6 סטארט־אפים פיננסיים ובנקים נפגשים לדייט
שישה סטארט־אפים בתחום הטכנולוגיה הפיננסית ייפגשו עם נציגי בנקים בינלאומיים במטרה להגיע ללקוחות חדשים
שישה סטארט־אפים ישראליים בתחום הפינטק יזכו מחר להזדמנות ייחודית: מפגש אינטימי עם נציגי הבנקים והגופים הפיננסיים הגדולים בעולם, שבמסגרתו יוכלו להציג להם את פיתוחיהם ולנסות לקדם שיתופי פעולה שיסייעו להם לפרוץ לשוק הגלובלי. המפגש, יוזמה של לאומי קארד, יתקיים במסגרת סיור שעורכים בישראל חברי EFMA - ארגון גג גלובלי של בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים שמסייע לחבריו בקידום החדשנות בפעילותם. 25 חברי המשלחת כוללים מנהלים בכירים מבנקים גדולים באירופה ובדרום אמריקה, דוגמת Erste Bank האוסטרי והבנק המסחרי הקולומביאני הגדול Bancolombia.
- 10 שיטות לגרום לאפליקציה שפיתחתם לבלוט מעל השאר
- Airbnb מכפילה את ההכנסות ומגייסת 100 מיליון דולר
- ארה"ב: 14% ממשקי הבית בעלי כרטיסי אשראי משתמשים באפל פיי
במסגרת הביקור ייפגשו חברי המשלחת עם בכירי המערכת הפיננסית המקומית, ומחר בערב יערכו מפגש בסגנון ספיד דייטינג עם הסטארט־אפיסטים הישראלים: חברי המשלחת יתחלקו לשש קבוצות והיזמים המקומיים יעברו ביניהם וישווקו להם את פיתוחיהם.
"אנחנו מסייעים לסטארט־אפים לייצא את החדשנות שלהם לחו"ל, ומאוד נשמח אם בעקבות האירוע יהיו להם שיתופי פעולה עם בנקים וחברות אחרות בחו"ל", אמר אוהד מימון, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד, שמנהלת שיתופי פעולה מגוונים עם סטארט־אפים במסגרת מודל הפעילות שלה.
"בנקים אוהבים לדבר על חדשנות, אבל קשה להם ליצור שיתופי פעולה עם סטארט־אפים", מסביר מימון. "הם צריכים חותמת כשרות, מישהו שעשה את זה קודם. כך אנחנו עוזרים לסטארט־אפים לצאת החוצה".
"כלכליסט" שוחח עם מנכ"לי הסטארט־אפים, והעניק להם הזדמנות להציג את פיתוחיהם ואת מה שהם תופסים כיתרון הייחודי שלהם שמצדיק את העבודה איתם.
Otonomic: אתר עסקי שבונה את עצמו ומתעדכן לבד
מה עושים: "אנחנו לוקחים את כל החומר שיש על עסק ברשת — כמו עמוד פייסבוק עסקי, חשבון טוויטר או לינקדאין — ואז האלגוריתם שלנו מנתח את סוג העסק, ממפה את הצרכים הספציפיים שלו ומייצר בצורה אוטומטית אתר מבוסס וורדפרס. כל עסק רוצה משהו אחר, והפתרון שלנו יוצר אתר שמותאם לצרכים הייחודיים של העסק. האתר מאוד נוח לתפעול, דינמי ומתעדכן בצורה אוטומטית: כל עדכון בפייסבוק, באינסטגרם או ביוטיוב מופיע גם באתר. כך בעל העסק לא צריך להתעסק עם בנייה, עיצוב ותכנון כלשהו של האתר".
