הוועידה המוטסת
"השווי של חברות ההייטק בארץ יירד בשנה הקרובה"
הממונה על תחום ההייטק בבנק הפועלים יוסי ויניצקי מגלה היכן השקיע הבנק מאז שנכנס לתחום לפני כשנתיים, טוען כי "יש התפכחות בנוגע לשווי החברות" אבל משוכנע כי שנת 2008 עדיין לא כאן
"אני מאמין שנראה ירידה בשווי של חברות הייטק בשנה הקרובה, אבל עדיין יש הרבה כסף זול ולמשקיעים אין הרבה אפיקי השקעה כיום". כך אומר ל"כלכליסט" יוסי ויניצקי, הממונה על תחום ההייטק בבנק הפועלים, בראיון לקראת הוועידה המוטסת.
לפרטים אודות הוועידה המוטסת - לחצו כאן
בשנתיים האחרונות נראה שהבנקים בישראל גילו סוף סוף את ההייטק הישראלי. אם עד לפני כמה שנים הם ראו את ההייטק כסיכון או לכל היותר כענף שאינו מובן להם, הרי ששורת האקזיטים ומיליארדי הדולרים שזרמו לענף הביאו להתפכחות מהירה של שני הבנקים הגדולים. בנק לאומי הקים את לאומי טק וגייס את יפעת אורון, בכירה בתעשיית ההשקעות בישראל; ובנק הפועלים, שהקים את פועלים הייטק, גייס את ויניצקי, שותף בקרן אתגר לשעבר.
"אם המוצר מתאים לנו, נוכל גם להציע אותו ללקוחות"
איך אתם מלווים את ההייטק הישראלי?
"בנק הפועלים הסתער בשנתיים האחרונות על תעשיית ההייטק. הבנק בנה מערך של יועצים שמתמחים בתעשייה הזו בעשרה סניפים שונים. אנחנו בקשר הדוק עם כל המאיצים המובילים בארץ ובהם 8200, מסצ'לנג' וסיגמה לאבס של יאהו ומיקרוסופט ועוד. אנחנו מציעים לחברות ולמאיצים שעות עבודה של יועצים שלנו בהשתתפות בדמו דייס (ימים שבהם החברות נחשפות למשקיעים). כמו כן יש לנו תוכנית השקעה בקרנות הון סיכון. אנחנו משקיעים כ־5 מיליון דולר בכל קרן בעיקר בשלבים ראשונים. בין הקרנות שבהן השקענו אני יכול לציין את הקרן השנייה של גלילות, קינן ישראל ו־StageOne".
לדבריו, היועצים יושבים עם החברות ומייעצים להן אם הטכנולוגיה שלהן ישימה, האם היא באמת מחדשת ולאן צריך לקחת אותה כדי שתענה על הצרכים הפיננסיים.
"לבנק יש תוכנית פינטק — טכנולוגיות פיננסיות — שמובילה חטיבת החדשנות שאיתה אנו עובדים בשיתוף, ושם יש חיפוש אחר חברות בתחום הפינטק. הבנק מאפשר להן לשמש כלקוח ראשוני של המוצר כדי לבחון אותו, או עזרה ברגולציה. אם המוצר של החברה אכן מתאים לנו, אנחנו יכולים גם לעתים להציע אותו ללקוחות שלנו כשירות".
יוסי ויניצקי צילום: אביגיל עוזי
איך פועלת ההשקעה שלכם בחברות?
"הבנק גם בוחן אפשרויות של השקעות בחברה ברמה של מאות אלפי דולרים כהשקעת סיד. השקענו כבר בשש חברות שונות. אלו חברות שעבדו עם הבנק ולאחר מכן השקענו בהן מאות אלפי דולרים, בשיתוף עם קרן מונטה הישראלית. הבנק לא בונה פורטפוליו של חברות מתוך מטרות פיננסיות ואינו קרן הון סיכון, אבל החיבור עם החברות האלו חשוב מאוד. אנחנו גם משקיעים עם כמה מאיצים, כאשר כל השקעה היא של עשרות אלפי דולרים. השקענו לאחרונה השקעה זעירה בחברת Shopic בדרך זו". ויניצקי מציין כי עם החברות שבהן השקיע הבנק השקעות סיד משמעותיות יותר ניתן למנות את חברת הסייבר Ray Theta; HopOn, חברת אבטחה ומניעת הונאות; אופלה, חברת טיפרנקס המציעה ריכוז של המלצות אנליסטים; חברת הפינטק Paybox; וחברת Way2Vat שפיתחה אפליקציה לניהול הליך הוצאות נסיעה והחזרי מע"מ מחו"ל עבור עובדים.
