דו"ח טכנולוגי
יש חור בסייבר: עמק הסיליקון במרוץ לחסימת הפרצות שה-CIA ניצלה
המתחים בין חברות הטכנולוגיה לקהילת המודיעין האמריקאית מתעוררים שוב, עובדי אובר מתקשים למצוא עבודה חדשה, ופייסבוק לא היתה ערוכה לבעיות בווידיאו החי
חזרה לבריקדות
לחברות עמק הסיליקון יש בדרך כלל הסכם שקט עם קהילת המודיעין האמריקאית: אתם תרגלו אחרי המשתמשים שלנו אבל לא תתפסו כשאתם עושים את זה, ואנחנו מצידנו לא נעשה יותר מדי רעש. ההסכם הזה עורער משמעותית אחרי חשיפות סנודן, שבעוד מספר חודשים יהיו בנות ארבע. החברות גילו שהמשתמשים ממש לא אוהבים את הרעיון שקוראים את המידע שלהם. החברות עצמן לא אהבו את הרעיון שה-NSA מנסה לפרוץ אקטיבית למוצרים שלהן למרות שהן נוהגות לשתף איתה פעולה כשהן נדרשות.
כל המתחים האלה שבו ועלו על פני השטח בעקבות החשיפה אתמול (ג') של מסמכי ה-CIA על ידי וויקיליקס. חשוב לציין: אף שקשה מאד להאמין שוויקיליקס היא אכן גורם תמים (לפי הערכות וויקיליקס ביצעו למעלה מ-70 אלף מחיקות במסמכים, משהו שלא מסתדר עם הצוות הקטן עד לא קיים של הארגון ועם הטענה שהמסמכים הגיעו אליו לאחרונה), ולמרות שסביר לגמרי שמדובר בעוד מבצע רוסי שמטרתו לערער את ה-CIA, החשיפה עצמה חשובה מאוד.
מבלי להיכנס לשאלה האם הפרסום הזה הוא ירייה רוסית אל מעבר לחרטום של ממשל טראמפ כדי להבהיר לו שאם יסטה מהקו הפרו-רוסי ישלם מחיר או שמא מדובר בעצם בניסיון לסייע לממשל טראמפ לערער את שירותי המודיעין האמריקאיים שמדליפים מידע מביך בלי הכרה – ברור כעת שאם מישהו חושב שהוא יכול להגן על עצמו משירות כמו ה-CIA או ה-NSA, הוא משלה את עצמו. אפשר להגן על עצמך מזאטוטי סקריפטים וכנראה גם מכנופיות האקרים; אבל אם המידע שלך ברשת ואם אתה על כוונת של גוף ממשלתי חזק מספיק, המידע שלך ייחשף. זה משהו שהיינו כבר צריכים להבין אבל טרם הבנו – בין השאר משום שההבנה הזו מערערת את כל קיומה של הרשת כפי שאנחנו מכירים אותה.
ובינתיים, חברות עמק הסיליקון אוספות את עצמן מהרצפה ומתחילות לאחות שברים. צוותים במיקרוסופט, אפל וגוגל עובדים שעות נוספות כדי לסתום את הפרצות שה-CIA גילה אצלן. אפל כבר הודיעה שחלק ניכר מהפרצות שזוהו כבר נסתמו.
בפעם הבאה שעמק הסיליקון וקהילת המודיעין ילכו ראש בראש, כמו בפרשת האייפון שה-FBI רצה לפרוץ, סביר להניח שהעמדה של החברות תהיה בלתי מתפשרת. בינתיים, אין סקנדל גדול במיוחד שעולה מהמסמכים האלה, אבל אם יהיה – נעדכן.
הקארמה שלך חזרה
עובדי אובר נאלצים להגן על עצמם ללא הפסקה לאחרונה. החברה בצרות יוצאות דופן, ועובדים מחפשים את דרכם החוצה – רק כדי לגלות שחברות אחרות לא רוצות אותם, כי הנחת היסוד היא שהם, אם לומר זאת בעדינות, לא אנשים שכיף לעבוד איתם.
התרבות התאגידית של אובר היא תרבות של תחרות דורסנית ושל שטיקים מלוכלכים שמדלגים בחדווה בין שני הצדדים של החוק. בבית הספר של החברה, הפתרון לשאלה מה לעשות מול מתחרה שעומד להוציא מוצר לשוק הוא להקדים ולצאת עם מוצר משלך, דפוק ככל שיהיה, כדי לפגוע בנתח השוק שלו. לאורך השנים, אובר התפרסמה בכך שעובדיה מזמינים נסיעות מחברות מתחרות ואז מבטלים אותן, כדי לאלץ את החברה להשקיע את זמן העובדים שלה בנסיעה לא קיימת ולא רווחית.
ועכשיו, כשהם בורחים, המוניטין שלהם רודף אחריהם. עובד לשעבר תיאר את האווירה בחברה כ"יקום הובסיאני" – הובס היה הפילוסוף הקודר שהאמין שהחיים הם תחרות עד המוות, ושתיאר את החיים בטבע כ"רעים, אכזריים וקצרים" – שבו אי אפשר להתקדם אלא על גופה של מישהו אחר.
מהנדס ותיק, לזלי מיילי, אומר שעבודה באובר לא תמנע ממנו לזמן מועמד לראיון – אבל הוא מתכוון לשאול אותו שאלות קשות. ככלל, הוא אומר, הוא לא רוצה עובדים שהצליחו באובר. אם הצלחת בתרבות הזו, לדבריו, הוא לא רוצה לעבוד איתך. והוא לא לבד.
