האפל ווטש כבר לא מתקתק

מתפוגג והולך?

כשמחפשים את הכלב שלא נבח בהשקה האחרונה של אפל, הוא למעשה די בולט: אפל הציגה רצועות חדשות לשעון החכם שלה, אבל לא הציגה שעונים חכמים חדשים. ההחלטה משקפת את מצבה של מהפכת השעונים החכמים, שלפני שנתיים היתה הדבר הכי חם בשוק.

אפל חושפת: רצועות חדשות

אפל הוציאה את השעון שלה בקול תרועה: היא הכריזה עליו באוקטובר 2014 והוציאה דגמים ראשונים לשוק באפריל 2015. באותה שנה הגיעו לשוק גם המכשירים של LG, סמסונג ו-וואווי. ב-2016, עד כה, ההשקה הבולטת ביותר של שעון חכם היא של חברת Haier. אם לא שמעתם עליה, זה בגלל שבדרך כלל היא מוכרת מכונות כביסה. גם פיטביט הודיעה השנה על שעון חכם; המשקיעים הגיבו בהורדת המניה.

בשנת 2015, נמכרו כ-22 מיליון שעונים חכמים. יותר ממה שמכרה סווטש, אבל אלה מספרים קטנים ביחס. אפל כבר המציאה מכשירים שלמשתמשים לקח זמן להבין שאין בהם צורך – האייפד הוא הדוגמא הבולטת לכך – אבל העובדה שהחברה לא מוציאה מכשיר חדש שנה אחרי עשויה להעיד על כך שבאפל קלטו שהמוצר לא נקלט, ועל כן אין טעם להשקיע בחידושו.

אם אכן הטרנד הזה גווע, צריך לציין שהכישלון היה ידוע מראש. המהפכה הסלולרית שחררה אותנו מהצורך לחבוש שעון. אם מישהו רוצה להחזיר את השעון לזרוע שלך, הוא יצטרך סיבה הרבה יותר מוצלחת מאשר היכולת לקרוא מסרונים על מסך זעיר שמצריך את הסמארטפון שאתה ממילא סוחב עליך.

רובוט אחד נגד כל הטראומה

מאז שהחלה מלחמת האזרחים הסורית, שלושה מיליון סורים הפכו לפליטים במדינות הסמוכות לסוריה, בעיקר הירדן; עוד שישה מיליון הפכו לעקורים, שחיים ברחבי סוריה; וכ-150 אלף ביקשו מקלט באירופה.

פליטים סורים באירופה צילום: אי פי איי

כמיליון פליטים הגיעו ללבנון, שלא היתה ערוכה לקלוט אותם. ללבנון יש היסטוריה של מלחמות אזרחים משלה, והתשתיות שלה עדיין מתאוששות. חיל האוויר הישראלי אולי לא כל כך הצליח להלחם בחיזבאללה ב-2006, אבל ההבטחה של הרמטכ"ל חלוץ להחזיר את התשתיות הלבנוניות 20 שנה אחורה די מומשה. מבין התשתיות הלא ראויות של לבנון, ראויה לציון במיוחד התשתית של רפואת הנפש שלה, שלא ממש קיימת בפועל. כמעט כל שירותי רפואת הנפש של לבנון הם פרטיים. ואם זה לא מספיק, אז בעולם הערבי יש עדיין סטיגמה כבדה כנגד טיפולים נפשיים (כתב האיש שעד לפני 4-3 שנים החזיק בסטיגמה כזו בעצמו).

ואז הגיעו ללבנון מיליון פליטים סורים. שעל פי הערכת האו"ם, כחמישית מהם סובלים מהפרעות נפשיות בעקבות הלחימה. המצב היה נואש, וחברה בעמק הסיליקון החליטה שהפתרון המתבקש יהיה רובוט. היא בנתה את קארים, רובוט-צ'ט שהג'וב שלו הוא לדבר עם פליטים ולנסות לתת להם סיוע נפשי. כדי לעשות את זה, היא נשענה על רובוט קודם – Tess – שפותח כדי לטפל ביוצאי צבא ארה"ב שסובלים מתסמונת פוסט טראומטית. את הרובוט פרסו בלבנון אנשי הארגון הלא ממשלתי Field Innovation Team.

