פסיקה בגרמניה: כפתור הלייק באתרים לא חוקי

התקפה מלמטה

רשויות הפרטיות של גרמניה וארגוני פרטיות במדינה מנהלים מאבקים נגד פייסבוק מזה שנים, כשהאחרונה מנסה להסתיר את העובדה שהיא מפירה באופן שיטתי את פרטיות המשתמשים ונעזרת לשם כך בהון העצום העומד לרשותה ובתרגילי השהיה משפטיים. בצר להם, פנו ארגוני הפרטיות להתקפה אגפית: הם הסתערו לא על פייסבוק, אלא על חברה שהשתמשה בכפתור "לייק." וניצחו.

המידע מועבר עוד לפני שלחצת

בית המשפט המחוזי של דיסלדורף פסק אתמול (ד') שהשימוש של אתר קניות בכפתור הלייק הפופולרי של פייסבוק מנוגד לחוק, משום שהאתר לא קיבל אישור רשמי מהמשתמשים שלו להעביר את הזהות הממוחשבת של משתמשיו לפייסבוק – שזה בדיוק מה שקורה כאשר אתה מתקין כפתור "לייק" בעמוד שלך. הכפתור מעביר לפייסבוק את המידע של כל המשתמשים שמגיעים לעמוד שלך, בין אם הם משתמשי פייסבוק בין אם לאו. לפני כחצי שנה פייסבוק הודיעה רשמית שהיא מתכוונת למכור את המידע הזה למפרסמים. בית המשפט פסק שלא, אין די בהודעה סטנדרטית של "אנחנו מוכרים את המידע שלך" בתחתית העמוד: יש צורך בקבלת הסכמה מלאה ומודעת של המשתמש.

החברה שהשתמשה בכפתור צפויה כעת לקנס של עד רבע מיליון יורו או חצי שנת מאסר למנהלים שלה. סביר להניח שהקנס יהיה נמוך יותר ושלא יהיה מאסר, כי החברה הזו היא לא המטרה, המטרה היא פייסבוק. כל חברה גרמנית ששמה כפתור לייק בעמוד שלה, כנראה מנהלת ברגעים אלה שיחות דחופות עם היועץ המשפטי שלה. סביר להניח שהעצה שהם מקבלים היא "תורידו את זה עד שהנושא יתברר."

ארגון הפרטיות שיזם את המהלך הודיע שהוא כבר הזהיר מספר חברות משימוש בכפתור לייק, ושארבע מהן כבר שינו את התנהלותן. פייסבוק טוענת שכפתור הלייק היה ונשאר חוקי, אבל ברור שזה מה שהיא תטען. מה שנעדר מהתגובה שלה הוא ההכרזה על ערעור צפוי.

לאור ההיסטוריה הייחודית של גרמניה במאה ה-20, חוקי הפרטיות של גרמניה נוקשים יותר מהמקובל בעולם. אף על פי כן, זה תקדים מעניין. הייתי רוצה לדעת מה חושב שר הכלכלה שלנו על השאלה של השימוש של פייסבוק במידע המשתמשים. אני חושד שהוא עסוק בדיוק בלהיות שר החוץ.

אין מספיק מידע

הפעם הראשונה בה נטען שמשחקי מחשב מעודדים אלימות היתה ב-1976, כשנטען שמשחק נהיגה באולם ארקייד באילינוי מעודד את השחקנים לדרוס הולכי רגל כדי לקבל ניקוד. אז התחילה היסטריית הגיימינג הראשונה. כמה שנים אחר כך, תגיע ההיסטריה הגדולה סביב D&D והטענה שהוא מעודד התאבדויות או חברות בכת השטן. המבוגרים של התקופה ודאי זכרו את ההיסטריה בשנות החמישים סביב הטענה שחוברות קומיקס מעודדות א-סוציאליות והומוסקסואליות (למה באטמן מסתובב עם רובין? אולי כי כותבי קומיקס בשנות ה-50 לא העזו לכתוב לנערים על מערכות יחסים עם נשים.)

מתוך Doom. הקשר לאלימות לא נחקר דיו צילום: Youtube

מחקר שנערך לאחרונה ניסה לברר האם אכן יש קשר בין משחקי מחשב ובין אלימות. המסקנה שלו היא שלא ברור. פשוט אין מספיק מידע: לא נערכו די מחקרים. העדרם של המחקרים הללו, כמובן, לא מפריע ליצירה של תפיסה ציבורית שמשחקים מובילים לאלימות. במקרה אחד בבריטניה, של המשחק האלים מאד Manhunt, נמצא CD של המשחק בזירת רצח, והדיווח בתקשורת היה שהרוצח היה שחקן מכור. במהלך המשפט התברר שהמשחק היה בכלל של קורבן הרצח, ושהרצח היה על רקע עסקת סמים שהשתבשה, אבל בינתיים חנויות בבריטניה כבר הסירו את המשחק מהמדפים והדימוי של משחקי מחשב כמקדמים אלימות התקבע עוד קצת בתודעה הציבורית.

יש לדייק: "אין מספיק מידע" אין משמעו "אין קשר." משמעו "אנחנו לא יודעים כי למרות שהתופעה של משחקי מחשב נמצאת איתנו 40 שנה ויותר, ולמרות ששוב ושוב נטען שיש בה סכנה לבריאות הציבור ולסדר הציבורי, לאף אחד לא היה כוח ותקציב לבדוק את הנושא הזה לעומק." אז יאללה, הגיע הזמן לשנות את זה.