קדימה, לשבור דברים
בפברואר שעבר הכריז מארק צוקרברג שהקבוצה שעוסקת בווידיאו חי בפייסבוק נכנסת למצב של lockdown, כלומר נדרשת לעבוד שעות נוספות מטורפות כדי להוציא את המוצר כמה שיותר מהר. כמו באובר, בפייסבוק העדיפו לא לחשוב יותר מדי על התוצאות והוציאו לשוק מוצר בעייתי.
בקצרה, בפייסבוק לא ידעו לחזות איזה שימוש ייעשה בפלטפורמה שלהם. הם לא תיארו לעצמם שהיא תשמש לתיאור מעשי אלימות חריגים, שהיא תשמש רוצח אסלאמי כדי לתאר את הרצח שביצע בצרפת של קצין משטרה, שהיא תשמש חברי כנופיות לתיעוד רצח או התעללות בחסרי ישע.
ולא היתה שום סיבה לא לדעת את זה. מומחית למשפט ובכירה בארגון Cyber Civil Rights Initiative, מארי אן פרנקס, אומרת שהיא נוהגת לומר לראשי חברות הייטק "אם אתם לא יכולים לשלוט בזה, אולי לא כדאי להוציא לשוק את הטכנולוגיה הספציפית הזו". בדרך כלל, לדבריה, הם בוהים בה כאילו הצמיחה ראש שני.
צוקרברג, כרגיל, רצה פלטפורמה שמקדמת בידור. חלק ניכר מהסרטונים של פייסבוק לייב הם אכן בידור. עם זאת, חלקם מתארים גם את החיים, ובפייסבוק לא תמיד אוהבים את מה שמשתקף שם. המפרסמים אוהבים זאת עוד פחות.
קצרצרים
1. המפלגה הרפובליקנית של ארה"ב נערכת בימים אלה למנוע מעשרות מיליוני בני אדם כיסוי בריאותי בסיסי. חבר הקונגרס המוביל ג'ייסון חפץ הודיע למיליוני העניים האמריקאים שאם הם רוצים ביטוח בריאות, אז שלא יבזבזו את הכסף שלהם על אייפונים. שתי הערות: לרוע מזלם של האמריקאים, ביטוח בריאות שם עולה אלפי דולרים מדי שנה, לא כמה מאות; ושנית, סמארטפון הוא לא מוצר מותרות היום. הוא כלי בסיסי, והוא חשוב במיוחד לאנשים שרוצים להיאחז בשיניים בסיכוי שלהם להיחלץ מהעוני. קוראים לזה הפער הדיגיטלי, אולי כדאי שג'ייסון חפץ יברר מה זה. נזכיר שלפני כמה שנים, ניסו הרפובליקנים לטעון שאם יש לך מקרר, אתה לא עני. שמישהו יעדכן אותם שאנחנו לא ב-1920 יותר.
2. זוכרים את so.cl, הרשת החברתית של מיקרוסופט? גם אנחנו לא. החברה פתחה אותה לציבור בשנת 2012, ומאז היא הצליחה לשקוע יותר מהר מגוגל פלוס. ובכן, בעוד כשבוע so.cl תיסגר סופית, כשמסתבר שהתרומה העיקרית שלה לחיינו היתה תמונת הסגירה שלה, עם חתלתולים חמודים, ושהיא תשאיר מאחוריה פחות זיכרונות מגוגל ווייב. היינו כתבים עוד משהו בנושא, אם היה משהו לכתוב. היו שלום ותודה על החתלתולים.
3. מנכ"ל אובר, טראוויס קלניק, הודיע רשמית שהוא מחפש סמנכ"ל. כפי שאפשר להבין מהאייטם על העובדים לשעבר שלא מוצאים עבודה, אובר מטולטלת בסופה שלא ברור איך תצא ממנה, ומותר לקוות שלא. אחד הדירקטורים של החברה, היועמ"ש של גוגל דיוויד דרומונד, התפטר מחבר הדירקטורים – יש להניח בשל התביעה מצד גוגל על גניבת טכנולוגיית הרכב העצמוני שלה – ובאובר חושבים שאם הם יכניסו במקומה אישה, זה יעזור להם איכשהו. המדור יפתח בקרוב קיקסטארטר לרכישת פופקורן.
4. אמזון משהה בינתיים את המאבק שלה נגד חשיפת המידע ממכשירי אלקסה, מאבק שבו היא נשענת על התיקון הראשון לחוקה – משום שהחשוד ברצח שהמשטרה חושבת שמכשיר האלקסה שלו הקליט מידע חשוב, הודיע שהוא מסיר את התנגדותו לחשיפת המידע. אמזון טענה שלמשטרה אין עילה ראויה לקבלת המידע, אבל כעת הטענה הזו הפכה ללא רלבנטית; אמזון צפויה להגיש התנגדויות דומות במקרים אחרים שבהם תידרש למסור מידע שנקלט באלקסה.
5. ב-Consumer Report, ארגון אמריקאי שמדרג מוצרים ונחשב מוביל בתחומו, הודיעו שהם נערכים לסוג חדש של דירוג: מעתה, הם ידרגו לא רק את המוצר עצמו אלא גם את אבטחת הסייבר שלו. כלומר, בעתיד הנראה לעין כשהם ידרגו קולף תפוחי אדמה חכם, הם יבררו גם איזה מידע נאסף על המשתמש ועד כמה קל להאקר השכונתי להוציא את המידע. בארגון מציינים שהשינוי ייקח זמן משום שמדובר בתחום מסובך למדי. אבל מדובר בפריצת דרך: פרצות אבטחה במוצר הופכות למשהו שהצרכנים מתייחסים אליו. בסופו של דבר, גם יצרני המכשירים יצטרכו.