אפל נגד ה-FBI: הקרב על דעת הקהל

יורים את כל התחמושת

אפל נערכת לקרב הגדול על ההצפנה, שייערך בעוד 6 ימים בבית משפט בקליפורניה, ובינתיים היא עושה הכל כדי להשפיע על דעת הקהל, כי הם יודעים ששופטים קוראים עיתונים.

ג'ון אוליבר. יכול להשפיע על דעת הקהל צילום: hbo.com

החברה קיבלה סיוע לא צפוי מג'ון אוליבר, שהקדיש את התכנית שלו לשאלת ההצפנה. אוליבר כבר הביא בעבר לעניין ציבורי ניכר בחשיפות של אדוארד סנודן, כששאל "מה הממשלה עושה עם תמונות איברי המין שלך." כהרגלו, אוליבר פירק שיטתית את הטיעונים של הממשלה.

סיוע לא צפוי נוסף הגיע מכיוונו של ג'סי ג'קסון, פעיל זכויות האזרח הוותיק וחבר קונגרס לשעבר, שטרח להזכיר של-FBI ולכוחות השיטור של ארה"ב יש היסטוריה ארוכה של מעקב אחרי פעילי זכויות אדם ואזרח, ושהוא עצמו היה חשוף למעקב בלתי חוקי כזה. זה היה אמנם בשנות השישים והשבעים ותחת ג'יי אדגר הובר, אבל מאחר וכל העסק חשאי כל כך, אין סיבה טובה להניח שה-FBI לא עוקב אחרי גורמים שהוא רואה כ"חתרנים" ושהוא לא ישתמש בגישה שלו למכשירי סלולר כדי להמנע ממעקב אחריהם.

אפל עצמה בעטה בכל הכוח. הדרישה ממנה לתכנת בניגוד לרצונה, אמרה לעיתונאים, שקולה לדרישה מזמר לבצע שירים או מצייר לצייר פוסטר, רק כל זמן שהיצירות הללו מקדמות איזושהי מטרה שהממשלה רואה כחיובית. במסמכים שהגישה לבית המשפט, ציינה אפל שבעצם אין שום הגבלות על מה שהממשלה רוצה ממנה, ושהממשלה כבר הוכיחה יצירתיות בפיתוח שיטות מעקב חדשות.

אפל כתבה עוד שהאבות המייסדים של ארה"ב "היו מזועזעים" מכך שמשרד המשפטים חושב שהוא יכול לדרוש מאזרחים לעשות מה שהוא רוצה, בלי סמכות מפורשת לכך בחוק. אף ששני הצדדים הגישו עד כה בעיקר מסמכים משפטיים, הלשון שלהם לעתים קרובות איננה משפטית ומטרתה לעודד דיון או לעורר את התומכים של הצד שהגיש את המסמכים. במילים אחרות, הקרב הוא במידה ניכרת על דעת הקהל.

במקביל, אפל אבטחה אגף אחר שלה: היא הודיעה שהיא לא עשתה הנחות לממשלת סין – טענה שה-FBI העלה בסיבוב המסמכים האחרון שלו. אפל הודתה שהיא סיפקה לממשלת סין מידע על אלפי מכשירי אייפון, על פי צו, אבל שהיא מעולם לא עשתה שם את מה שה-FBI דורש שתעשה: כתבה תוכנה שתנטרל את אמצעי האבטחה שלה-עצמה.

זה לא ייגמר בקרוב. נעדכן.

המכונית העצמונית בטוחה, אבל

בדיון על המכונית העצמונית שנערך אתמול (ג'), התעמתו נציגי יצרני המכוניות והמחוקקים; הראשונים טוענים שסטנדרטים קבועים לכלי רכב חכמים "יאטו את הקדמה"; האחרונים הגיבו באמירה שאת הטענה הזו הם כבר שמעו בוויכוח על אימוץ חגורות בטיחות.

המכונית העצמונית של גוגל. עשתה ותעשה תאונות צילום: גוגל

המומחים אמרו לסנאט שאין שום ויכוח שמכוניות עצמוניות יבצעו תאונות, שאין שום ויכוח על כך שהן יהרגו אנשים; השאלה היא כמה, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הנפגעים. הדיון נערך על רקע התאונה המפורסמת בה רכב של גוגל התנגש באוטובוס לפני מספר שבועות (יש לציין שבזמן התאונה הרכב נסע במהירות של 3 קמ"ש ולא היו נפגעים). עד חצי השנה האחרונה בערך, גוגל התגאתה בכך שהרכבים שלה – שהם המוכרים ביותר בתחום הרכב העצמוני – לא מבצעים תאונות. התמונה הזו השתנתה.

