דו"ח טכנולוגי
אם גזענים לא מפרסמים: תביעה בצרפת נגד פייסבוק וטוויטר
ארגונים צרפתיים תובעים את חברות הטכנולוגיה על אי מחיקת תוכן גזעני, עמק הסיליקון יפזר לכם פירורים, והאם משחקי הפנטזיה ישרדו את העידן הפוסט קולוניאליסטי
גזענות? לא בבית ספרנו
שני ארגונים צרפתיים, SOS Racisme ואיגוד הסטודנטים היהודים של הרפובליקה, הודיעו שהם יתבעו בקרוב שלוש חברות ענק אמריקאיות: פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. הסיבה: הן לא עושות את הנדרש מהן כדי להלחם בפרסומים גזעניים.
בצרפת זה לא חוקי צילום: גטי אימג'
בניגוד לישראל, שבה רשמית אסור לפרסם תוכן גזעני אלא אם אתה מקפיד לעטוף אותו בעיון דתי – בצרפת לוקחים ברצינות את נושא הגזענות ואנשים הולכים לכלא על עמדות כאלה דרך קבע. הארגונים בחנו 586 פוסטים שכלפיהם הוגשו תלונות בפייסבוק, טוויטר ויוטיוב – פרסומים גזעניים, הומופוביים ומכחישי שואה – וגילו שפייסבוק מחקה 34% מהם, יוטיוב מחקה 7%, וטוויטר רק 4%.
הפרסום מגיע ימים ספורים אחרי שפייסבוק מחקה הערות כלפי העריץ בהתהוות של טורקיה, ארדואן; ואחרי שנים שבהן לפייסבוק יש מדיניות של אי מחיקת עמודים של מכחישי שואה כי יש להם חופש דיבור, תוך שהיא משעה נשים שמפרסמות תמונות שלהן מניקות.
החוק הצרפתי קובע כי משהתקבלה תלונה על פרסום גזעני, על החברה שמספקת לו במה למחוק אותו תוך זמן סביר ותוך שהיא שולחת עותק לרשויות. חברות עמק הסיליקון טוענות שוב ושוב שהן מצייתות לחוק. טוויטר התמודדה בשעתו עם הבעיה הזו בגרמניה, שם יש חוקים נוקשים מאד נגד נאצים, ניאו נאצים ומכחישי שואה, בכך שהיא העלימה את הציוצים הבעייתיים מעיניהם של גולשים גרמנים אבל השאירה אותם לעיני שאר הגולשים בעולם.
הבעיה, כמובן, היא שמודרציה דורשת צוות מיומן במידה זו או אחרת, וצוות מיומן עולה כסף; וחברות לא אוהבות לשלם כסף. במקרה של פייסבוק ויוטיוב, די ברור שהן יכולות להרשות לעצמן את ההוצאה הזו.
הנה, קחו קצת פירורים
אחת הבעיות שאנחנו מעדיפים לא לחשוב עליהן, כפי שמציין שוב ושוב שאול אמסטרדמסקי, היא שאנחנו כנראה נגיע לפנסיה עם הרבה פחות כסף ממה שאנחנו צריכים. בעיה אחרת היא שהעולם צועד אל מצב שבו לחלק ניכר מבני האדם לא תהיה עבודה. מצב של אבטלה באחוזים גבוהים הוא מתכון מוכר לזעזועים חברתיים, מהפכות וכו'. ואף אחד לא רוצה לחשוב על זה יותר מדי.
הבכירים מתעשרים, העובדים האחרים פחות צילום: ויקימדיה
קבוצה של בכירים בעמק הסיליקון דווקא כן. היא מקדמת את הרעיון של שכר קיום בסיסי: ההנחה היא שהממשלה תיתן לכל התושבים שלה משכורת חודשית שתספיק לצרכי הקיום שלהם. בשווייץ, למשל, תעלה בקרוב הצעת משאל עם (כל נושא חשוב מוכרע שם במשאל עם), שתקבע שכר בסיסי של 2,500 לכל אזרח.
