פרשנות
הקרב על השבב: הרכישה של ARM מאיצה את המלחמה על אינטרנט הדברים
ההודעה של סופטבנק היפנית על רכישת חברת השבבים תמורת 32 מיליארד דולר מעידה שאחרי הקרב על המחשבים האישיים והמובייל, המלחמה הטכנולוגית הבאה תסוב סביב אינטרנט הדברים
ענקית התקשורת היפנית סופטבנק הודיעה הבוקר (ב') על כוונתה לרכוש את חברת השבבים הבריטית ARM תמורת 24.3 מיליארד פאונד (32 מיליארד דולר). הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את העסקה, ואם תצא לפועל, היא תהיה הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של חברת טכנולוגיה אירופית.
- כשמכונית של ב.מ.וו פוגשת שבבים של אינטל ומערכות של מובילאיי
- אינטל מפטרת, אינטל מגייסת: החברה חזרה לגייס עובדים בישראל
- באג חמור במחשבי לנובו ואחרות מאפשר חדירה לווינדוס 10 הארגונית
התזמון של העסקה אינו מפתיע, ומושפע, בין השאר, מהקריסה החדה בשווי הפאונד בעקבות הברקזיט ומתזרים המזומנים של סופטבנק, שבדיוק מכרה לאחרונה את האחזקות שלה בחברת המשחקים הפינית סופרסל לידי טנסנט הסינית. העסקה הזאת, שנחתמה לפני פחות מחודש, באמצע יוני, נחשבה לרכישה הגדולה ביותר של חברת טכנולוגיה אירופית כאשר התבצעה, וכבר סופטבנק מתעלה עליה.
אינטרנט הדברים. שדה הקרב הבא
אבל החשיבות של העסקה הנוכחית גדולה חורגת מההיקף הכלכלי שלה, וכלל לא בטוח שהיא אכן תושלם. במהלך 2010 ו-2011 היו ניסיונות רכישה דומים מצד חברות ענק כגון טקסס אינסטרומנטס ואפילו אפל. בזמנו, הרגולטורים האירופיים והבריטים סירבו לעסקאות בטענה ש-ARM היא חברה חשובה מדי, וכל רכישה או מיזוג בתחום יצרו מונופול בלתי סביר.
ARM היא אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות אך הפחות מוכרות בעולם, והטכנולוגיה שלה נמצאת במספר עצום של מכשירים. הרוב המוחלט של השבבים הנמצאים בשימוש כיום מסתמך על אחת משתי ארכיטקטורות חומרה מתחרות – x86, מבית אינטל, וזו של ARM. ארכיטקטורות שבבים היא בעצם מעין סביבת עבודה ייחודית שמאפשרות לשבבים שונים, מעבדים, רכיבי זיכרון ומערכות הפעלה לדבר אחד עם השני. מערכות ההפעלה השולחניות של מיקרוסופט, למשל, מתבססות על הטכנולוגיה של אינטל. עם זאת, הרוב המוחלט של מערכות ההפעלה למכשירי הסלולר, כגון אנדרואיד של גוגל או iOS של אפל, מתבססות על הטכנולוגיה של ARM. למעשה, למעלה מ-99% מכל שבבי הסלולר בעולם זקוקים לטכנולוגיה של ARM. בשנה שעברה, היה מדובר על לא פחות מ-15 מיליארד שבבים. אינטל ניסתה במשך שנים לגנוב חלק מנתח השוק של ARM, אך ללא הועיל, עד שהשנה הודיעה שהיא מוותרת על שוק הסלולר והשאירה אותו ל-ARM.