איך נולד הרעיון: "הייתי מנכ"ל פובליסיס מדיה ואשתי ביקשה שאבנה אתר לעסק הפרטי שלה. דיברתי עם מפתחת שאמרה שזה יעלה 5,000 שקל ונקבל אתר תוך חודשיים. אמרתי שזה לא יכול להיות, אז נכנסתי ל־Wix וניסיתי לבנות אתר לבד. ישבתי על זה כמה ימים ולא הצלחתי, זה דרש יכולות טכניות שאין לי. היום מונית מזמינים בקליק, אמזון עוד מעט מביאים משלוח ברחפן ואתר, שזה מוצר צריכה בסיסי, אי אפשר לייצר בקליק? לבעל עסק קטן אין זמן פנוי וידע מינימלי, וזה מונע ממנו להצטרף לחגיגה הזו. בארה"ב ל־60% מהעסקים הקטנים אין אתר".
יתרון בלתי הוגן: "הידע שצברנו. יש לנו אלפי שעות עבודה מול מאות עסקים קטנים בארה"ב שישבנו איתם, הבנו את הצרכים שלהם ובחנו יחד את המערכת באופן פרטני. אנחנו מכירים את הצרכנים ובעלי העסקים. השימוש בפתרון שלנו פשוט להדהים: רק מתחברים, וזה כבר עושה את העבודה - גם בבנייה וגם בעדכון, לא צריך לשנות שום דבר בהתנהגות. המתחרים מבטיחים אתרים מדהימים אבל לא מדברים על התאמה לצרכים ספציפיים".
מימין: ד"ר עמרי אלוש ויואב צוקר. "אתר זה מוצר צריכה בסיסי" צילום: אוראל כהן
PayBox: כבר לא צריך לזכור כמה גידי חייב על ערב הפיצה
מה עושים: "כשאוספים כסף לפיצה כשחברים באים לראות משחק, כשאוספים כסף בוועד הורים או בוועד כיתה או כשמנסים לגייס כסף לתרומות או לצדקה — כל אלו הם תשלומים קבוצתיים. המשתמשים שלנו מתארים אותנו בשני אופנים: ווטסאפ לתשלומים או חשבון עו"ש קבוצתי.
"האפליקציה שלנו מאפשרת לפתוח קבוצה בדומה לקבוצת ווטסאפ, שנוסף לתקשורת מאפשרת לכל משתמש להטעין בכסף את החשבון המשותף. המשתמש מחבר אמצעי תשלום ויכול להטעין את החשבון המשותף בסכום הכסף הדרוש, וכל אחד בקבוצה יכול לצפות בכל ההתנהלות הכספית. אם אחד מחברי הקבוצה מבצע רכישה, מנהל הקבוצה יכול להחזיר לו את הכסף מהחשבון המשותף כזיכוי בכרטיס האשראי או באמצעות העברה בנקאית".
איך נולד הרעיון: "כשהיינו סטודנטים במכללה למינהל רצינו לאסוף כסף לעל האש אבל התקשינו לארגן את זה. חיפשנו פתרון שיאפשר לאסוף כסף בצורה פשוטה יותר, והבנו שיש שם פוטנציאל לרעיון עסקי רחב הרבה יותר. כל עולם הקבוצות והקהילות לא זוכה להתייחסות בהיבט של כלים פיננסיים שיסייעו לו בצמיחה. זה התחיל ממקום אגואיסטי והתקדם למקום הרבה יותר רחב".
יתרון בלתי הוגן: "היכולת לחבר בין חוויה של רשתות חברתיות, שנדרשת עבור דור ה־Y, לבין כלים פיננסיים. זה, לצד הבנת השוק והנוכחות הראשונית שלנו בו. אנחנו החברה היחידה שמספקת את השירותים האלו ויש לנו יתרון של ראשוניות גם מחוץ לישראל. נוסף על כך כבר פיתחנו מערכות יחסים עם מוסדות פיננסיים ובנקים".
מימין: אודי ליברמן וטל גרינברג. "וואטסאפ לתשלומים" צילום: אוראל כהן
RoomsNinja: המלון הוזמן אבל עוד אפשר לשלם פחות
מה עושים: "אתרי השוואות מחירים מאפשרים להשיג את המחיר הטוב ביותר בנקודת הזמן הספציפית בלבד, ב־RoomsNinja אנחנו מספקים את המחיר הטוב ביותר מרגע ההזמנה ועד ההגעה למלון בפועל. לאחר ביצוע ההזמנה הלקוח מעביר לנו את פרטיה, ואנחנו עוקבים אחר מחיר ההזמנה אצל יותר מ־50 ספקים גלובליים בחיפוש אחר מחיר טוב יותר ובשקלול דמי ביטול. ברגע שמוצאים מחיר עדיף אנחנו מציעים ללקוח להחליף את ההזמנה הקודמת בחדשה והזולה יותר, כשאנחנו מטפלים בהזמנה המחודשת והלקוח מבטל את הישנה".
