דו"ח טכנולוגי
פייסבוק בוחרת בשבילכם
עובדים לשעבר מאשימים את החברה בהטיה אנטי-שמרנית, בצרפת ילדים יכולים לתבוע את הוריהם על פרסום תמונותיהם כתינוקות, כיצד עשקה אובר את עובדיה, וטוויטר נגד מדינת המעקב
מישהו באמת מופתע?
בשבוע שעבר כתבנו על כך שפייסבוק מפעילה כלי בשם trending, שמדרג חדשות חמות, ושהיא העמידה פנים שמדובר באלגוריתם בעוד שבפועל היא העסיקה עיתונאים – על פי החשד של האחרונים, כדי להכשיר את האלגוריתם שלה להחליף אותם. חלק ניכר מהם כבר פוטר.
משום כך, אין להם שום בעיה לפתוח את הפה. הבלוג גיזמודו, שחשף את הפרשה לראשונה, מדווח כעת על התפתחויות נוספות. כמה מהן קריטיות: קודם כל, פייסבוק אכן צנזרה ידיעות חדשותיות על עצמה; שנית, העורכים לשעבר טוענים כעת להטיה אנטי-שמרנית מובהקת של הרשת החברתית והעלמת ידיעות לא נוחות על הפריימריז במפלגה הרפובליקנית; שלישית, העורכים נדרשו להכניס לזרם ה-trending גם ידיעות שלא באמת עניינו את משתמשי פייסבוק.
העובדה שפייסבוק צנזרה ידיעות על עצמה לא צריכה להפתיע אף אחד. פייסבוק היא קודם כל חברה, והיא מחויבת חוקית לא למשתמשיה אלא לבעלי המניות. פרסום ידיעות שליליות על עצמה עשוי לפגוע בערך המניות שלה. גם הידיעה שפייסבוק קידמה ידיעות לא מעניינות וטענה שמדובר בבחירה של אלגוריתם לא באמת מפתיעה.
הבעיה האמיתית היא הידיעה על הטיה אנטי-שמרנית. לפייסבוק יש יכולת יוצאת דופן להטות תוצאות בחירות. היא קובעת את סדר היום החדשותי של חלק ניכר מקוראיה. אם היא מחליטה להבליט ידיעה או להעלים אותה, היא משפיעה בכך על מספר עצום של אנשים. החשש שפייסבוק תטה את הבחירות כבר עלה, במיוחד אחרי שהסתבר שהיא רואה במשתמשים שלה שפני ניסויים פסיכולוגיים, והחברה תמיד הכחישה שיש לה כוונה כזו. היא לא התווכחה על היכולת. כי ברור שזו קיימת.
על פניו, נראה שההטיה נגד חדשות שעוסקות בשמרנים היתה של העורכים עצמם, לא של פייסבוק. למשתמש זה לא כל כך משנה. מבחינתו, פייסבוק דיכאה ידיעות שקידמו צד אחד של המפה הפוליטית, וזאת בזמן שהיא טענה שלא רק שאין הטיה, אין אפילו עריכה. פייסבוק הרי טוענת שאלגוריתם בחר את הידיעות.
טענות על הטיות בתקשורת תמיד היו. למעשה, תמיד יהיו הטיות כאלה. עצם ההחלטה מה חשוב ומה לא מבטאת הטיה. אין, ולא יכולה להיות, אובייקטיביות; צריכה להיות הוגנות. מצד שני, כלי תקשורת נמצאים תחת ביקורת תמידית. אלפי אתרים, ארגונים ובלוגרים עוקבים אחרי הטיות בתקשורת. זה שיח בריא ומועיל. עיתונאים לומדים ממנו.
אבל אחרי ההטיה בפייסבוק, שמסוכנת לדמוקרטיה הרבה יותר, אין לנו בכלל יכולת מעקב – בין השאר, משום שעד לפני שבוע לא ידענו שפייסבוק מסננת חדשות. החברה הוציאה הכחשה חלשה למדי, שבה היא לא אומרת שלא היתה צנזורה אבל אומרת שזה מנוגד למדיניות שלה. איך היא יישמה את המדיניות הזו? מה היתה הבקרה? על זה החברה שרוצה להשתלט על העולם לא עונה, ויהיה מפתיע למדי אם תענה.
הידיעה, מטבע הדברים, עוררה רעש ניכר במדיה החברתית. אולי עכשיו כמה רגולטורים יתעוררו ויתחילו להכריח את פייסבוק לציית לסטנדרטים כלשהם, אם כי לא סביר. זכרו: למארק צוקרברג לא היו שום עכבות לפני שפרץ למיילים של משתמשי השירות שלו. הוא מעולם לא שילם מחיר אישי, לא על זה ולא על שום דבר אחר. אם אתם חושבים שתהיה לו בעיה לטשטש את תפיסת העולם שלכם, אתם מתעסקים עם הפסיכופט הלא נכון.
