האמת נמצאת אי שם: הדיסאינפורמציה ברשת שוברת שיאים

תראו, סיפור!

האמריקאים הולכים היום (ג') לקלפיות, וזה לא ייגמר עד מחר בצהרים; אבל אז יסתיים אחד הקמפיינים האיומים בהיסטוריה של ארה"ב, אם לא ה. שיא מרכזי בקמפיין הזה היה ההתקפה של מחנה טראמפ על עצם המושג של אמת עובדתית. המועמד שיקר בגסות על כל נושא, הכחיש דברים שהוקלט אומר, ולקינוח קבע מראש שהבחירות מוטות ושהוא לא יקבל כל תוצאה פרט לניצחון שלו.

ברק אובמה. גם הוא מוטרד מהתוכן בפייסבוק צילום: איי פי

אתמול, תקף הנשיא אובמה עצמו את אחד המוקדים להפצת המחלה - פייסבוק. "התחלנו לקבל דברים מטורפים כנורמליים, ואנשים חוזרים עליהם שוב ושוב. כל זמן שזה בפייסבוק, ואנשים יכולים לראות את זה, כל זמן שזה במדיה החברתית, אנשים מתחילים להאמין בזה ונוצר ענן אבק של שטויות."

פייסבוק נאלצה להתנצל בשבוע האחרון, לאחר שמנוע קידום החדשות שלה קידם ידיעה שקרית על כך שסוכן FBI שחקר את פרשת המיילים של קלינטון נמצא מת. הידיעה הגיעה מ"הדנבר גרדיאן", לכאורה העיתון הוותיק בדנבר.

אין דבר כזה "הדנבר גרדיאן". או, על כל פנים, לא היה כזה עד יולי 2016. הידיעה על המוות של סוכן ה-FBI היא הידיעה היחידה באתר. כל שאר הקישורים מובילים לשגיאות. העיירה שבה לכאורה נמצא סוכן ה-FBI לא קיימת. בעיירה עם שם דומה אין כוח משטרתי, כך שמפקד המשטרה שמצוטט בידיעה לא קיים.

האלגוריתם של פייסבוק קידם את הידיעה בכל זאת. הבעיה של חדשות מפוברקות בפייסבוק החריפה מאז שפייסבוק פיטרה את העורכים ששכרה כדי שיאמנו את האלגוריתם שלה.

הידיעה היתה פופולרית מספיק בקרב אתרי הימין הקיצוני כדי שפייסבוק תקדם אותה – ומכאן היא התפשטה כאש בשדה קוצים. ועכשיו לך תסביר לאנשים שמשתפים את הידיעה הזו שהיא מפוברקת.

מאז שפייסבוק פיטרה את העורכים, היא קידמה, בין השאר, סיפור ימני שקרי שאומר שמגישת פוקס מגין קלי (שהתעמתה פומבית עם טראמפ) בצרות עם הבוסים שלה; וידיעה חדשותית על כך שפיגועי ה-11 בספטמבר היו פעולה של שירותי המודיעין האמריקאים.

פייסבוק לא לבד בהפצת השקרים, אבל האלגוריתם שלה מעודד שיתוף בלי בדיקה של מה שמשותף, והיא חלק ניכר מהבעיה.

בפייסבוק סירבו להגיב. זה גם מה שאני הייתי עושה אם היו מאשימים אותי בקשירת קשר נגד הציבור לשם בצע כסף. כי זה בדיוק מה שפייסבוק עושה: כשהיא מקדמת סיפורים שקריים, היא מערערת את היכולת של הציבור לקבל מידע אמין ומציפה אותו במידע לא אמין. היא עושה את זה כי זה מקור ההכנסות שלה, וכי להתחיל לערוך את המידע שמופיע אצלה יעלה לה הרבה מאד כסף. ואת כל זה היא עושה כשהיא מכחישה בתוקף שהיא אתר תוכן וטוענת שהיא אתר טכנולוגיה.

הבעיה של התקשורת הממסדית

רשתות התקשורת של ארה"ב נערכות ללילה הגדול שלהן. הן מסתירות את הסטטיסטיקאים שלהם בבונקרים לא ידועים, מנותקים מכל מידע חיצוני. כולם אומרים שהם יעשו הכל כדי לדווח רק מידע אמין. לא בטוח שזה יספיק.

