מנכ"ל רדיט: "אנחנו יודעים את הסודות האפלים שלך"

המשתמש איננו משועשע

לרדיט, אתר קהילות שלמרבה השמחה לא נפוץ בישראל, יש מנכ"ל בשם סטיב הופמן. לאחרונה הוא התראיין, וכשנשאל מה בעצם המודל העסקי של השירות שלו הוא ענה שהוא צפוי להיות דומה לזה של הפרסום בפייסבוק – בשינוי מסוים. "אנחנו יודעים על כל תחומי העניין שלך. לא רק על אלה שעליהם אתה מוכן להצהיר בפומבי בפייסבוק - אנחנו יודעים את הסודות האפלים שלך, אנחנו יודעים הכל".

סטיב הופמן. מעקב צמוד

המראיין חשב שהוא מתלוצץ. משתמשי רדיט, בצדק מוחלט, מצאו את זה פחות מצחיק. פייסבוק, צריך להזכיר, עוקבת אחרי המשתמשים גם מחוץ לפייסבוק ובונה להם פרופיל גלישה. האם רדיט עושה משהו דומה למשתמשיה? האם היא עוקבת אחרי הביקורים שלהם בפורומים שנויי המחלוקת – בלשון המעטה – שהיא מפעילה, כורה מידע על תחומי העניין האפלים שלהם, ומתכוונת למכור אותו למפרסמים?

עד כה הנהלת רדיט לא התייחסה לשאלה הזו, אבל העניין שהיא מעוררת בקרב משתמשי רדיט כנראה ייאלץ אותה להגיב בקרוב. סביר להניח שהיא תכחיש או תטען שזו בדיחה. אחרי הכל, היא לא באמת יכולה להודות שהיא עוקבת אחרי המשתמשים שלה ומקטלגת את הסודות שלהם. זה שהיא לא יכולה להודות בכך, כמובן, לא אומר שהיא לא עושה את זה. היכולת קיימת. נותרת שאלת הרצון.

למנכ"לים בעמק הסיליקון יש לפעמים נטייה לפעור את הלוע בצורה שגורמת לאנשי היח"צ שלהם לשקול שינוי מקצוע. בדרך כלל הם טיפה יותר זהירים: כשמארק צוקרברג כינה את האנשים שסומכים עליו לשמור על המידע הפרטי שלהם dumb fucks, הוא עשה את זה בצ'ט שאמור היה להיות פרטי.

לפעול במחתרת

בשבוע שעבר, נערכה פשיטה דרמטית של מס הכנסה הצרפתי על משרדי גוגל בפריז. כ-100 עובדים של המנהל הכללי לפיננסים (שמו הרשמי של הארגון) השתתפו בפשיטה. כעת תובעת צרפת מגוגל 1.6 מיליארדי יורו בשל הונאת מס.

משרדי גוגל בפריז

הפשיטה הובלה על ידי התובעת אליאן אולט, והיא הגיעה אחרי שנה של פעילות חשאית מצד התובעת והצוות שלה. הצוות נערך להתקפה על גוגל מתוך הנחה שכל מידע שלא יוסתר היטב, ייחשף על ידי החברה תוך זמן קצר – ושהחברה לא תהסס להעלים מסמכים או לשנות מידע. לאור מה שאנחנו יודעים על חקירות קודמות כנגד גוגל, במיוחד המקרה המפורסם שבו גוגל הודיעה שהיא לא מסוגלת למצוא את המייל הקריטי בפרשת הריגול בסטריט וויו, המייל שהיה מוכיח שמנהלי גוגל ידעו על הריגול ושזו לא היתה יוזמה של מהנדס מקומי, החשש היה לגמרי במקומו.

הצוות העניק לגוגל שם קוד – טוליפ, קרי צבעוני, הפרח ההולנדי (גוגל ידועה בשימוש בתרגיל העלמת המס המכונה "ההולנדי הכפול") – וכל המידע על החקירה נעשה לא על מחשבים. היה מחשב אחד, ששימש לצרכי עיבוד תמלילים, אבל הוא לא היה מחובר לרשת.

במילים אחרות, מס ההכנסה הצרפתי התייחס לגוגל כאילו היתה ארגון ביון עוין, שמסוגל לאסוף כל מידע רלוונטי ברשת. ולגמרי יתכן שהם צודקים. אולט אמרה שאין כל כוונה להגיע להסכם עם גוגל: התביעה שלה על הונאת מס הולכת לבית משפט. זה כנראה ייקח שנים, אבל אם בסוף גוגל תאלץ לשלם את ה-1.6 מיליארדי יורו, זה יהיה שווה את זה.

אבל, כבוד השופט, זה בכלל לא כסף

התומכים של המטבע הדיגיטלי ביטקוין נוטים להשתפך ולומר שהוא המטבע של העתיד. עד שתופסים אותם בהלבנת הון.

אז הטענה שלהם היא שבכלל אין כאן הלבנת הון כי לא מדובר במטבע. הטענה הזו נבחנת כעת לראשונה בבית משפט בפלורידה. הנאשם, מישל אספינוזה, מואשם בכך שמכר והלבין שווה ערך של 1,500 דולרים בביטקוינים לסוכנים משטרתיים שאמרו לו שהם רוצים לרכוש באמצעות הביטקוין כרטיסי אשראי גנובים.