הכל בגלל אמא ואבא
כשהייתם ילדים, סביר להניח שההורים שלכם הראו תמונות שלכם כתינוקות. זה היה מפדח, במיוחד אם הם הראו אותם לאנשים שהייתם מעוניינים בהם רומנטית; אבל האפקט היה מקומי ומוגבל.
לא עוד. הורים מעלים תמונות של הילדים שלהם לרשת ולפייסבוק. וכשתמונה עולה לרשת, גם אלוהים לא יוכל להציל את המצולם בה. אנשים כמעט בוגרים מגלים לזוועתם שתמונות שלהם בחיתולים קיימות ברשת, ושכל מי שרוצה להשפיל או להגחיך אותם יכול להשתמש בהן. ולך תוריד אותן מהרשת עכשיו. התמונות הללו צפויות להיות בעייתיות במיוחד כשהילד יגיע לגיל העשרה הרגיש.
בצרפת מזהירים עכשיו הורים שאם הם מעלים תמונות של הזאטוט לרשת, זה יוכל לתבוע אותם בבוא היום (בהנחה שהתמונה חושפנית מספיק), ולקושש מהם 45 אלף יורו או לשלוח אותם לשנה בכלא. מומחים משפטיים טוענים שיש מצבים שבהם ילדים יעדיפו שלא יצלמו אותם; על אחת כמה וכמה, יפיצו את התמונות הללו.
זוכרים את הפעם שבה אריק שמידט – המנכ"ל לשעבר של גוגל והיו"ר הנוכחי – אמר שצעירים שיגיעו לגיל בגרות יצטרכו לעבור השתלת זהות כדי להפטר מהעבר המביך שלהם? אז זה בדיוק זה. זה העולם ששמידט וצוקרברג יצרו עבור ילדינו.
רגע, לא כל כך מהר
אובר וליפט מנסות לסגור תביעות מצד עובדיהן (שתי החברות, יש לציין, לא מכירות בעובדים כעובדים), והסכימו לשלם 100 מיליוני דולרים. גם עורכי הדין של הקורבנות הסכימו, וישנה הבעיה הקטנה של אי הסכמתם של הקורבנות עצמם.
בית המשפט הורה על הפסקת ההליך ושופט בוחן כעת האם הפיצוי הזה אכן הולם. הסיבה: אם עובדיהן של אובר וליפט היו מקבלים יחס של עובדים, ולא של עובדי קבלן, הם היו זכאים להרבה יותר פיצויים – 752 מיליונים יותר, טוענים עורכי הדין שלהם.
העניין הוא שבית המשפט הורה לחשוף את מסמכי הצדדים – וטענת ההגנה של אובר היא שהיא צריכה לשלם 429 מיליון דולר בלבד, שזה עדיין 300 מיליון יותר ממה שהיא הסכימה לשלם בסופו של דבר.
ואלה העובדים של קליפורניה ומסצ'וסטס בלבד. יש סיבה לכך שאובר לא מוכנה להתייחס לעובדים כאל עובדים: זה עולה כסף.
לא בבית ספרנו
טוויטר הודיעה אתמול בפתאומיות שהיא אוסרת על חברת Dataminr, שבבעלותה החלקית, לחלוק את המידע שלה עם ארגוני המודיעין של ארה"ב. דטהמיינר מסוגלת לכרות את כל הציוצים שמופיעים בטוויטר, משהו שרק למעטים יש גישה אליו.
עד אתמול יכלו ארגוני השושו, באמצעות עמלה נאה לדטהמיינר, לכרות איזה מידע שהם רוצים מטוויטר. אתמול הזרם נעצר, לא ברור למה. טוויטר נקטה בשנים האחרונות צעדים עצמאיים נגד מדינת המעקב – למשל, הליכה לבית משפט כנגד כל צו שמוציאים לה ארגוני הביון, ולעדכן את הקורבנות של הצווים הללו שהוצא נגדם צו. המקרה הידוע ביותר היה זה של וויקיליקס.
אבל הסיפור לא לגמרי פשוט: דטהמיינר מחויבת לטוויטר – אבל גם לחברה אחרת יש אחיזה רצינית בה. החברה הזו היא In-Q-Tel, זרוע ההשקעות של הסי.איי.איי. בטוויטר אמרו שרשויות השושו רשאיות כמובן לבצע חיפושים בטוויטר – אבל היא לא תסייע להם בצרכי מעקב. הסיפור טיפה משונה, במיוחד בשאלת העיתוי שלו; נעדכן.
