המבקר על ביטול ההפרדה בבזק: "המידע שהתקבל אצלנו יובא לידיעת הציבור"

בכנס של לשכת רואי החשבון בירושלים התייחס היום (ד') מבקר המדינה, יוסף שפירא, להחלטה של משרד התקשורת לאשר את ההפרדה התאגידית של בזק. שפירא אמר "לגישתי, ביקורת אקטיביסטית הינה, במילים אחרות, ביקורת רלוונטית, ביקורת הפועלת בזמן אמת ומשנה מציאות כאשר הרשות המבצעת חורגת מסמכויותיה או פועלת בניגוד לטובת הציבור. ביקורת אפקטיבית הינה זו אשר לא רק מוצאת ליקויים בדיעבד, אלא כזו שגם יוצרת הרתעה מלכתחילה, על מנת שכל עובד ציבור ישקול בכובד ראש כל פעולה שנעשית על ידו, ויימנע מלקבל החלטות בהליך בלתי תקין. דוגמא מובהקת לכך מהימים האחרונים הינה סוגיית ביטול ההפרדה המבנית בבזק".

לדברי שפירא "משרד מבקר המדינה בחן מספר סוגיות בתחום התקשורת במשך שנת עבודה מלאה, והנה מספר ימים בלבד טרם העברת טיוטת דו"ח הביקורת לגופים המבוקרים, טיוטה אשר העלתה ליקויים מהותיים בתחום זה, נראה היה שישנו רצון לבצע מהלך מהיר לביטול ההפרדה התאגידית. אך מתבקש היה שאוציא מכתב לשר הממונה שימתין עד קבלת טיוטת דוח הביקורת, ובהגינותו של השר כך נעשה. בימים האחרונים התבשרנו כי גם לאחר העיון בטיוטת הדו"ח, נעשים מהלכים לקידום ביטול ההפרדה המבנית ותחילה – ההפרדה התאגידית. ייתכן כי בזמן הקצר שחלף תוקנו הליקויים שהועלו בטיוטת הדוח ונעשתה עבודת מטה סדורה בסוגיה זו, אולם זאת ניתן לדעת רק אם נקבל דיווח על תהליך קבלת ההחלטה".

שפירא הוסיף כי "הנחיתי את משרדי לפנות למנכ"ל משרד התקשורת ולגורמים נוספים, ולדרוש את כל המסמכים הנוגעים להחלטה זו (לרבות מסמכים מלשכת השר הממונה).אגב, זאת עשיתי עוד טרם קבלת פנייה משתי חברות כנסת, אשר הגיעה אתמול לשולחני, בה הן ביקשו שאחדש את התערבותי בעניין זה. אציין שבמידה ויתברר לי שההחלטה להמשיך בתהליך ביטול ההפרדה המבנית איננה סבירה או אם יתגלו לי פרטים מטרידים על תהליך זה, ייתכן ואף אשקול לתת לכך ביטוי עוד טרם השלמת הדו"ח ופרסומו, על מנת שהפרטים והמידע יובאו לידיעת הציבור".

שפירא התייחס לדוח שפרסם מוקדם יותר השנה בנוגע לרשות המסים ואמר כי נכלל בו פרק "בנושא טיפול רשות המסים בתכנוני מס, שכלל התייחסות לליקויים בטיפול בחברות ארנק. ביחס לסוגיה זו, "נמצא כי במועד סיום הביקורת, פברואר 2016, עדיין לא הוחלט על יישום המלצות הצוות למיסוי חברות ארנק. גם בחוק ההסדרים לשנים 2014 ו-2015 לא נכללה כל הצעה לשינוי מתווה חקיקה לצורך הסדרת מיסוי חברות ארנק. ויודגש שאין מדובר בתחום קטן וזניח. על פי נתונים של חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, אילו מיסוי חברות ארנק היה מוסדר, המס שהיה נגבה בשנה 2009 נאמד בסכום שבין 920 מיליון שקל ל-1.104 מיליארד שקל". חקיקה זו עברה בסופו של דבר בתקציב הנוכחי כחלק מחוק ההסדרים.

מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: נמרוד גליקמן