פוקימון בוא: כשהנוסטלגיה עובדת

מאקרו טכנולוגי

קשה היה לחמוק בשבוע האחרון מפוקימון גו. משחק המציאות המוגברת של נינטנדו וניאנטיק הורד על ידי יותר מ־10 מיליון משתמשי אנדרואיד ושולט ביד רמה באפסטור של אפל. עם 730 אלף סרטוני יוטיוב, 68 מיליון תוצאות חיפוש בגודל ושטף כותרות ופוסטים עולה השאלה איך נוצרה הצלחה מדהימה כל כך?

בין שורת מחוללי ההצלחה בולט החיבור האפקטיבי בין המוכר, הבדוק והנוסטלגי לבין החדש והשונה. מחד, המשחק מתבסס על עולם התוכן הפופולרי של פוקימון, שמוכר לעשרות מיליוני בני 20 ו־30 מסדרות הטלוויזיה והמשחקים מילדותם. במקביל, הוא משלב את דמויות המשחק במרחב הממשי ומעניק למשחקים בו חוויה חדשה של הוצאתם לעולם הפיזי. שילוב זה הופך את המשחק לוויראלי במיוחד וגורם לאנשים לנסות את הדבר הזה שכולם מדברים עליו ושלא מפסיק לצוץ להם בפיד.

עולם תוכן נוסטלגי משולב בחדשנות טכנולוגית

השילוב המצליח והשיח הבלתי פוסק סביב המשחק אינם תוצאה של מזל. ניאנטיק ליטשה את מנגנוני המשחק שבבסיס פוקימון גו כבר ב־2012 במשחק הקודם שלה אינגרס (Ingress), שאמנם לא זכה להצלחה כה גדולה אבל אגר מיליוני משתמשים נאמנים שסיפקו למפתחיו פידבק מתמשך. השיח סביב המשחק נוצר בעקבות בקמפיין קידום אינטנסיבי שהחל כבר ב־2015 עם סרטון פרומו ראשון שגרף כ־30 מיליון צפיות, וכלל סיקור מתמשך באתרי גיימינג ובערוצי יוטיוב בתחום עוד בשלב הבטא.

שורת התקריות המשונות סביב המשחק, שנבעו מיציאתו לעולם הממשי, סייעו משמעותית לחשיפה התקשורתית לאחר שחרורו לעולם. העניין במקרים האלה מן הסתם יידעך בקרוב, אך בינתיים סייע לחשיפת המשחק לקהל הרחב.