סמסונג Gear S3: כל כך הרבה פוטנציאל מבוזבז

לפני שנה וחצי, כשבדקתי את השעון החכם Gear S2 של סמסונג בתערוכת IFA בברלין, התאהבתי בו כמעט מיד. העיצוב, הממשק, חוויית המשתמש – כולם היו מצוינים, ובהתרשמות ראשונית טובים יותר מהחוויה שמציע האפל ווטש. לכן, כשקיבלתי את הדגם המעודכן, Gear S3, הסתקרנתי לראות האם הוא מספק את הסחורה גם בשימוש יומיומי נרחב. אז מי לוקח, אפל או סמסונג? בדקנו וחזרנו עם התשובה.

עיצוב ומבנה

אחד הדברים שאהבתי במיוחד בגיר S2 הוא המבנה הדק שלו, 11.4 מ"מ בלבד. ב-S3, למרבה הצער, עיבתה את השעון ב-1.5 מ"מ, כנראה כדי לספק יותר מקום לסוללה. כתוצאה, המכשיר גם שוקל יותר – 59 גרם בגרסה ה-Calssic הקלה יותר, לעומת 42 גרם בדור הקודם. לבדיקה קיבלתי את גרסת ה-Frontier, שמיועדת לפעילות "מחוספסת" יותר. מדובר בצעד לאחור שמורגש היטב בחוויית שימוש יומיומית: השעון כבד על היד ולא נוח ואחרי כמה שעות הוא פשוט מציק.

שעון מסיבי שלא נוח לענוד אותו לאורך זמן צילום: עומר כביר

גם המסך גדל, מ-1.2 אינץ' ל-1.3 אינץ'. אבל כאן מדובר דווקא בשינוי מבורך: המסך גדול ואיכותי ונוח בעבודה שוטפת.

עיצוב השעון עבר מקצה שיפורים, שמשווה לו מראה יוקרתי יותר ומתאים לקו השעונים החכמים שמנסים להידמות לשעוני יוקרה. אחת מנקודות החולשה של הדור הקודם היתה עיצוב יותר גיקי ופחות אפנתי, אבל המראה של הגיר S3 יוקרתי ומושך הרבה יותר.

ממשק ומערכת הפעלה

פרט לשינוי במידות, סמסונג לא שינתה הרבה בממשק ההפעלה הפיזי, והתפעול השוטף עדיין מתבצע באמצעות שילוב בין כתר מסתובב שמקיף את המסך, מסך המגע ושני כפתורי שליטה בצד (כפתור בית וכפתור Back). מדובר, עדיין, בממשק השליטה טוב ביותר לשעונים חכמים, שבשילוב עם מערכת ההפעלה Tizen (סמסונג לא עושה שימוש באנדרואיד Wear) מספקת את חוויית השימוש הבסיסית המוצלחת ביותר, כזה שעדיפה משמעותית על האפל ווטש.

ממשק הפעלה מצוין ופשוט מאוד צילום: עומר כביר

הכתר המסתובב מספק גישה מהיר לווידג'טים שימושיים או להתרעות אחרונות שהתקבלו, והניווט באמצעותו בתפריט האפליקציות הוא נוח ומהיר. השימוש בה אינטואיטיבי ועקומת הלמידה קצרה במיוחד – סיבוב של הכתר עם כיוון השעון או נגדו כאשר המסך כבוי לגישה לווידג'טים והתרעות, ונגיעה במסך לבחירה.

כפתור הבית יציג את רשימת האפליקציות, הכתר יאפשר לכם לנווט ביניהן, ושוב נגיעה במסך לבחירה. לחיצה על כפתור ה-Back תחזיר אתכם מסך אחד לאחור. זו חוויית שימוש כל כך בסיסית ומוצלחת שקצת מוזר לנסות ולתאר אותה. מערכת ההפעלה נבנתה על מנת לעבוד עם המסך העגול של המכשיר, והדבר מורגש היטב בעיצוב שלה, למשל סידור האפליקציות במעגל.

צילום: עומר כביר

יישום הכושר חביב במיוחד, ומספק גם ניטור שוטף של פעילות כמו צעדים או מדרגות ושריפת קלוריות (בתוספת התרעות שמעודדות את המשתמש לעמוד ביעדים יומיים), וגם מאפשר להפעיל מוד אימון למקרה של פעילות אינטנסיבית. מד דופק הלב פועל מצוין ומספק ניטור שוטף לאורך היום ובעת פעילות. חביבה במיוחד היא התכונה שמזהה פעילות אינטנסיבית (באמצעות חיישני התנועה של המכשיר) ומעודדת את המשתמש להמשיך ולהתמיד בה תוך שהיא מציגה את מספר הקלוריות שכבר נשרפו.