בשלב הראשוני, קארים אמור לפתח ידידות עם הפליטים, לא לספק להם תרפיה. מורה לבנוני שבחן את המערכת התלהב. פסיכולוגים מערביים היו מסויגים יותר, אם כי קיימת הסכמה כללית שבמצב הנוכחי כל מה שיכול לעזור מבורך.

כשבית קלפים מתמוטט

אלפי פרויקטי רשת שמבוססים על ג'אווהסקריפט מצאו את עצמם בפני שוקת שבורה, אחרי שמפתח זועם אחד משך את הקוד שלו, שכמסתבר היה הכרחי לאלפי פרויקטים.

הסיפור הוא כזה: עזר קוצ'ולו שיתף כמה מאות קבצים שמשמשים כבסיס לג'אווהסקריפט במשהו שנקרא NPM, חבילת ג'אווהסקריפט נפוצה מאד. לפני כמה ימים, עורכי דין של האפליקציה Kik שמו לב שאחד הקבצים שלו נקרא Kik. הם דרשו שהוא יסיר את הקובץ. קוצ'ולו סירב. אז עורכי הדין שלחו מכתב איום ל-NPM וזו הסירה את הקובץ.

הכל בגלל מתכנת זועם אחד צילום: hackEDU

בתגובה, משך קוצ'ולו את כל הקבצים שלו מ-NPM. הוא נימק את החלטתו בכך שהוא כותב קוד פתוח למען ההמונים, ושאם NPM רוצה לשרת את העולם התאגידי ולא את ההמונים, אז יש לזה מחיר.

אחד הקבצים שלו נקרא left pad והוא היה פופולרי מאוד בקרב מתכנתים שנשענים על ג'אווהסקריפט: בחודש האחרון רשם הקובץ כ-2.5 מיליוני הורדות. כשקוצ'ולו משך את הקבצים שלו מ-NPM, כל האתרים שנשענו על left pad קרסו. בינתיים העביר קוצ'ולו את הקבצים שלו לגיטהאב. עד שגם היא תקבל מכתבי איום, אני מניח.

קצרצרים

1. בזמן שאתם חוששים מהאקרים מתוחכמים, זכרו שהפרצה הבסיסית ביותר בכל מערכת היא הנדסת אנוש: היכולת של ההאקר לשכנע מישהו בארגון לתת לו את המידע שהוא צריך. בדרך כלל, זה מתבצע באמצעות התחזות, אבל יש גם דרכים אחרות. חברת אבטחה ערכה סקר שממנו עולה שכחמישית מהעובדים ימכרו את הסיסמאות שלהם למחשבי העבודה. ולא תמורת הרבה כסף: 1,000 דולר והמערכת שלך בידי גוף עוין. אה, לא יודע, אולי כדאי שתתייחסו לעובדים שלכם טוב יותר ותתמרצו אותם? אגב, 20% זה ממוצע. בארה"ב נרשם שיעור של 27% מהעובדים שיסכימו לדיל כזה.

אפשר לקנות את הסיסמה שלך? צילום: shutterstock

2. פיגוע מסיבי בוצע אתמול בבריסל, ובעוד ששר המודיעין והתחבורה ישראל כץ מיהר להמליץ לבלגים להפסיק לאכול שוקולד (כאילו שאכילת בורקסים הועילה למלחמה בטרור אצלנו), פייסבוק הפעילה את נוהל "אמא'לה" שלה: הכלי, שמכונה רשמית Safety Check, מאפשר לאנשים להודיע שהם בחיים ובסדר. פייסבוק הפעילה אותו גם אחרי הפיגועים בפריז. משקיפים חדי עין שמו לב שהיא לא הפעילה אותו אחרי הפיגועים באיסטנבול או בתימן (כן, היה פיגוע בתימן לפני שבועיים, 16 הרוגים בבית אבות). כנראה שיש בפייסבוק שני סוגים של קורבנות טרור, מערביים ולא מערביים. האחרונים צריכים כבר להתרגל ולהפסיק ליילל.

יש טרור ויש טרור צילום: שאטרסטוק