשבע עיניים.  

שלמה קרמר, מייסד קאטו צילום: שרון ברקת

השאיפה היומרנית של קאטו היא להחליף כמעט את כל תשתיות האבטחה הקיימות כיום: קאטו היא לא עוד פיצ'ר במערך אבטחה מורכב, אלא מערך חלופי, כזה שידרוש ממנהל אבטחת המידה הארגוני לסרב לחדש חוזה עם הרבה חברים ותיקים ולהוציא מהארגון הרבה קופסאות שהותקנו בו לאורך השנים. קאטו משתמשת בערוץ תקשורת שהיא יוצרת בענן בכדי לספק את הן את שכבת רשת התקשורת הארגונית והן את רשת אבטחת המידע ומאחדת בין שניהם לערוץ אחד מאובטח. בנוסף, היא מסוגלת לספק את כל שאר שכבות ההגנה הנדרשות כמו אנטי וירוס, פיירוול, VPN, סנדבוקס, אבטחת גישה מרחוק מהמובייל ומסניפים מרוחקים, וגישה מהענן.

הפתרון מבוסס ענן ולכן מאבטח באופן טבעי את שכבת העבודה של הארגון, שבעבר דרשה מוצר נפרד לשם כך. אדאלום, למשל, פיתחה מוצר אבטחת מידע לארגונים שפועלים בענן בטרם נמכרה למיקרוסופט ב-350 מיליון דולר. אלא שהפתרון של אדאלום היה מסורבל ודרש מהתעבורה הארגונית לעבור דרך נקודת גישה (פרוקסי) שהאטה את פעילות הרשת. קאטו לא רק נמצאת בענן, אלא פעילה אך ורק כשכבה בענן ולכן מגינה באופן טבעי על האפליקציות הארגוניות שמצויות בה.

המערכת כולה יושבת בענן צילום: shutterstock

קאטו מבוססת על רשת גלובלית מאובטחת מבוססת ענן שמכסה אזורים גיאוגרפים נרחבים באמצעות מרכזי נתונים גדולים. בחברה חישבו כי בכדי לספק שירות מאובטח יש לרשת את העולם ב-35-30 מרכזים שכאלה. בינתיים, היא מספקת את השירות בישראל ובאירופה.

המוצר הראשון שהשיקה קאטו הוא הפיירוול הארגוני, ובכך היא מכריזה על עצמה כעל אלטרנטיבה מבוססת ענן לצ'קפוינט ולפאלו אלטו נטוורקס. בהמשך תשיק את שאר המוצרים המשלימים שאמורים להפוך אותה, אם תממש את כל הבטחותיה, לענקית אבטחת מידע.

קאטו תצטרך להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות: הראשונה כרוכה בדרישה ממנהלי אבטחת המידע לוותר על עשרות מוצרים שכבר קיימים בארגון, מה שעלול ליצור עבורם בעיה פוליטית וארגונית כאחד. בקאטו בונים על השקה הדרגתית של מוצרים ועל החסכון הכספי שהם יציעו למנהלים: במקום לשלם במקביל לשתי ספקיות, כמו צ'קפוינט ופאלו אלטו נטוורקס, יחסוך מנהל האבטחה את ההוצאה על ידי פנייה לספקית אחת כמו קאטו.

בעיה נוספת היא ההסתמכות של קאטו על תשתית ענן ציבורי משלה, דבר שירתיע ארגונים גדולים כמו בנקים, חברות ביטוח, חברות תרופות, קופות חולים וארגוני בטחון סודיים יותר או פחות, שיירתעו משימוש בענן ציבורי. אולם קאטו לא מיועדת לחברות שכאלה, אלא לארגונים בינוניים הנמצאים בצמיחה ונדרשים לאזן בין חיבור מרחוק של עובדים רבים, פעילות בענן, עבודה עם מסדי נתונים מורכבים ולקוחות מתרבים. זו אחת הסיבות שהיא חביבה במיוחד דווקא על חברות הייטק, דוגמת בלנדר הישראלית.

את קאטו הקים היזם והמשקיע הסדרתי שלמה קרמר, ממייסדי צ'קפוינט, אימפרבה וטראסטיר, יחד עם גור שץ. השניים גייסו לה בשנה שעברה 20 מיליון דולר בסיבוב גיוס ראשון מהקרנות אספקט ונצ'רס, שהשקיעה גם בפורסקאוט הישראלית, ומקרן USVP, משקיעה ותיקה בחברות של קרמר.