איך נולד הרעיון: "חיפשנו מלון במהלך נסיעה פרטית לחו"ל, וכשנכנסו יום אחר יום לאותם מלונות ראינו שהמחירים כל הזמן משתנים. הבנו שיש פה הזדמנות".
יתרון בלתי הוגן: "יש לנו שני נכסים טכנולוגיים שמקנים לנו יתרון על פני כל שחקן חדש בשוק. אלגוריתם חיזוי המחירים שלנו מאפשר לחזות מתי יוצע המחיר הנמוך ביותר באותה תקופה, ומביא את המחיר המינימלי בריבוקינג אחד בלבד. נוסף על כך, פיתחנו סדרה של אלגוריתמים שמונעים מניפולציות ומאפשרים לנו להתגבר על תרגילים שספקים מפעילים כדי לנפח את מחיר החדר, וכך מאפשרים להשיג תוצאות טובות יותר".
מימין: דור קרובינר ועמרי ליטבק. מחיר טוב יותר עבור אותו החדר צילום: עמית שעל
SecuredTouch: שיטת נגעת־נסעת לזיהוי משתמשים
מה עושים: "אנחנו מפתחים טכנולוגיה שיודעת לזהות משתמשים במובייל באמצעות ניתוח האינטראקציה הפיזית של המשתמש עם המכשיר. אנחנו בוחנים 100 מדדים דוגמת גודל אצבע, עוצמת לחיצה ומהירות מחוות ובונים מהם פרופיל לכל משתמש. באמצעות הפרופיל אנחנו עוזרים לחברות, בעיקר בתחום הבנקאות והמסחר, לאמת זהות משתמשים.
"יש לכך הרבה תרחישי שימוש, דוגמת מניעת הונאות וזיהוי משתמש, וייתור אמצעי זיהוי אחרים כמו סיסמאות בדרך ליצירת חוויית משתמש נוחה יותר. אלמנטים מתקדמים יותר מאפשרים להבדיל בין מכונה לאדם ובכך לזהות ולחסום פעילות של בוטים".
איך נולד הרעיון: "מישהו חיטט לי בטלפון, וחשבנו איך אפשר למנוע מקרובי משפחה להשתמש בטלפון בלי ידיעתנו. היה גם אתגר טכנולוגי, וגילינו שאפשר לפתור אותו ושהפתרון שלנו מספק דיוק מאוד טוב".
יתרון בלתי הוגן: "התחום הזה יחסית חדש, בן שנתיים־שלוש סך הכל, ועדיין אין בו הרבה מתחרים. היתרון שלנו הוא שכל האלגוריתמים והפעילות שלנו מותאמים לפעילות במובייל. זה ניכר בנתונים שאנחנו אוספים, בשילוב עם פלטפורמות מובייל ודיוק. נוסף על כך לפיתוח שלנו יש אינטגרציה פשוטה שמאפשרת למפתח לשלב את הטכנולוגיה במוצר שלו בשעה עבודה".
מימין: רז שולקינד ויאיר פינצי. 100 מדדים לבחינת אינטראקציות צילום: עמית שעל
Smartag: צמיד שהוא גם ארנק וגם דואג לתיוג בפייסבוק
מה עושים: "התחלנו עם צמיד חכם שעונדים על היד ומאפשר לשלם בהופעות, פסטיבלים או במקרים אחרים שלא רוצים לקחת בהם ארנק. אפשר לקחת את הצמיד, להטעין אותו מראש בכסף או לשייך לכרטיס אשראי, ולשלם בלי דאגה באמצעות קוראי NFC. עם העבודה ובעקבות דרישות השוק הוספנו עוד יכולות למערכת.
