הממשלה אישרה את התקציב: יכלול מיסוי בעלי דירה שלישית ומעלה

תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2017 ו-2018 אושרו הבוקר (ו') על ידי הממשלה, והוא כולל קיצוץ רוחבי בסך 4 מיליארד שקל. זאת לאחר שבמהלך הלילה הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף לזה שכבר נקבע כי יתקיים ב-2016 בהיקף של 2 מיליארד שקל. הקיצוץ הנוסף בשיעור של 2% יהיה ב-2017 וצפוי להקטין את הוצאות המשרדים ביותר מ-2 מיליארד שקל גם בשנה הבאה. למרות פריצת מסגרות התקציב שהגדילו אותו בסך הכל ב-16 מיליארד שקל במקום 9 מיליארד שקל, התוספות שתכננו באוצר היו נמוכות מדרישת השרים. תקציב משרדי הממשלה יעמוד על 359.7 מיליארד שקל ב-2017 ועל 376.7 מיליארד שקל ב-2018. הגידול הריאלי בין 2016 ל-2018 עומד על 8.3% כאשר רובו מתרחש בין 2016 ל-2017 (5.2%) הגידול שיתרחש בין שנה הבאה לזו שאחריה יהיה קטן משמעותית. בנוסף, אושרה הצעת שר האוצר משה כחלון להטיל מיסוי על מחזיקי דירה שלישית ומעלה.

אחרי שעות של דיונים בין משרד האוצר למשרד הבריאות, הוחלט לבטל את תוכנית האוצר לקבוע היטל בסך של 200 מיליון על תכניות שירותי בריאות הנוספים (שב"ן) והביטוחים הפרטיים - בעקבות לחץ של חברות הביטוח. עוד סוכם כי הגידול בסל התרופות ב-550 מיליון שקל יתבצע בסופו של דבר וימומן כולו מהתקציב. זאת בעוד שעל פי התוכנית המקורית, ההיטל החדש היה אמור לממן את התוספת לסל.

משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

הדיונים עם שר הבריאות יעקב ליצמן על תקציב משרדו עלו במהלך אתמול שרטון לאחר שנטש את הדיונים בעקבות פער בין דרישת משרדו לבין תוכנית האוצר בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. המחלוקות לובנו וכאמור ההיטל המתוכנן בוטל.

בנוסף להבנות בנוגע לתוספת לסל התרופות, ממשרד הבריאות נמסר כי סך התוספת לבסיס תקציב קופות החולים בשנים 2017-2018 תעמוד על 2.2 מיליארד שקל. מתוך סכום זה 1.5 מיליארד שקל מיועדים לטכנולוגיות חדשות, 300 מיליון שקל לשיפור מדד יוקר הבריאות ו-400 מיליון שקל עבור היערכות להזדקנות האוכלוסייה והיערכות לשינויים מבניים במערכת הבריאות. כמו כן יועברו 800 מיליון שקל מהסכמי הייצוב לבסיס עלות סל שירותי הבריאות וישפרו את האיתנות הפיננסית של קופות החולים.

עוד סוכם כי בשש השנים הקרובות יתווספו 2,100 מיטות אשפוז למערכת הבריאות, מתוכן 1,200 מיטות כלליות על פני שש שנים, 750 מיטות גריאטריות על פני חמש שנים ו-150 מיטות פסיכיאטריות על פני חמש שנים. מיטות אלה יתווספו ל-300 מיטות האשפוז הצפויות להיפתח בבית החולים באשדוד שיחנך בשנה הבאה. כמו כן, תינתן תוספת של 150 תקני מתמחים להקלת עומס העבודה המוטל עליהם.

התמיכה בבתי החולים הציבוריים תגדל ב-60 מיליון שקל באופן ייעודי לבתי החולים הציבוריים הקטנים. כמו כן נקבע כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות להתמודדות עם הגידול בהוצאות על תביעות רשלנות רפואית, וזאת למרות התנגדות בכירים באוצר שחוששים שאם המדינה תיקח אחריות על הנושא מקופות החולים (שהן הנתבעות כיום) – הדבר עלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. בנוסף, סוכם על הקצאת כ-900 מיליון שקלים לתכנית הלאומית לקיצור תורים, סכום שלדעת רבים אינו מספיק והיה אחת הסיבות העיקריות לשביתת הרופאים אתמול. כמו כן יוקצו משאבים לשיפור הטיפול בבתי החולים לבריאות הנפש.

ליצמן. שיגר איום צילום: אלכס קולומויסקי

הרפורמה בסיעוד, היקרה מאוד לליבו של ליצמן שאף איים במשבר קואליציוני אם לא תצא לדרך, נותרה בשלב זה בחוץ. בסביבתו של השר הבהירו כי הרפורמה, שעלותה מוערכת ב-2 עד 2.5 מיליארד שקל, עדיין על הפרק. ליצמן נתקל בכל מקרה בקשיים בדיונים עם האוצר במטרה לקבל מקורות מימון בעבור הרפורמה עוד לפני שהתלהטו הדיונים על התקציב. כעת, לאחר ההתנגדות לתקציב והמאבק שניהל ביממה האחרונה למען הגדלת תקציב הבריאות, יכול מאוד להיות שהוא יתקשה אף יותר להשיג מימון בעבורה.