זה כסף? זה קומיקס? זה מוצר אספנים? צילום: איי אף פי

אספינוזה ועורכי דינו אומרים לבית המשפט שיש לזכות אותו, משום שעל פי חוקי פלורידה הביטקוין כלל איננו מטבע ועל כן אי אפשר להלבין אותו. העד המומחה שלהם, פרופסור לכלכלה, ציין עובדה קריטית: מבחינת מס ההכנסה האמריקאי, ביטקוין איננו מטבע והשימוש בו נתפס כסחר חליפין. לדעת הפרופסור, ביטקוין קרוב הרבה יותר לכרטיסי בייסבול לאספנים או קומיקסים עתיקים מאשר למטבע; שער החליפין שלו נע בפראות, כשהקשר בין התנודות ובין המציאות אינו ניתן לזיהוי. אתמול, למשל, ביטקוין היה שווה 473 דולרים. בעת כתיבת הטור, השווי שלו הוא 540 דולרים.

מנגד, התביעה טוענת שמסעדות מתחילות לקבל ביטקוין כהילך חוקי ו"אתה לא יכול לקנות המבורגר באמצעות קומיקס." הפסיקה צפויה בעוד מספר שבועות. נעדכן.

קצרצרים

1. לאיסלנד יש בעיה לא צפויה: המדינה הקטנה ומעוטת האוכלוסין – 335 אלף תושבים בלבד – צריכה להתמודד עם 1.6 מיליוני תיירים השנה. האיסלנדים חוששים שהתשתיות לא תעמודנה בעומס, כמו גם מנזק לנופים הייחודיים במדינה. אי לכך ובהתאם לזאת, החליטו באיסלנד – המפותחת מאד מבחינה דיגיטלית – להתחיל להגביל את השכרת הדירות באמצעות AirBnB. בינתיים ההגבלה מינורית: היא אומרת שאם אתה משכיר דירה במשך 90 יום בשנה, אתה תצטרך להתחיל לשלם מס עסקים. הגיוני.

איסלנד בתפוסה מלאה צילום: שאטרסטוק

2. דיירים בקומפלקס דירות בסולט לייק סיטי ביוטה זעמו לגלות שהחברה שמנהלת את הקומפלקס הצמידה לדלת שלהם תוספת לחוזה שעליו כבר חתמו. הדיירים נדרשים מעתהלעשות "לייק" לעמוד של הקומפלקס בפייסבוק, והחברה רשאית להשתמש בתמונות שלהם. עורכי דין ייעצו לדיירים שלא לחתום, כי חתימה משמעותה הסכמה לשינוי החוזה. הם ציינו עוד שעל פניו, הסעיף הזה מהווה אפליה כנגד דיירים שאין להם חשבונות פייסבוק, ועשוי להתפס כאפליה נגד קשישים. נקודה אחת שלא עלתה בדיון צריכה להדאיג יותר: ברגע שהקומפלקס עושה לך "לייק" בחזרה, יש לו גישה לפוסטים שלך. ועל זה נאמר, לכו חפשו את החברים שלכם.

3. שר המשפטים הקודם של אובמה, אריק הולדר, אמר שאדוארד סנודן ביצע שירות ציבורי עבור ארצו כאשר חשף את מסמכי ה-NSA . הולדר עדיין חושב שסנודן צריך להיענש, אבל קרא לו לפנות לממשלה באמצעות עורכי דין ולנסות להגיע לעסקה כלשהי, כשהוא אומר שהשופט בתיק שלו צריך להתחשב בשירות הציבורי שהוא ביצע. במקום סנודן, לא הייתי ממהר לתפוס את המטוס הראשון לוושינגטון; הולדר לא בתפקיד כרגע, ולממשלות יש נטייה להפר הבטחות לחושפי סודות. יש לציין שכאשר הולדר עדיין היה שר המשפטים, הוא היה הרבה יותר אגרסיבי באשר לצורך לכלוא את סנודן.

מאויב הציבור מספר אחד ליקיר האומה? צילום: יוטיוב

4. צפון קוריאה, המדינה המשוגעת המקורית (הזהרו מחיקויים), החליטה לאחרונה שהחדירה שלה לחיי תושביה לא עמוקה מספיק, אז היא הציעה לתושבים חיקוי פייסבוק. היא העתיקה טמפלייט של רשת חברתית, והפקיד הרלוונטי שכח לשנות את הסיסמאות להרשאות האדמין; כל מה שצריך היה לעשות כדי לקבל את ההרשאות היה להקליד admin ו-password. כפי שניתן לצפות, האקרים כבר השמידו את האתר. זה היה שיא החדשנות הטכנולוגית שיצא מצפון קוריאה מאז שמישהו שם עלה על הרעיון הגאוני עד מחריד של רדיו שאי אפשר לכבות, שנמצא בכל דירה ושמטרטר תעמולה בלי הרף.