מדרון חלקלק

כשה-FBI דרש שאפל תפתח לו את הטלפון של החשוד בטרור מסן ברנדינו, הוא חשב שהוא הולך על התיק הקל ביותר: יש אדם שהוא החשוד היחיד בפועל ברצח, הוא טרוריסט, יש טלפון נעול, בואו נשבור את אפל על התיק הזה. מאז הכל השתבש: חלק ניכר מהציבור לא קנה את היסטריית הטרור והתייצב לצד אפל, מומחי אבטחה מאשימים את ה-FBI בשקרים, הסוכנות עצמה נאלצה להודות שזה לא המקרה היחיד שבו היא רוצה שיפרצו עבורה הצפנה, והיא הפסידה בבית משפט בתיק אחר אך קשור. סקר שנערך לאחרונה מצא ש-46% מהציבור תומך באפל ורק 35% במשטרה, שזה לא פחות ממדהים לאור הנטייה של בני אדם לציית אוטומטית ללובשי מדים.

ה-FBI יוכל לרגל אחריכם דרך המצלמה? צילום: רפאל קאהאן

יותר ויותר מתברר שהמטרה לא היתה התיק הספציפי הזה או האייפון הספציפי הזה, אלא ניסיון להשיג דרך בתי המשפט את מה שאי אפשר היה לקבל בחקיקה: דלת אחורית להצפנה. עכשיו מזהיר בכיר באפל, אדי קיו, שזה לא ייגמר שם.

אם אנחנו מוותרים עכשיו, אומר קיו, ה-FBI לא יעצור. השלב הבא יהיה צווי חיפוש חשאיים שיוגשו לאפל, שבהם היא תצטרך להפעיל מרחוק את המצלמה והמיקרופון של האייפון כדי לרגל אחרי חשודים. אחרי הכל, זה כל כך הרבה יותר פשוט ואלגנטי מאשר להתגנב לדירה של מישהו ולהציב שם מכשירי האזנה. אתה ממילא מסתובב עם מכשיר ריגול שמדווח על התנועות שלך, אז למה שלא גם יקליט אותך? וכך, חברה שרוצה בסך הכל לספק שירותים תצטרך להפוך בעל כורחה לחלק ממדינת המעקב. אפל לא מוכנה לעשות את זה, ומאחר והמחוקקים בורחים מחובתם להגן על הציבור מחיפוש בלתי מוצדק, אין ברירה אלא לעמוד לצידה.

קצרצרים

1. ארדואן, מאחוריך: המשטר הסיני חיסל הלילה את הגישה של אתר החדשות South China Morning News לסין היבשתית. בפעולה מתואמת היטב של צבא הצנזורים הסיני נסגרו החשבונות של הסאות' צ'יינה בסיינה ווייבו, טנסנט ווייבו, ועמוד ה-WeChat שלו. העמוד הרשמי של העיתון מוביל לעמוד שגיאה. כל הפוסטים שנכתבו בעבר ב-WeChat נמחקו. האתר עצמו היה חסום בסין העממית כבר כמה זמן, משום שהוא מעצבן את הרשויות. עד הלילה, היו לו חצי מיליון עוקבים בווייבו. לא עוד. לא ברור למה הממשלה הסינית מתעקשת על כל הבלגן הזה במקום פשוט לבקש מאוליגרך זר עם קשרים הדוקים לבנות עיתון חינמי שיחסל את המודל העסקי של כל השאר.

סין. צנזורה ללא גבולות

2. בית משפט באמסטרדם ציווה על גוגל לספק את כל הפרטים שיש לה על ארבעה אנשים או פרסונות, שכתבו ביקורות משמיצות על גן פעוטות בעיר. אחת הפרסונות התחזתה לאישה שנפטרה. הגן הגיש תלונה נגד גוגל, מאחר ולדבריו הוציאו את דיבתו רעה בכך שטענו שהוא מזניח ילדים. גוגל סירבה למסור את הפרטים שיש לה על המשמיצים. עכשיו היא תיאלץ לעשות זאת. התובעים אומרים שהם מקווים שההחלטה הזו תקשה על משמיצים אנונימיים בעתיד.

3. אי שם, מחרחר לו עוד משפט פטנטים בין גוגל ואורקל. המשפט בשלבים ראשוניים מאד – עוד לא בחרו את המושבעים – והשופט כבר חושש ששתי החברות נערכות להכרזה על משפט פסול. הוא הביע חשש שגוגל ואורקל יחפשו מידע על מושבעים, שיאפשר להכריז אחרי המשפט שהם שיקרו תוך כדי הליך הבחירה שלהם. גוגל הבטיחה חגיגית לא לעשות חיפוש גוגל על המושבעים הפוטנציאליים – על כל פנים, לא אחרי שהם נבחרו. ההכנסות מהמשפט ישמשו לבניית פסל של facepalm שניתן יהיה לראות מהחלל. טוב, מותר לחלום.

גוגל הבטיחה לא לחפש את המושבעים

4. המורל בקרב עובדי טוויטר נמוך כמעט כמו המניה, וחלק ניכר מהעובדים מחפשים את היציאות, אז ההנהלה ממטירה עליהם תוספת למשכורת ומניות בתקווה שזה יגרום להם להישאר. החברה מציעה לעובדים בונוסים שנעים בין 50,000 לרבע מיליון, בתמורה להתחייבות להישאר בתפקידם במשך חצי שנה עד שנה. שורה של מנהלים בכירים פרשו את המצנח המוזהב שלהם בינואר וערקו, וזה אף פעם לא סימן טוב לאלה שנשארים מאחור. אף אחד לא רוצה להיות במצב של האדם האחרון על הסיפון של יאהו.