שר התחבורה האמריקאי ציין לאחרונה שכן, היתה תאונה כזו, וכן, היא היתה צפויה לגמרי. אם יהיו די כלי רכב, יהיו תאונות (עבדכם הנאמן אוהב את הדוגמה שמספרת שבשנת 1905 היו בכל מדינת אוהיו שתי מכוניות. הן הצליחו להתנגש זו בזו). הוא ציין, עם זאת, את העובדה שמספר התאונות של רכבים עצמוניים נמוך משמעותית מזה של כלי רכב רגילים – האומדן שלו הוא ששימוש ברכב עצמוני יכול למנוע 80% מהתאונות, שברובן המכריע נובעות מטעות אנוש. זו גם הטענה של יצרניות הרכב החכם.

המחוקקים היו ספקנים יותר. הם רוצים סטנדרטים נוקשים, קבועים לכל התעשייה, לפני שהם יאפשרו שימוש המוני בכלי רכב חכמים. בהינתן שכלי רכב הם הגורם מס' 1 למוות לא טבעי, זו דרישה סבירה לגמרי. הרובוטיקאית שאמרה ש"אנשים ימותו", הפרופסורית מדיוק מיסי קאמינגז, אמרה לסנאט שהחברות מתהדרות בחיישנים שנמצאים במכוניות שלהם, אבל ש"אנחנו יודעים שהחיישנים לא אמינים בתנאים מסוימים; אנחנו יודעים שזיהוי תנועות הוא בעיה רצינית; אנחנו יודעים שבני אדם ישבו במושב האחורי כשיחשבו שהרכב במצב 'טייס אוטומטי'; אנחנו יודעים שהם ינסו לפרוץ למערכות האלה."

הפצת שנאה? אנחנו?

טוויטר מתמודדת בימים אלה עם תביעה לא שגרתית: אלמנתו של שכיר חרב כלשהו ("קבלן עצמאי" בז'רגון הנוכחי) שנהרג בפיגוע בירדן בנובמבר 2015, לויד "קארל" פילדס, תובעת את טוויטר בטענה שהשירות שימש טרוריסטים כפלטפורמה להפצת שנאה או מה שמכונה בישראל בדרך כלל "הסתה". לטענת התובעת, טוויטר הניחה ביודעין לדאעש להשתמש בפלטפורמה שלה להפצת תעמולה ובכך "סיפקה סיוע ממשי" לעלייתה של דאעש.

טוויטר. הניחה לדאעש להשתמש בפלטפורמה? צילום: youtube

המילים "סיוע ממשי" (material support) חשובות כאן, והן לא נבחרו במקרה: הן ציטוט מתוך סעיף הבגידה בחוקה האמריקאית. התובעת לא מנסה, כנראה משום שאין לה יכולת, לטעון שיש קשר בין קשקשת דאעש רגילה בטוויטר ובין הפיגוע שהרג את בעלה.

בטוויטר ציינו בתגובה שעל פי חוק היא לא אחראית לתוכן שמתפרסם בה ושאם היא מקבלת תלונות, היא מסירה אותו. טוויטר היתה פעילה מאד בחודשים האחרונים בחיסול חשבונות טוויטר של פעילי דאעש, תומכיהם, או סתם אנשים עם שם ערבי שהיא לא הצליחה לזהות נכון (כמו פעיל נגד דאעש ששם משפחתו הוא אל בגדדי, כמו זה של מנהיג דאעש).

קצרצרים

1. התבונה המלאכותית של גוגל הביסה את לי סה-דול, שחקן הגו המוביל של דורנו, 4:1. בפייסבוק נאלצו לברך על ההצלחה אבל עשו זאת בחירוק שיניים: רק לפני כמה חודשים הודיעה החברה בגאווה שהיא פיתחה תבונה מלאכותית שיודעת לשחק גו במהירות. ובכן, גוגל היתה מהירה יותר. יאן להצ'ון, מנהל הפרויקט של מיקרוסופט, שחרר שורה של ציוצים מרירים משהו בנושא. אין לך משהו יותר דחוף לעשות, אולי לנסח מחדש את תנאי השימוש של פייסבוק כך שהם יהיו מובנים פחות?

