בעמק אוהבים חוצפה ישראלית
בעמק הסיליקון כולם מחפשים את הדבר הבא שיטלטל את השוק. הישראלים עושים זאת עם חוצפה. וזה עובד להם
השיבוש המשמעותי ביותר שישראלים מביאים איתם לעמק הסיליקון הוא הגישה שלהם, הישראלית. בעולם העסקי האמריקאים ידועים ברשמיות הרבה שלהם, בחליפות המחויטות, בהתנסחויות הזהירות ובהתנהלות המחושבת. כל מהלך מבוצע בקפידה. במבט ראשון, יזמי עמק הסיליקון שמגיעים לעבודה בג'ינס וטי שירט הם האנטיתזה למסורת האמריקאית, אבל מהר מאוד מבינים שהשינוי הוא חיצוני בלבד.
המפגשים הרבים שהתקיימו במשרדי חברות הטכנולוגיה הגדולות כאן התנהלו פחות או יותר באותה מתכונת. הגעה למשרדים, ברכת שלום ידידותית מהמארחים, קפה ונשנושים ואז מעבר לאולם ישיבות או הרצאות שבו העביר אחד מבכירי החברה המערכת מצגת קצרה, אינפורמטיבית וצפויה מראש. ואז, הגיע תורם של הישראלים, לרוב בשלב השאלות והתשובות. במקום שאלות צפויות ומתחנפות העדיפו היזמים להפתיע עם שאלות חצופות, לעתים ביקורתיות, שלא היססו לבקש תשובות על היבטים פחות חיוביים של פעילות החברה. המקומיים הגיבו לרוב בהפתעה או בתדהמה. אלו פינו את מקומם לשעשוע, שהתחלף לאחר מכן בחיבה גובלת בהערצה. על החוצפה, על התעוזה, על חוסר הרתיעה.
עומר כביר על רקע גשר הזהב
אבל הבום האמיתי הגיע כשנגמרה ההרצאה. בתוך שניות מצא עצמו הבכיר מוקף בגדוד של יזמים ומפתחים. מספרים לו על רעיונתיהם, מציעים הצעות, ובעיקר מבקשים לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה עסקי או אחר. ערוצים מקובלים? בשביל מה, הבחור נמצא ממש כאן.
מלבד החדשנות והיצירתיות של הישראלים שבעמק הסיליקון כל כך אוהבים לדבר עליהן, נראה שהגישה והתעוזה הישראלית משחקות תפקיד מרכזי לא פחות בהצלחה הרבה של ישראלים כאן. קשה להתעלם מהיזמים הישראלים בגלל התעוזה והחוצפה שלהם, שמאפשרות להם לגשת ליו"ר של חברה בינלאומית גדולה, לדבר איתו כמו חבר ותיק מהטירונות, להציע לו רעיון חדש ושנייה אחר כך לצלם איתו סלפי.
זה משבש את ההתנהלות המקובלת של האמריקאים, אבל זה לא מרתיע אותם. להפך, זה מדליק אותם וגורם להם להתייחס בצורה חיובית לישראלים. ובדרך, אולי זה הופך גם אותם לקצת יותר משוחררים.