הרפורמה עתידה לכלול, בין השאר, הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים, הגברת יעילות המערך הסיעודי דרך הרחבת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים, שיפור מנגנוני הטיפול הסיעודיים בתוך הקהילה ובמוסדות האשפוז, הקטנת הנטל על משקי הבית והגמשת הקריטריונים לזכאות ואיחוד הטיפול המבוזר ועתיר הביורוקרטיות שקיים כיום.

הניצחון של בנט

המנצח הגדול של הלילה הוא שר החינוך נפתלי בנט, שכלל לא נמצא בארץ: למרות דרישת האוצר להגביל משמעותית את הגידול בתקציב המשרד בשנתיים הבאות סוכם כי משרד החינוך יקבל 4.7 מיליארד שקל על פני שנתיים כך שבסופו של דבר תקציב המשרד יעמוד על כ-57 מיליארד שקל. הכוונה המקורית של האוצר הייתה שהגידול עצמו יעמוד על כ-2 מיליארד שקל בלבד - סכום שכאשר לוקחים בחשבון את הטייס האוטומטי - החישוב המסתמך גם על הגידול הטבעי של הוצאות המשרד והתחייבויות עבר - הוא למעשה קיצוץ.

המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר סיכמו אתמול על תקציב לתוכנית גריטה לרכבי דיזל ישנים והפחתת זיהום מכלי רכב - בגובה 260 מיליון שקל למשך שנתיים. מטרתה העיקרית היא צמצום פליטות המזהמים מרכבי דיזל, בעיקר כבדים, כלומר משאיות ואוטובוסים. עיקר התוכנית ממוקד בצמצום זיהום האוויר מכ-80 אלף רכבים מיושנים בעלי מנועי דיזל הנוסעים בכבישי הארץ. בעלי רכבים אלה יוכלו להביא את רכבם לגריטה ולקבל מענק ממשלתי (שגובהו טרם נקבע) – ובנוסף להתקין מסנני חלקיקים המסוגלים לצמצם את שיעור פליטת המזהמים של הרכב. בנוסף יסייע התקציב לערים בישראל לקבוע בשטחן "אזור אוויר נקי", כלומר אזור אסור לכניסה לכלי רכב מזהמים. כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט".

עוד אושרו הטבות המס על קניין רוחני כך שחברות ענק ישלמו מס של 6% על ההכנסות ו-4% על הדיבידנד וחברות קטנות יותר ישלמו 12% ו-4% בהתאמה. כן אושרו הקלות ברישום לעסק כך שעסקים יוכלו להירשם באינטרנט ללא צורך להגיע פיזית לאף גוף ממשלתי, מה שאמור להקל משמעותית על הרגולציה.

עימות בין דרעי והאוצר

שר הפנים אחריה דרעי, שעזב את הדיונים במהלך הלילה וחזר הבוקר, התעמת עם האוצר על קרן הארנונה שאמורה לחלק מחדש את כספי הארנונה שמשרדי הממשלה ובסיסי צה"ל משלמים לרשויות, כאשר האוצר דרש שכל כספי הארנונה המדוברים ייכנסו לקרן - בהיקף של 800 מיליון שקל. לבסוף סוכם בין דרעי לאוצר קובע כי תקום קרן בהיקף של 500 מיליון שקל שתכליתה לצמצם פערים בין הרשויות. 300 מיליון שקל יגיעו מביטול מעמדן של ערי עולים, שהיום זוכות לתשלום ארנונה מלא ממשרדי הממשלה ובסיסי צה"ל, בעוד שביתר הערים מקבלים משרדי הממשלה הנחות משמעותיות. מאחר שהגדרות ערי העולים לא עודכנו מזה שנים ישנן ערים שמקבלות היום את ההטבה המשמעותית מבלי שהן קולטות בכלל עלייה ומנגד ערים קולטות עלייה כמו נתניה לא זוכות להטבה. כאמור סוכם כעת כי מעמד זה יבוטל ותוספת הארנונה שקיבלו עד כה תעבור אל הקרן אליה יתווספו עוד 200 מיליון שקל מתקציב המדינה כך שבסופו של דבר תעמוד על חצי מיליארד שקל.

דרעי וכחלון. עימות סביב קרן הארנונה צילום: עמית שאבי

בנוסף, הקיצוץ של 100 מיליון שקל שתכנן האוצר לעשות מתקציב מענקי שר הפנים, בוטל בסופו של דבר בעקבות הדיונים. וכן הוכפל התקציב המיועד לתוכניות הבראה של הרשויות כך שיעמוד על 300 מיליון שקל לשנתיים בעוד שעכשיו הוא עומד על 150 מיליון שקל לשנתיים.

מוקדם יותר במהלך הדיונים סוכם עם השרה גמליאל כי תקציב המשרד לשוויון חברתי שהסתכם בשנת 2016 ב-450 מליון שקל יגדל בשנת 2017 ל-750 מיליון שקל ושנה לאחר מכן יגיע ל-800 מיליון שקל.