גו. בפייסבוק ממש רצו להיות שם קודם צילום: יו טיוב

2. לפני כחודש, יצא ג'ייסון דלטון, נהג אובר, למסע רצח בעיר קלאמזו. הוא רצח שישה אנשים בין נסיעות. זמן קצר לאחר מכן התברר שאובר התעלמה מתלונות על נהיגה פראית מצידו של דלטון, והידיעות החדשות ודאי לא הוסיפו בריאות למחלקת היח"צ שלה. על פי חומרי החקירה ששוחררו, דלטון אמר בחקירתו שהאפליקציה של אובר היא זו שגרמה לו לרצוח: היא השתלטה עליו והוא לא היה אחראי למעשיו. זו גרסה חדשה ומרעננת (?) של טענת "השטן גרם לי לעשות את זה," ולמרות שהיא מופרכת מעט אפילו יותר מהתפיסה שהמטרה של אובר היא לבצע מהפכה בתחבורה לטובת הכלל, אין ספק שזה לא סוג החדשות שאובר שמחה לקרוא.

האפליקציה אמרה לי לעשות את זה! צילום: יוסי זליגר

3. אנחה. קולקטיב הלוזרים המקוונים אנונימוס עוד לא הבין שהוא בדיחה, והוא הכריז מלחמה על דונלד טראמפ. שוב. אנונימוס, מישהו מטעמם או סתם ליצן – אין באמת אפשרות לדעת – הכריז מלחמה על דונלד טראמפ בסוף 2015. עכשיו הם חוזרים על הכרזת המלחמה הזו ומאיימים להוריד איזה אתר של טראמפ בשיקאגו. כאילו שהוא או מישהו אחר, בכלל ישים לב. כל כך 2009.

טראמפ. לא נראה מוטרד צילום: איי אף פי

4. טכנולוגיית החמקנות (stealth) נמצאת איתנו כבר 30 שנה בערך, אבל רק עכשיו עולה השאלה האם היא בכלל חוקית. על פי חוקי המלחמה, מותר לנקוט בכל מיני תחבולות, אבל בכל מצב על החייל להיות א. לבוש מדים מזהים וב. נושא נשק בגלוי. הימנעות מכך או התחזות לאזרחים או לצדק שלישי, היא בוגדנות. אם טכנולוגיית החמקנות גורמת לאויב לחשוב בטעות שהמטוס התוקף שייך לכוחותיו או שהוא מטוס אזרחי, אומר חוקר, המשמעות היא עבירה ברורה על האיסור. תוקף שהנשק שלו מוסווה על ידי טכנולוגיית חמקנות, עשוי גם הוא לעבור על החוק. מי שאמר את הדברים הוא ביל בות'בי, קומודור אוויר בחיל האוויר המלכותי של בריטניה ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי של חיל האוויר.

5. הגרוטאה החביבה על המדור, מטוס הקרב F-35, ממשיכה במסעה הבלתי נלאה לבזבוז כספי ציבור. הפנטגון הודיע שהוא מתחיל לבחון קסדות טיסה חדשות לטייסי ה-F-35, אללה ירחמם, כי בבדיקות התברר שהקסדה הקודמת עלולה להוביל לשבירת המפרקת של הטייסים הרזים יותר בעת מילוט מהמטוס. שבירת מפרקת, מזהיר קצין רפואה ראשי, עשויה לגרום נזק בלתי הפיך לבריאותך ומומלץ בכל לשון להימנע ממנה. בהתאם, מאז הסתיו האחרון נאסר על טייסים ששוקלים פחות מ-63 קילו להטיס את הגרוטאה ולטייסים במשקל 63 עד 82 קילוגרמים נאמר שהם נמצאים ב"סיכון מוגבר" אם יצטרכו לנטוש את המטוס. עכשיו יש לקוות שהקסדה החדשה תתמשק עם התוכנה של הגרוטאה, אבל זה בטח יצריך עוד איזה עיכוב של שנה וכמה עשרות מיליונים. בקטנה.