נשמע חיובי. אבל זה טיפה יותר מסובך. ההנחה של אנשי עמק הסיליקון היא שהטכנולוגיה הולכת להשמיד חלק ניכר מהעבודות שלנו ושמי שיש לו את הכישורים להיות איש הייטק ישרוד, האחרים לא כל כך. יש רק בעיה אחת בטיעון הזה: אם אכן אנשי ההייטק היו אמורים להיות האליטה החדשה, השכר שלהם היה אמור לעלות. הוא לא. הוא שומר, אחרי חישוב אינפלציה, על הרמה של סוף שנות ה-90.
מה שכן עלה, כמובן, הוא השכר של בכירי עולם ההייטק. הם מרוויחים עשרות ומאות מיליונים. במדינות סקנדינביה זה לא קורה, וזאת משום ששם יש מערכת נוקשה שקובעת שחלוקת הרווחים של חברות תהיה הרבה יותר שוויונית מאשר בארה"ב וגרורותיה, ביניהן ישראל. יש עוגה, והיא מתחלקת שווה יותר.
אז כן, יש פה בעיה טכנולוגית – רובוטים הולכים להפוך חלק ניכר מהאוכלוסייה למובטלת, על כל פנים אם ניתן להם. אבל כפי שהשקר המוצלח ביותר של השטן הוא שהוא לא קיים, כך השקר המוצלח ביותר של האליטה הכלכלית הוא שאין קשר בין כלכלה, טכנולוגיה וחברה. יש קשר. אנחנו נעצב את החברה שלנו כפי שאנו רוצים, אבל כדי שזה יקרה, אנחנו קודם כל צריכים להתחיל לנהל את הדיון הזה, לא להשאיר אותו לצוקרברגים ולפייג'ים.
הקץ להרפתקנות?
משחק חדש ולפי הדיווחים די מוצלח יצא לאחרונה בסדרת Uncharted, שבו אתה משחק גיבור מערבי שבוזז את האוצרות הקדומים של תרבות לא מערבית. יש המון משחקים כאלה (אפשר לקרוא לזה הז'אנר על שם אינדיאנה ג'ונס) והמוכר שבהם הוא כמובן Tomb Raider. בבסיסו, זהו ז'אנר פנטזיה ותיק: כל התפיסה של מבוכים ודרקונים המוקדם, למשל, היא שאתה משחק הרפתקן שחודר לחורבות עתיקות כדי לבזוז אותן ולהרוג את כל מה שלא זז מספיק מהר.
לארה קרופט, גנבת העתיקות?
אבל למרות שלמו"ד יש בעיות משלו (תפיסה של גזעים שהם "מרושעים" מטבעם, ועל כן אין שום בעיה מוסרית בביצוע שווה ערך של רצח עם בהם), בסופו של דבר הוא משחק פנטזיה. כשאתה לוקח את הפנטזיה הזו ושם אותה ביוון, מצרים או קמבודיה, יש בעיות. יוון, למשל, עדיין מנהלת מאבק משפטי להחזרת האוצרות התרבותיים שבזזה ממנה בריטניה בסוף המאה ה-18 והמאה ה-19, כמו הגילופים של הפרתנון. הבריטים טוענים שהם הצילו אותם מהשמדה בשל הזנחה טורקית; היוונים מציינים ביובש שטורקיה לא שולטת ביוון מאז 1821 ושזה היה די מזמן. האוצרות עדיין בבריטיש מיוזאום.
האם הרעיון של דמות של ארכיאולוג-שודד כדמות שאפשר להזדהות איתה ישרוד את העידן הפוסט-קולוניאליסטי? האם הוא ישרוד תרבות שמגלה ספקנות בריאה כלפי הרעיון שלתרבויות שהגיעו ראשונות לרעיון של לדחוס אבק שריפה לצינור יש עליונות אינהרנטית כלפי תרבויות אחרות?
כנראה שכן. אסקפיזם ופוליטיקה בדרך כלל לא מתערבבים טוב.
קצרצרים
1. אפליקציה חדשה לאייפון , System and Security Info שמה, הגיחה לאפסטור לפני כשבוע. מה שהיא עושה בחיים הוא לבדוק האם מישהו פרץ לגרוטאה שלך, והאם הוא התקין עליה נוזקה כלשהי. בסוף השבוע, הופתע המפתח הגרמני של האפליקציה לגלות שאפל חיסלה אותה; לטענת אפל האפליקציה סיפקה למשתמש מידע שגוי. לאפל יש היסטוריה לא ממש סימפטית עם אפליקציות שמספקות מידע על פעילות המכשיר, והמפתח טוען שאפל אישרה את האפליקציה אחרי שלוש בדיקות ושהפסילה הגיעה כהפתעה. אפל טוענת שעצם העובדה שהאפליקציה מציגה למשתמש את הפעולות שמבצע המכשיר שלו היא חדירה לפרטיותו. זו טענה... מעניינת.
