ליצמן: אצביע נגד התקציב; מחלוקת בין האוצר למשרד הרווחה

שר הבריאות יעקב ליצמן נטש אחרי הצהריים את דיוני התקציב בממשלה, והודיע כי בכוונתו להצביע נגד. זאת, לאחר שלא הצליח להגיע להבנות עם שר האוצר משה כחלון ופקידי אגף התקציבים על תקציב משרדו. ליצמן טען כי הפערים עם האוצר גדולים מאוד וכי הצעת המשרד לא נותנת מענה לצרכים הבסיסיים ביותר של המערכת בשנים הקרובות, ובראשם הזדקנות האוכלוסייה.

יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

שר הבריאות אמר כי מחויבותו לציבור החולים מחייבת אותו לפעול לפי צו מצפונו והוא לא ייתן ידו לתקציב שאינו נותן מענה לצרכים הדחופים של המערכת. העומסים בחדרי המיון והמחלקות, התורים לניתוחים ולרופאים מומחים חייבים לקבל מענה. בנוסף הודיע השר כי בכוונתו להתנגד להצעת האוצר לקבוע היטל על תכניות השב״ן (שירותי בריאות נוספים) והביטוחים הפרטיים – כפי שנקבע עם ההחלטה על הגדלת סל התרופות הבא ל-550 מיליון שקל. לדברי ליצמן, המענה לסל הציבורי צריך לבוא ממימון ציבורי.

מי שמיהר להביע תמיכה בהודעת השר הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן שהארגון שבראשו הוא עומד השבית היום את בתי החולים הציבוריים. "דרישות השר לתוספת מיטות אשפוז ושיפור המערך הגריאטרי לקשישים, התמודדות עם המשבר בתקציב קופות החולים, מתן מענה לבתי החולים הציבוריים כדי למנוע את קריסתם וכן יצירת מענה למשבר החריף בפסיכיאטריה, תוספת תקנים וקידום בריאות הציבור – כל אלה משקפות צורך אמיתי ודחוף, מסר ד"ר אידלמן, "ללא קבלת דרישות אלה לא יוכל הציבור לקבל רפואה מיטבית וזמינה".

המשבר עם יהדות התורה משמעותי הרבה יותר מאשר משבר אחר המתנהל, מול השר האחראי על בזק צחי הנגבי ומנכ״ל משרד התקשורת שלמה פילבר בנוגע למאבק להשמטת סעיף בזק מחוק ההסדרים. בשעות אלה מתקיים מו"מ בעניין.

בינתיים התגלעה מחלוקת בין האוצר ומשרד הרווחה על החרגתו של המשרד מהקיצוץ הרוחבי שיכול על כלל משרדי הממשלה. הבוקר נחשף ב"כלכליסט" כי גובשו הבנות בין שר הרווחה חיים כץ לשר האוצר כחלון בדבר החרגת המשרד מהקיצוץ בגובה של 2% שיקטין את תקציבו ב-80 מיליון שקל. בעוד שמטעמו של כץ יצאה מוקדם יותר הודעה על החרגת המשרד מהקיצוץ הרוחבי, האוצר הוציא הודעה לפיה הקיצוץ הרוחבי יכול על כל המשרדים ללא החרגות. גורמים המעורים בנושא אמרו הערב ל"כלכליסט" כי לאור הפרסום הבוקר נזעקו שרים אחרים ודרשו גם הם החרגה כפי שהובטח לכץ, והדבר יצר מחלוקות שטרם נפתרו.

במקביל לא נפתר המשבר עם שר החינוך נפתלי בנט, שהאוצר מבקש לקצץ מיליארד שקלים מתקציבו, לא כולל הקיצוץ הרוחבי.