"היום הצמיד עושה ארבעה דברים: תשלומים; בקרת כניסה כמו כרטיסי כניסה לאירועים, לחדר VIP בהופעה או לחדר אוכל בבית מלון; שילוב עם מדיה חברתית - זיהוי המשתמש ברשת חברתית לצורך אינטגרציה עם מצלמות שמופעלות במתחם או ביצוע צ'ק אין בעמדות מיוחדות; ומערכת BI למפעילי האירוע או המתחם, שמספקת להם מידע ותובנות על התנהלות המשתמשים, דוגמת הצלבת מידע על מוצרים שהם קנו מול מאפיינים אישיים".
איך נולד הרעיון: "לפני שנתיים בן דוד שלי נסע ללאס וגאס. הוא רצה לצאת למסיבות בריכה אבל בלי לקחת איתו ארנק או כסף מזומן שייאלץ להחביא במקומות שונים משונים. הוא תהה למה אין בשוק כרטיס אשראי שאפשר להצמיד לגוף ולהיכנס איתו למים, וכך נולד הרעיון".
יתרון בלתי הוגן: "אנחנו החברה היחידה שנותנת פתרון מלא מאל"ף עד ת"ו במלוא מובן המילה - אנחנו מספקים צמידים, קופות, שערי כניסה, מצלמות לשיתוף במדיה חברתית, עמדות תשלום ושירות עצמי, אפליקציה למשתמש במיתוג האירוע ומערכת ניהול בזמן אמת. היתרון השני שלנו הוא מערכת ה־BI, שכרגע היא ייחודית בתחום".
מימין: איתי אבוהב, שאול זוארץ, שאול זוארץ ובועז יורש. ארנק במים צילום: עמית שעל
Woorlds: לחזות אילו הנחות הלקוח רוצה לקבל
מה עושים: "אנחנו מספקים יכולות לזהות את המיקום הפיזי של המשתמש לא על סמך GPS, שרמת הדיוק שלו נמוכה מדי, אלא באמצעות סיגנלים כמו רשתות Fi־Wi, שיכולים לזהות מיקום ברמה של נוכחות בחנות ספציפית בקניון. אנחנו יכולים לזהות מתי המשתמש נכנס לחנות, כמה זמן הוא שהה בה ומתי הוא יצא, ומתוך זה לבנות לו"ז של הפעילות שלו. "מערכות ה־AI שפיתחנו משתמשות במידע הזה כדי לחזות איפה המשתמש יהיה, וכך ניתן לבצע התאמה אישית לפעילות שלו ולאפשר לעסקים ומותגים לספר לו על הצעות מסחריות בעלות ערך. למשל, להציע לו קופון לחנות או בית קפה שהוא מבקר בו בקביעות".
איך נולד הרעיון: "אני מגיעה מעולם השיווק המקוון, וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלנו תמיר שרצר מגיע מעולם זיהוי האותות והיה ממייסדי WeFi. המערכת שפיתחנו מבוססת על הידע שהוא הביא, ועושה שימוש במערכות עיבוד מידע ולמידת מכונה שהופכות את המידע שנאסף לבעל ערך. היכולת לצפות איך משתמש מתנהג בעולם הפיזי, לקחת את המידע הזה ולהבין אותו גרמה לנו להקים חברה שמאפשרת לתת ערך גם למשתמש הקצה וגם למותג".
יתרון בלתי הוגן: "יש לנו יכולת חזקה לייצר חיזוי על בסיס נתוני עבר. יש לנו גם מאגר ייחודי שמצמיד לכל בית עסק בעולם אות ייחודי שהוא לא מבוסס GPS אלא על סמך מיקור המונים. זה כמו תמונות מודיעין שמאפשרת לנו להגיע לרמות דיוק גבוהות ולבצע ניתוחים ברמה מאוד ממוקדת".
מימין: תמיר שרצר, שרית הראל וצביקה פקולה. זיהוי מיקום צילום: עמית שעל