מאסאיושי סון. מייסד סופטבנק צילום: בלומברג
ARM עצמה אינה מייצרת את השבבים וגם לא מפתחת או מעצבת אותם – אבל היא אחראית לפיתוח הארכיטקטורה, העיצובים והפטנטים שבהם אלפי חברות, כגון סמסונג, Nvidia או קוואלקום, עושות שימוש מדי יום. בתמורה, היא גוזרת קופון קטן על כל שבב סלולר שמיוצר בעולם, מה שהסתכם בשנה שעברה בהכנסות של למעלה ממיליארד דולר. שולי הרווח הגבוהים של ARM והצוות הקטן יחסית שלה – כ-4,000 איש בלבד –אפשרו למניה שלה לטפס בהתמדה בשנים האחרונות. החברה הבריטית הקטנה הזאת, החלה את דרכה בשנות השמונים בצריף קטן בקיימברידג' וכמעט פשטה את הרגל מספר פעמים, במיוחד לאחר שמיקרוסופט בחרה בטכנולוגיה של אינטל - מה שאפשר לה גם להשתלט על שוק המחשבים האישיים - אבל מהפכת הסמארטפונים החזירה את ARM למרכז הבמה והפכה אותה לחברה הדומיננטית ביותר בתחום. בעשור האחרון היקף מכירות השבבים המבוססים על ARM גדל ב-620%.
הכרזת הכוונות של סופטבנק מעידה שהחברה היפנית מוכנה להמר על ניצחון של ARM בקרב הפורמטים הגדול על המהפכה הטכנולוגית הבאה - אינטרנט הדברים. אם אינטל הצליחה לנצח בקרב על המחשב האישי, ואילו ARM ניצחה ללא עוררין במלחמה עם שוק הסלולר, הלא שעכשיו השאלה הגדולה היא מי תנצח בקרב על אינטרנט הדברים, וזה מאבק שנמצא בשלבים הראשוניים שלו בלבד. כיום ניתן למצוא רחפנים, רובוטים וחיישנים שמשתמשים בטכנולוגיה של אינטל או בזו של ARM.
אינטל עושה מאמצים גדולים להכניס את הטכנולוגיה שלה למגוון עצום של מוצרים ומקדמת בכל הכוח את מעבדי הקווארק שלה, בעוד ש-ARM נהנית מיתרון בתחום וכרגע לא נוקטת במאמצים שיווקיים מיוחדים. חברות סלולר ויצרניות שבבים אחרות פוזלות כבר שנים לתחום אינטרנט הדברים. רוב המוצרים הקיימים בשוק, מרכבים חכמים ועד לרובוטים ורחפנים, כבר כוללים בתוכם את הטכנולוגיה של ARM.
פפר של סופטבנק. חזקה בתחום הרובוטיקה
סופטבנק, שמוכנה לתת ל-ARM פרמיה של 43% מעל שווי המניה כיום, מתמקדת במיוחד בתחום הרובוטיקה. החברה היפנית פעילה מאוד בתחום ואף השיקה את פפר, אחד מהרובוטים הביתיים המסקרנים והפופולריים ביותר בשוק. הרכישה תמצב אותה כמי שנמצאת בלב תעשיית ההייטק העולמית. כבר כיום, המבנה דמוי התמנון של סופטבנק מזכיר את זה של גוגל – יש לה אחזקות בעשרות חברות טכנולוגיה חשובות כמעט בכל נישה אפשרית. היא בעלת המניות הגדולה ביותר של עליבאבא הסינית, למשל, של ספקית הסלולר האמריקאית ספרינט ועוד. יותר מהטכנולוגיה עצמה, אפשר להניח שסופטבנק רכשה את ARM עבור האקו-סיסטם העצום שקם סביב התחום (זהו האקו-סיסטם השני בגודלו בעולם, אחרי זה של מיקרוסופט) והקשרים העסקיים הנרחבים שלה.
ההצעה של סופטבנק עשויה להצית קרב הצעות מחיר, כפי שקרה לפני כשש שנים. גם אפל ואינטל שרצו לרכוש את ARM בעבר צפויות לשוב ולגלות בה עניין. היתרון היחידי של סופטבנק הוא הניטרליות שלה, כך שיתכן והרגולטורים יסכימו לאפשר לה לרכוש את ARM, אבל לא לאחרות. כך או כך, אין ספק שמדובר ברעידת אדמה של ממש בתעשייה.