מחלוקת נוספת קיימת עם שר הפנים, אריה דרעי. עיקר המחלוקת נוגעץ לקרן הארנונה שמנסה לקדם האוצר. על פי ההצעה, כל תשלומי הארנונה שמשלמים היום משרדי הממשלה ובסיסי צה"ל לרשויות ייכנסו לקרן אחת שתחלק מחדש את ההכנסות בין הרשויות המקמיות - 800 מיליון שקל בסך הכל.

דרעי מתנגד להצעה של האוצר ודורש כי הקרן שאמורה לקום תקבל 500 מיליון שקל נוספים, שהיום למעשה לא מגיעים לרשויות כלל מאחר שבמרבית הרשויות משרדי הממשלה מקבלים הנחה משמעותית בארנונה. לאותה הקרן, לפי ההצעה של דרעי, ייכנסו 300 מיליון שקל נוספים, שהיום משולמים לערים המוגדרות כערי עולים ובכך משרדי הממשלה ובסיסי צה"ל היושבים בשטחם לא מקבלים כל הנחה. בין ערי העולים האלו ישנן ערים כמו רמת השרון שכלל אינה קולטת עלייה כבר שנים. אם ההצעה של דרעי תתקבל היא תפגע רק במספר מצומצם של רשויות, ואילו לפי הצעת האוצר רשויות חזקות רבות, כמו תל אביב שנהנת מהכנסות של מעל 30 מיליון שקל בשנה מהקריה, ייפגעו, ומזה דרעי חושש כשר פנים.

בנוסף הצעת התקציב של האוצר כוללת קיצוץ של 100 מיליון שקל במענקי שר הפנים שבסמכותו של דרעי להעניק באופן עצמאי לרשויות. על זה דרעי לא מוכן לעבור בשתיקה והוא נאבק כדי לשמור על ה-100 מיליון שקל אצלו.

גילה גמליאל צילום: אוהד צויגנברג

המשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה גילה גמליאל, קיבל תוספת משמעותית לתקציבו שהסתכם בשנת 2016 ב-450 מיליון שקל ויגדל בשנת 2017 ל-750 מיליון שקל ושנה לאחר מכן יגיע ל-800 מיליון. תחת אחריותו של המשרד לשוויון חברתי נמצאים האזרחים הוותיקים בישראל וכן הצעירים, שוויון מגדרי, מיעוטים והמיזם הלאומי ״ישראל דיגיטלית״. השרה גמליאל בירכה על ההסכמות עם שר האוצר ואנשיו ואמרה כי "הגדלנו את תקציב המשרד משמעותית הודות לעבודה הקשה ולהישגי המשרד בשנה החולפת. התוספות שהושגו לתקציב יתועלו למשאבים ולפעילות חדשה בכל תחומי המשרד".

עוד נודע כי תקציב משרד המדע יגדל ב-2017 בכ-15% ל-480 מיליון שקל, וב-2018 הוא יחצה לראשונה את רף חצי מיליארד השקלים - ויסתכם ב-530 מיליון שקל. בעקבות הסיכום אמר שר המדע אופיר אקוניס: "הגדלת התקציב לשיא של כל הזמנים היא הכרה של הממשלה בצורך בחיזוק יכולותיה של ישראל בחדשנות, בטכנולוגיה ובמחקרים פורצי דרך".

משרדי האוצר אנרגיה סיכמו במסגרת דיוני התקציב על השקעה של כ-140 מיליון שקל בפריסת תשתית הגז הטבעי בארץ. ההשקעה מיוחסת ל-2017 כאשר עבור 2018 שריינה המדינה סכום זהה לתחום. בנוסף, בשנה הבאה יושקעו עוד 360 מיליון שקל בהקמת תחנות דלק בגז טבעי ובסבסוד הולכת גז ללקוחות מרוחקים; מדובר ב-150 מיליון שקל לשדרוג ופריסת רשת החלוקה של הגז הטבעי; 130 מיליון שקל לביטול העלות העודפת שמושתת על מפעלים מרוחקים, ובעוד כ-65 מיליון שקל כמענקים להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי.