העו"ד שמוביל את המאבק למיסוי גוגל ופייסבוק: "הנחת היסוד של כחלון חסרת בסיס"

עו"ד גיא אופיר, ממובילי המחאה הציבורית למיסוי חברות אינטרנט בינלאומיות, שלח מכתב פתוח לשר האוצר משה כחלון ובו הביע התנגדות נחרצת לכוונותיו להקל במיסוי חברות בינלאומיות במטרה למשוך אותן לישראל ולרשום כאן את הקניין הרוחני שלהן. ההצעה, שהתפרסמה בשבוע שעבר, כוללת הורדה של מס החברות עבור ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות שמוכרות במעל ל-10 מיליארד שקל בשנה ל-6%. את המס על הדיבידנד המליץ כחלון להוריד ל-4%.

אופיר, שמוביל בשנים האחרונות מחאה ציבורית הקוראת להטיל מסים על גוגל ופייסבוק, טוען כי ההצעה של משרד האוצר לא תביא איתה בהכרח גידול ברישום קניין רוחני בישראל. "ניתן לראות באופן ברור, כי כל רכישה או עסקה שביצע תאגיד עולמי כזה או אחר (פייסבוק, גוגל, אמזון וכיוצ"ב), בוצעה על ידי חברת המקור, כלומר החברה העומדת בראש העץ התאגידי ולא על ידי החברה הממוקמת באירלנד", טוען אופיר במכתבו. "כך שהנחת העבודה כי הפיכת משטר המס בישראל לזהה למשטר הקיים באירלנד תמשוך קניין רוחני היא שגויה וחסרת בסיס. איני יכול שלא לשאול: האם ביצעתם תחקיר יסודי בעניין?"

עו"ד אופיר גם דרש מהשר לחשוף את המחקרים שעליהם התבסס בניסוח השינוי לחוק.

עו"ד גיא אופיר

בימים האחרונים נשמעו קריאות דומות מכיוונה של קהילת ההייטק. אתמול טען מנכ"ל נייס וקומברס לשעבר, זאבי ברגמן, כי ההצעה לתיקון החוק לעידוד השקעות הון מפלה בין חברות ענק בינלאומיות וגדולות לבין חברות ישראליות בינוניות. "מדוע להעניק הטבות מס לחברות גדולות ולהוריד להן את מס החברות ל- 6%?" שאל ברגמן בפוסט שפרסם אתמול בחשבון הפייסבוק שלו. "הרי אין הבדל בין חברות גדולות לקטנות כשזה מגיע לתכנוני מס, וכן לא ברור מדוע מדיניות המעדיפה ריכוז על ידי מספר מצומצם של חברות היא עדיפה על פני גיוון עם מספר גדול יותר של חברות קטנות ובינוניות. זה כאילו שהמדינה היתה מציעה הטבת מס לבנק לאומי ולבנק הפועלים כי פוטנציאל ההעסקה שלהם הוא גדול יותר מזה של בנקים בינוניים."

זאבי ברגמן. פוסט בפייסבוק צילום: עמית שעל

כמו עו"ד אופיר, גם ברגמן ביקר את הטענה כאילו הטבת המס תעודד רישום קניין רוחני בישראל מצד ענקיות האינטרנט."הייתי מעורב ברכישה של חברות בחו"ל, בעיקר בארה"ב", כתב ברגמן. "במקרים רבים, התבצעה לאחר הרכישה בחינה כלכלית של העברת הקניין הרוחני לארץ, ולבסוף הוא לא הועבר בגלל שיעור המס שנדרשנו לשלם בחו"ל. ההורדה הדרמטית של מס הדיבידנד מ- 20% ל- 4% וההורדה של מס החברות מקטינה משמעותית את ההוצאה על עסקה כזאת ועלולה לגרום להוצאה של קניין רוחני מישראל, תוצאה הפוכה לגמרי ממטרת ההצעה."

לפי הצעתו של השר כחלון, חברות הייטק בעלות הכנסה שנתית של מעל ל-10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות של 6% ומס של 5% על הדיבידנדים. חברות שהכנסותיהן השנתיות נמוכות מכך ישלמו מס חברות של 12%, שגם הוא מופחת בהשוואה למס של 16% שמשלמות חברות הייטק גדולות בישראל באזור המרכז. ככל הנראה, בתמורה להקלות במס מתכוון משרד האוצר לדרוש מהתאגידים שיזכו להקלות לרשום את הקניין הרוחני המיוצר בישראל ברשם הפטנטים הישראלי, וכן להעביר קניין רוחני הקשור לישראל ומצוי בחו"ל- חזרה לארץ.

לפי ארגון ה–OECD, אין די בעידוד העברת קניין רוחני למדינות היעד. תקנות המיסוי החדשות ב-OECD, המכונות BEPS, דורשות כי כחלק מעסקת החבילה תחשב מדינת היעד (ישראל או אירלנד) כמקום בו מתקבלות החלטות מרכזיות לארגון. במקרה כזה, יחויב השר כחלון לדרוש מגוגל ומפייסבוק להחשיב את מרכז הפיתוח בישראל כמקום בו מתקבלות החלטות יקרות ערך ולא רק כמרכז פיתוח למוצרים שונים בחברה.

תומכי החוק אומרים בתגובה כי החוק יעודד חברות גלובליות לעשות את מה שלעולם לא עשו בישראל קודם לכן, כלומר לרשום קניין רוחני על גרסאות של מוצרים שפותחו בארץ ולשלם לראשונה מס חברות על רווחים. ענקיות אלה לא משלמות מסים בישראל, יש להן מוביליות גבוהה ויכולת לעזוב את ישראל בכל רגע, כך שהחוק מתמרץ אותן להישאר בישראל בהתאם לדרישות ה-BEPS. עוד טוענים תומכי החוק כי ההטבה במס מיועדת לכל חברת הייטק - ולא רק לחברות הזרות. בכל זאת, עמידה ברף מינימום של הכנסות של 10 מיליארד שקל בשנה היא רף גבוה מדי כמעט לכל חברה ישראלית.