רשתות הטלוויזיה מםחדות מזעם ציבורי צילום: רויטרס

באוויר מרחפת הקטסטרופה של בחירות 2000. הרשתות דיווחו על כך שבוש ניצח בפלורידה ובכך העניקו לו את הניצחון. הבעיה היתה המכונות שניקבו נקבים לא ברורים, והצורה הלא ברורה של ההצבעה שיצרה מצב שבו קשישים יהודים הצביעו לאנטישמי המוצהר פטריק ביוקנן. ההכרזה של הרשתות העניקה מומנטום לבוש; היא ציירה את הניסיונות של גור לערער על ההחלטה בפלורידה כטרחנות לוזרית. התוצאה היתה שבוש, שלא זכה ברוב הקולות, הפך לנשיא.

אף אחד לא רוצה לחזור על הטעות הזו שוב. יתר על כן, הפעם הרשתות צריכות להתמודד עם מועמד שמראש הכריז שהוא לא יקבל את התוצאות אם הן לא תמצאנה חן בעיניו ועם המצביעים המכורים שלו, שמשוכנעים שהתקשורת מזייפת את המציאות. האחרונים מצוידים בגל חסר תקדים של דיסאינפורמציה ברשת.

בבאזפיד מנסים להתמודד על ידי שליחת מתנדבים לכל קלפי ולאסוף את הדיווחים שלהם בתקווה להגיע למשהו מדויק יותר. ספק אם זה יעבוד. נעדכן.

ועכשיו מגיעות התביעות

בשבוע שעבר דיווחנו על הידיעה של פרו פובליקה, שמצאה שאתה יכול לפרסם בפייסבוק מודעות דיור שפונות אך ורק לקהל לבן, על ידי סינון החוצה של שחורים, היספנים ואחרים. על פניו המודעות האלה מנוגדות לחוק האמריקאי, שאוסר אפליה בדיור כבר 50 שנה.

צילום: צילום מסך

כעת, שלושה משתמשים של פייסבוק הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בשם כל אמריקאי שבשנתיים האחרונות לא ראה מודעה לתעסוקה או דיור משום שהוא נכלל ברשימת המודרים על רקע גזע, דת, מין, מוצא לאומי או מגדר.

התובעים מדגישים שהם לא מתכוונים לסגור את פלטפורמת המודעות של פייסבוק או את האפשרות להדיר קבוצות; המטרה שלהם היא רק לאסור על הדרה אסורה בחוק. בפייסבוק אמרו שלתביעה אין בסיס ובחוצפה מסוימת כינו את השיווק שלהם "שיווק רב תרבותי". נעדכן.

קצרצרים

1. נציבות המידע הבריטית הבהירה לפייסבוק שהיא לא יכולה להשתמש במידע של משתמשי ווטסאפ משום שאלה לא נתנו את ההסכמה הנדרשת להעברת המידע שלהם. פייסבוק הודיעה שבעקבות הפגישה עם נציבות המידע, היא מקפיאה את העברת המידע הזו בבריטניה. כמובן שהיא ממשיכה להעביר את המידע במדינות אחרות.

הרחפן שנשלח למצוא פרות

4. יש כמסתבר דוגמנית פלייבוי בשם דני מאת'רס. ביולי האחרון היא צילמה קשישה בחדר מקלחת במכון כושר, והעלתה את התמונה לאינסטגרם עם הכיתוב "אם אני לא יכולה לשכוח את זה, גם אתם לא תוכלו". כל זה, כמובן, ללא הסכמתה או ידיעתה של הקשישה. להוותה, גילתה מאת'רס שבתביעה של לוס אנג'לס לא מגלים סובלנות לסוג כזה של שיימינג וחדירה לפרטיות; היא עומדת עכשיו לדין על סדרה של עבירות פגיעה בפרטיות, והיא צפויה במידה ותורשע – ויהיה משונה מאד אם היא לא תורשע – לעד שישה חודשי מאסר וקנס של 1,000 דולרים. בדרך, הספיקה מאת'רס לאבד את עבודתה ברדיו מקומי, נאסר עליה לצמיתות להכנס שוב לרשת מכוני הכושר, והיא חטפה את הזובור המקוון המתבקש.