תנאי כניסה לאפסטור
2. בפנסילבניה מתנהל הליך נגד חשוד בהחזקת פורנו פדופילי. האיש, שוטר לשעבר, מסרב בעקשנות למסור את הסיסמאות לדיסקים הקשיחים שלו. הבעיה היא שבלי הסיסמאות האלה, אין לממשלה ראיות מספיקות כדי להעמיד אותו לדין. אז היא דורשת שהוא יוחזק במעצר עד להודעה חדשה או עד לרגע שבו הוא יסכים להפליל את עצמו ולמסור את הסיסמאות. הטענה של הממשלה היא שהאיש לא נדרש למסור את הסיסמאות, אלא רק לפתוח את הדיסקים; סוג של הבדל שבדרך כלל היה שמור לתיאולוגים ישועים. נגד החשוד לא הוגש כתב אישום, כי אין ראיות, אבל הוא מוחזק כבר 7 חודשים במעצר.
3. בארה"ב יש מונופול של כמה חברות רשת גדולות, שממש לא מתאים להן לפרוס תשתיות בחלקים היותר עניים של המדינה. התוצאה היא פער דיגיטלי מתרחב, אבל לחברות לא כל כך אכפת. בצר להן, החליטו רשויות מקומיות בכל מיני מדינות עניות ביחס שהן תבננה בעצמן תשתית רשת ויציעו אותן לאזרחים במחיר שווה לכל נפש. חברות הרשת החליטו שלא יעלה על הדעת שמישהו יספק את השירות שהן לא מספקות, כי קפיטליזם, אז הן מנסות להעביר חוקים שיאסרו על תחרות. הפוליטיקאים הקנויים שלהן במיזורי ניסו לדחוף להצעת חוק לא קשורה סעיף שיאסור על עיריות להציע פס רחב לתושביהן. בינתיים, החוק הובס. לחברות הרשת יש הרבה מאד כסף, כך שהן צפויות לנסות שוב.
לא בכל מקום משתלם להקים תשתית צילום: Treehouse Point
4. מלכת אנגליה, אליזבת' השנייה תנצור אותה מפלצת הספגטי המעופפת, נושאת מדי שנה נאום שמתאר את המדיניות המתוכננת לשנה הקרובה של הממשלה שלה. בנאום הקרוב, צפויה המלכה לדבר על מכוניות עצמוניות (הממלכה המאוחדת מתכננת חוק שיאפשר שימוש בהן; ניסויים בהן כבר החלו שם), על מל"טים, ועל נמל החלל (!) שמתכננת הממלכה. כמו כן, יש לציין את העובדה שממשלת בריטניה עוברת כבר שנים לניהול מקוון של כל פעילות הממשלה – אתה יכול לבצע פחות או יותר כל בקשה שאתה אמור למסור לפקיד דרך הרשת. המהלך לא נטול בעיות – קשישים, למשל, לא מתמודדים טוב עם הרשת וסובלים מהעדר פקידים שיכולים לטפל בבקשות שלהם – אבל לפחות יש בו חזון. מתי שמעתם שר ישראלי מדבר על החזון הטכנולוגי של ישראל, מבלי להזכיר את המילים "סייבר סייבר" בכל משפט שני?
5. הפתעה! מועמד שמרני לקונגרס, אחד מייק ווב מווירג'יניה, העלה תמונה לעמוד הפייסבוק שלו. עד כאן הכל תקין. מה שהיה פחות תקין הוא שווב, שמגדיר את עצמו כמועמד "אמוני", העלה צילום של מסך הדפדפן שלו, כששני טאבים פתוחים על אתר הפורנו הפופולרי פורנאהב. כמובן שמישהו שמר צילום מסך, כמובן שהצילום הזה פורסם, וכמובן שהאיש האמוני ובנו של המטיף מיהר לטעון שמדובר ב"מחקר". מסתבר שאלוהים לא ממש רוצה שהוא יהיה חבר קונגרס.
