מנכ"ל נייס לשעבר יוצא נגד הורדת מס לחברות הייטק גלובליות: "לא שיוויונית"

מנכ"ל קומברס ונייס לשעבר זאבי ברגמן פרסם אחר הצהריים (א') פוסט בחשבון הפייסבוק שלו המבקר את כוונת שר האוצר משה כחלון לתת הקלות במס על ענקיות ההייטק הבינלאומיות. את ההצעה להקל במס מכנה ברגמן כ'לא שיוויונית'. ברגמן מסמן שתי בעיות עיקריות בהצעה של כחלון שנחשפה בסוף השבוע: הראשונה היא העדפה של חברות גדולות על פני חברות קטנות ובינוניות והשנייה היא עידוד בריחה של קניין רוחני מישראל לחו"ל.

"מדוע להעניק הטבות מס לחברות גדולות ולהוריד להן את מס החברות ל- 6%?" שואל ברגמן בפוסט שפרסם. "הרי אין הבדל בין חברות גדולות לקטנות כשזה מגיע לתכנוני מס וכן לא ברור מדוע מדיניות המעדיפה ריכוז על ידי מספר מצומצם של חברות היא עדיפה על פני גיוון עם מספר גדול יותר של חברות קטנות ובינוניות. זה כאילו שהמדינה היתה מציעה הטבת מס לבנק לאומי ולבנק הפועלים כי פוטנציאל ההעסקה שלהם הוא גדול יותר מזה של בנקים בינוניים".

משה כחלון שר האוצר צילום: עומר מסינגר

"נניח כי מלאנוקס ואינטל מתחרות על רכישת סטארט-אפ מקומי", ממשיך ברגמן. "בגלל פערי המס, שווי החברה יהיה גבוה יותר עבור אינטל מאשר למלאנוקס, לכן קיים סיכוי גדול יותר שהחברה הישראלית תירכש על ידי אינטל. מדיניות מס לא אחידה מעודדת, בעקיפין, רכישות על ידי חברות זרות במקום הצמחה של חברות מקומיות. נכון יהיה יותר להעניק הטבה לחברות גלובליות ישראליות שבהן מטה החברה הוא בארץ על פני חברות זרות".

"הייתי מעורב ברכישה של חברות בחו"ל, בעיקר בארה"ב. במקרים רבים, התבצעה לאחר הרכישה בחינה כלכלית של העברת הקניין הרוחני לארץ, ולבסוף הוא לא הועבר בגלל שיעור המס שנדרשנו לשלם בחו"ל. ההורדה הדרמטית של מס הדיבידנד מ- 20% ל- 4% וההורדה של מס החברות מקטינה משמעותית את ההוצאה על עסקה כזאת ועלולה לגרום להוצאה של קניין רוחני מישראל, תוצאה שהיא הפוכה לגמרי ממטרת ההצעה".

"אני לא מצאתי יעדים קונקרטיים שההצעה אמורה לקדם, רק אמירות כלליות על תעסוקה, הגדלת המס על ידי הגדלת מס הכנסה על יחידים והשוואות לאירלנד ומקלטי מס באיי התעלה. לי לא ברור כיצד אי השוויון במס יתרום לתעסוקה ולהגדלת ההכנסות ממסים. ההצלחה של ההייטק המקומי מצריך דגש על שימור קניין רוחני בארץ, ופחות מצריכה נסיונות להעביר עוד קניין רוחני לכאן על ידי הפיכתה של המדינה למקלט מס. לחברות הייטק יש יכולות לשנות את אופן הפעילות שלהן כדי לשפר את מבנה המס שלהן ואני מאמין שכדי לא לגרום לזליגה של פעילות לחו"ל, גובה מס החברות צריך לנוע באזור ה- 10%-12%. בכל זאת, הורדת המס מ- 16% היום ל- 12% היא מתבקשת.

גם הפרופ' עומר מואב, לשעבר היועץ הכלכלי הבכיר של יובל שטייניץ כשר אוצר, התבטא נגד ההצעה של כחלון: הורדת מסים ללא קיצוץ בהוצאות מגדילה את הגרעון, כלומר זו לא הורדת מס, אלא דחייה של מס. אמנם, המס שפוגע באופן המירבי בצמיחה הכלכלית הוא מס החברות, אבל אפליית מס בין חברות לפי קריטריון של ייצוא או גודל היא טעות שפוגעת בהשקעה ובפריון של חברות מקומיות ועסקים קטנים, וכן פוגעת בשכר של בעלי הכנסה נמוכה".

"תפקידה של הממשלה אינו לנחש מאין תגיע הצמיחה הכלכלית או לעודד חברות מסוימות על חשבון אחרות", ממשיך מואב. "ייצוא כשלעצמו, למרות המיתוסים, אינו עדיף על ייצור לשוק המקומי. הטענה שבזכות המסוי הנמוך יגיעו לישראל חברות בינלאומיות היא כנראה נכונה, אבל החישוב שהמדינה מרוויחה מחברה בינלאומית שלא משלמת כאן מסים, או משלמת מס נמוך, בגלל שהיא מעסיקה עובדים שמשלמים מסים הוא שגוי".

לפי הצעתו של השר כחלון, חברות הייטק בעלות הכנסה שנתית של מעל ל- 10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות של 6% ומס של 5% על הדיבידנדים. חברות שהכנסותיהן השנתיות נמוכות מכך ישלמו מס חברות של 12% שגם הוא מופחת בהשוואה למס של 16% שמשלמות חברות הייטק יצואניות גדולות בישראל בממוצע באזור המרכז.