פתחתם בשנה וחצי האחרונות גם פעילות בניו יורק, מה הסיבה לכך?
"יש בבנק הסתכלות כוללת על התחום והרבה עבודה. בבנק הבינו שהסניף בניו יורק יכול להיות גם גשר לחברות הישראליות שרוצות סניף בבנק זר אבל קשה להן לעבוד עם בנקי הענק האמריקאיים, או לחלופין לשמש כבנק לאחת ממאות חברות הסטארט־אפ שהקימו ישראלים בניו יורק. לרבים מהישראלים שהקימו שם חברות קל יותר להתחבר לבנק הפועלים מאשר לאחד מהבנקים שם".
לדבריו, "הבנק אינו משקיע פיננסי ולא רואה בזה השקעה שתשנה אותו, אבל עדיין רוצה לתפוס טכנולוגיה ראשון או שירות ראשון. כך טיפרנקס (ריכוז המלצות אנליסטים) היא דוגמה לכך, שירות טוב ללקוחות שלנו וחדשני. אלה יותר השקעות שישמרו את הבנק בקצה הטכנולוגי".
איך אתה רואה את תעשיית ההייטק היום?
"אני חש שיש התפכחות לגבי השווי של החברות, בעיקר הפרטיות, שהגיעו לשווי מאוד גבוה ובגלל זה נמנעו להנפיק, ויש חוסר אמונה בשווי הלא ריאלי הזה. אבל גם מאחורי החברות הענקיות האלה יש מודלים עסקיים שמשנים עולם. יש צידוק לקיומן של חברות דוגמת Uber ו־Airbnb. לחברות האלו אמנם יש שווי גבוה אך הצדקה מלאה לקיומן".
"אני לא בטוח שאנחנו בפתחו של משבר קשה"
מה התחזיות שלך לשנה הבאה בתחום המיזוגים והרכישות בהייטק?
"החברות האמריקאיות יושבות על הררי כסף שאינן יכולות להכניס לארה"ב כתוצאה מהמס הגבוה שאותו ייאלצו לשלם, ולכן השקעה ורכישה של חברות ישראליות נראית מאוד הגיונית. לא נראה שנגמר הכסף בעולם או שתהיה נפילה גדולה, לא נראה ש־2008 תחזור. אולי יש התמתנות, יש תחומים שהם בועתיים כמו הסייבר — אבל גם תחום זה הוא תחום שיש בו צורך אמיתי ובעיות קשות, והגיוסים העצומים עדיין אינם מוצדקים. הרבה קרנות ישראליות הצטיידו בכסף וגם החברות, כך שאני לא בטוח שאנחנו בפתחו של משבר קשה. 2015 היתה שנה מטורפת וגם 2014 היתה כזו, אבל יש סיבובים ויש מחזוריות בשוק".
איך אתה רואה את היחסים בין עמק הסיליקון לישראל?
"זהו אחד הקשרים החזקים שיש לישראל. הרבה חברות מתקשות לתפקד שם, אך בגלל הקשרים שנבנו חברה ישראלית יכולה להגיע לשם ותתפקד כמו אמריקאית. היא מגיעה בקלות לכל המקומות במהירות רבה, זה אחד היתרונות הגדולים של המקום הזה. השותפים מביאים אותך מהר ובצורה חלקה. הקהילה הישראלית שם מאוד מגובשת וגדולה, ומאפשרת לך להגיע כישראלי בצורה מהירה ויעילה. דבר דומה מתפתח בניו יורק".