לפני כחודש השיקה סמסונג אפליקציית שליטה בשעונים החכמים שלה למכשירי iOS. לכן, את מרבית הבדיקה ביצענו כשהשעון מצוות לאייפון, על מנת לבדוק האם לבעלי המכשירים של אפל יש אלטרנטיבה ראויה לשעון החכם של החברה. התוצאות חלוקות. מצד אחד, הציוות עובד מצוין והשעון עושה עבודה ראויה בכל התכונות הזמינות, כמו הצגת התרעות שהתקבלו מהסמארטפון, מענה לשיחות מהנייד או התחלת שיחות חדשות. מצד שני, הרבה תכונות חשובות לא זמינות, ובראשן אפשרות ליצור או להשיב להודעות SMS ואימיילים. תכונות אלו זמינות רק בעבודה עם מכשירי אנדרואיד, וחסרונן מורגש בשימוש יומיומי, במיוחד כשמתקבל SMS ורוצים להשיב לו בקצרה.

בעבודה עם מכשיר אנדרואיד תכונות אלו זמינות ועובדות, ומאפשרות להשיב להודעה או לאימייל באמצעות אימוג'י, בחירת תגובה קצרה מוכנה מראש של מילה אחת (ואפשר להוסיף תגובות קבועות חדשות) או הכתבה באמצעות שירות S Voice. אפשר גם להקליד הודעה, אבל זה נעשה באמצעות מקלדת ספרות סטייל טרום עידן הסמארטפון – חוויה ארוכה, מייגעת ולא מומלצת באופן כללי. למסר ארוך, עדיף לעבור לטלפון.

סוללה ואפליקציות

סמסונג מבטיחה חיי סוללה של ארבעה ימים. בפועל, בשימוש שלי הסוללה החזיקה קצת יותר מיומיים. גם כך זה הרבה יותר ממה שהמשתמש הממוצע צריך, בהתחשב בכך שהסרבול היחסי של השעון מקשה על שינה עמו – ולכן עדיף פשוט להניח אותו בעמדת הטעינה בלילה.

איפה האפליקציות? צילום: עומר כביר

כל נקודות החוזק של השעון החכם מתאיינות כשבוחנים את האקוסיסטם שלו. לאפל ווטש יש אקוסיסטם עצום, שכולל מספר רחב של יישומים ומשחקים, ובהם כאלו מטוויטר, אינסטגרם, אובר, Airbnb, יילפ ועוד רבות. אלו מאפשרות להרחיב את יכולות השעון משמעותית מעבר לתכונות שמספקת אפל. האקוסיסטם של הגיר, מנגד, מצומצם יותר. בחנות האפליקציות שלו כמעט שלא תמצאו אפליקציות מוכרות (הבולטות הן אלו של בלומברג ו"הוול-סטריט ג'ורנל"), ורק מעטות מהן מספקות תכונות חדשות או מעניינות.

כיום כבר לא מספיק ליצור חומרה טובה ומערכת הפעלה מצוינת, צריך גם תמיכה נרחבה של מפתחי אפליקציות שיתרמו לאקוסיסטם. ההחלטה של סמסונג לבסס את השעונים החכמים שלה על מערכת הפעלה פרי פיתוחה אפשרה לה אולי ליצור מכשיר שבפני עצמו הוא אחד הטובים בשוק, אך הניתוק מהאקוסיסטם של אנדרואיד פוגע בחוויית השימוש בצורה משמעותית.

סיכום

בסופו של יום, נשארנו עם מכשיר מצוין אך לוקה בחסר. בציוות עם אייפון, הוא לא עושה יותר מהצגת התרעות והשימוש העיקרי בו הוא לניטור מדדי בריאות. עם מכשיר אנדרואיד הוא זוכה ליכולות מעט רחבות יותר, אבל גם כאן אין לו את המפתחים החיצוניים שיאפשרו לו להתבלט ולהפוך למתמודד חזק באמת. חבל, כי כאמור מבחינת העיצוב השעון מספק חוויה מצוינת. אם סמסונג תשקיע בבניית האקוסיסטם את אותם משאבים ויצירתיות שהיא השקיעה בפיתוח השעון עצמו, יהיה לה מתמודד אימתני שיכול לאיים גם על האפל ווטש. בינתיים, יש בעיקר פוטנציאל מבוזבז.

המחיר המומלץ לצרכן בארץ הוא 1799 שקל, עבור שני הדגמים.