סוגיית בזק

בין המהלכים שאושרו במהלך הבוקר כחלק מהתקציב וחוק ההסדרים אושר המהלך המחייב את בזק לאפשר לחברות אחרות להשתמש בתשתית שלה במטרה להגדיל את התחרות בשוק התקשורת, מהלך לו התנגד תחילה משרד התקשורת והשר צחי הנגבי שעוסק בסוגייה במקום ראש הממשלה בנימין נתניהו המנוע מלטפל  בענייניו של שאול אלוביץ', הבעלים של בזק, בשל ניגוד עניינים. אולם במהלך הלילה נמשכה ההתנגדות וההצעה אושרה.

נתניהו ואלוביץ'. ניגוד עניינים צילום: עמית שעל

עוד נמצאת בתקציב הרפורמה במכון התקנים הקובעת כי מעבדות פרטיות יוכלו להתחרות במכון עצמו וכי בראש ועדות התקינה במכון יעמדו נציגי אקדמיה ולא נציגים של החברות הגדולות בענפים הרלוונטיים. בנוסף נקבעו הקלות בייבוא של מוצרי חשמל ומוצרי טואלטיקה ותמרוקים במטרה להפחית את הרגולציה ולהכניס שחקנים חדשים לשוק. בתחום התחבורה השיתופית נקבע כי יינתן רישיון למוניות ספיציפיות לשמש גם כמוניות ספיישל אך גם לאסוף מספר נוסעים במטרה להוזיל את עלויות הנסיעה, וכן אושר כי שנה הבאה יחל ביצוע של שני קווי רכבת קלה נוספים בתל אביב - קו רכבת קלה חדש נוסף בירושלים ועוד, מהלכים שימומנו על ידי חברות פרטיות בתמורה לתשלום שוטף מהמדינה.

גם העברת אגודות האשראי לפיקוח של הרגולטור הפיננסי החדש במקום בנק ישראל היום יחד עם החלת פיקוח על גמ"חים אושרה בממשלה, הצעה שכרגע יו"ר ועדת הכספים משה גפני מתעקש להוציאה מחוק ההסדרים.

המלצות האוצר בנוגע למפעל הפיס הקבועות כי את היקף פעילות ההימורים והעברת הכנסותיו בהיקף של מיליארד שקל אושרו גם כן בממשלה.

בתחום המס אושר המס החדש על פיצויי הפרישה המופרשים כל חודש על ידי המעסיק - על הכנסות של מעל 30 אלף שקל וכן הפחתת מס ההכנסה בהיקף כולל של מיליארד שקל, והפחתת מס החברות ב-2% על פני שנתיים, החלת מיסוי פרסונלי על הקיבוצים המתחדשים שיגדילו את הכנסות המדינה ממסים בחצי מיליארד שקל וסגירת פרצת חברות הארנק.

תגובות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה כי "הממשלה העבירה פה אחד את תקציב המדינה. זהו תקציב חשוב, תקציב שיש ‏בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחיה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו. אתם יכולים להבין אחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו-שנתי, לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל".

כחלון: "יש לנו כלכלה חזקה ומתפתחת. בתקציב הקרוב יש מנועי צמיחה משמעותיים וגידול של מיליארדים בתקציבים החברתיים. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובשיקול דעת".

מפלגת "יש עתיד" מסרה בתגובה: "התקציב שהעבירה הממשלה הוא תקציב רע לאזרחי ישראל. הוא גם חושף את השחיתות השלטונית שמאחורי התקציב הזה. זו ממשלה שלוקחת את הכסף של האזרחים, ומחלקת אותו קודם כל בינה לבין עצמה באמצעות הסכמים קואליציוניים בזבזניים ובכך שוב מובילה את המדינה לבור תקציבי שמי שישלם עליו בשנים הבאות הם הילדים שלנו. זה תקציב של חוסר אחריות לאומי".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "איש מהשרים שהצביעו הלילה לא קרא את התקציב ואת חוק ההסדרים לפני שהצביע עליו, ורק קומץ קראו את תקציב משרדם. דיוני הלילה הם אירוע מופקר וחסר אחריות, שבו בשטחיות, בפזיזות, ותחת איומים ופיתויים ליליים נגזר גורלם של אזרחי מדינת ישראל. לגופו, מדובר באכזבה לציבור. על רוב הסעיפים יכול היה נתניהו להיות חתום במו ידיו, וזו אינה מחמאה לשר האוצר כחלון. הפחתת מסים נטולת משמעות וחלוקת שלל זמנית תקוזז מיד בקיצוץ רוחבי מכאיב בבסיס התקציב, ושוב ייפגעו אנושות שירותי הבסיס שלהם זכאים אזרחי ישראל בדין. העניים יהיו עניים יותר, ומעמד הביניים יכרע תחת הנטל".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "התקציב של כחלון מוכיח שוב שנתניהו לא מחזיק רק בחמישה תיקים, אלא שישה. על התקציב הדו שנתי, פרי יוזמתו של נתניהו, חתומה גם המדיניות האנטי חברתית שלו. זה תקציב רע שפוגע בחלקים החשובים ביותר בחברה.