קצרצרים
1. אם תשאלו מהי החברה הרווחית ביותר בהיסטוריה, רוב הסיכויים שהתשובה שתקבלו תהיה "אפל." אבל התשובה המפתיעה למדי היא דווקא מיקרוסופט. בשנים האחרונות הועם זוהרה של החברה, אבל זוהר אף פעם לא היה הצד החזק שלה. מערכות הפעלה ותוכנות משרדיות שרוב העולם משתמש בהן, דווקא כן. ויש בהן עדיין הרבה מאד כסף. האנליסט ג'ף רייפמן ציין שאף שאפל עשתה רעש גדול כשעברה את קו טריליון הדולר בהכנסות, מיקרוסופט חצתה אותו גם היא, רק עם הרבה פחות רעש. הרווחים של מיקרוסופט לאורך ההיסטוריה עומדים על 265 מיליארדים לעומת 261 מיליארדים לאפל. גוגל הרבה מאחור, עם 96 מיליארדים. יש לציין שמיקרוסופט קיימת שנה אחת יותר מאשר אפל (היא נוסדה ב-1975).
2. במדיה החברתית הישראלית נפוץ אתמול בבוקר סיפור משונה, לכאורה סקופ: כביכול, מסמכי פנמה חשפו שמלך סעודיה העביר 80 מיליוני דולרים לקמפיין הבחירות של בנימין נתניהו. הטענה הזו קיבלה גיבוי, לכאורה, מהצהרה פומבית של ראש האופוזיציה בוז'י "יצחק" הרצוג. הסיפור הזה רץ כאש בשדה קוצים, כי היה נעים מאד להאמין שראש הממשלה הוא לא רק סוכן זר של אוליגרך אמריקאי, אלא גם של מלך סעודיה. זה גם היה מסביר הרבה מאד דברים. הבעיה היא שלשקר הזה היו רגליים קצרות במיוחד. בדיקה מהירה העלתה שא. האתר הסורי שהפיץ את המידע הזה הוא אתר קונספירציה, ב. שהאתר הישראלי שהוא כביכול הסתמך עליו, אתר קיקיוני למדי, מיהר להסיר את הידיעה, וג. שהרצוג ודובריו הכחישו בכל תוקף שהוא אמר משהו כזה. הקישורים שנמסרו באתרים לפרויקט מסמכי פנמה היו מעגליים ולא הראו בשום צורה משהו שדומה לטענה הזו. אף על פי כן, לשעתיים בערך אלו היו חדשות לוהטות במדיה החברתית. זכרו את כלל האצבע: אם סיפור נראה טוב מדי, הוא כנראה טוב מדי; וטענות יוצאות דופן מצריכות ראיות יוצאות דופן. באופן חריג, כדי לא לתת לשקר האווילי הזה עוד הזדמנות, לידיעה הזו לא נלווה קישור.
3. אובר וליפט הודיעו בימים האחרונים על הפסקת פעילותן בעיר אוסטין שבטקסס, לאחר שהתושבים שם דחו הצעת חוק שהוגשה על ידי החברות שתפטור אותן מחובת בדיקת זהות של נהגיהן. לא ברור מי הגאון האסטרטגי שהעלה את הצעת החוק ואחר כך שפך עליה מיליונים ללא הצלחה, אבל די ברור למה שתי החברות לא מוכנות לבדוק את טביעות האצבעות של נהגיהן: זה עולה לא מעט כסף. לאובר וליפט לא חסר כסף; אובר גייסה מיליארדים והיא מוערכת בשווי של 50 מיליארדים. אבל הוצאה זה הוצאה, והן מעדיפות לוותר עליה. בפעם הבאה שאחת משתי החברות האלה תנסה לומר לכם שמה שחשוב לה הוא בטיחות הלקוח, גחכו והזכירו לה שהיא חברה קפיטליסטית שמה שחשוב לה הוא רק הקו התחתון, ושמבחינתן זה יהיה מצער אם תגלו שהנהג שלכן אנס או רוצח, כי יהיו פיצויים לשלם ונזק יח"צ, אבל עדיין משתלם יותר.
4. בסין של המפלגה הקומוניסטית החליטו שנגמרו להם הבעיות, אז מעכשיו הם אוסרים על העלאת סרטונים שבהם נראות נשים אוכלות בננה באופן אירוטי. הרשויות אסרו על פלטפורמות הזרמה לשדר סרטונים כאלה, ונטען שהמטרה היא להיאבק ב"התנהלות וולגרית מדי, אלימה מדי או מינית מדי." אני מניח שזו רק שאלה של זמן עד שמפיצות הסרטונים הללו ימצאו את עצמן במחנות חינוך מחדש.