טוב שההגה בידיים של לנגלי: ה-CIA עבדה על פריצה למכוניות חכמות

הוא מת בתאונה. באמת! 

אלא אם אתה רוצה להעביר מסר בוטה, שירותי ריגול שומרים בדרך כלל על הנימוס המקובל של חיסול שמוסווה כתאונה. אפילו הק.ג.ב. נהג להכריז שאנשים שמתו לו בידיים קפצו מרצונם החופשי מהקומה השישית, לעתים דרך חלון מסורג, ובמקרה ידוע לשמצה אחד התאבד אחד האחראים להפיכה בברה"מ ב-1991 בירייה. הוא ירה בעצמו כמה פעמים, והקפיד להשתמש בכלי נשק משלושה קליברים שונים.

רכב חכם של טסלה צילום: יצרן

בדרך כלל, עם זאת, נהוג להקפיד על קצת יותר דיסקרטיות. וזו אחת הסיבות שהידיעה – שמקורה במסמכי וויקיליקס החדשים – שאומרת שה-CIA הביעה עניין ניכר בחדירה לטכנולוגיית המכונית החכמה גררה לא מעט דאגה.

יש, כמובן, כמה וכמה סיבות שארגון ביון ירצה לחדור לטכנולוגיה כזו. הראשונה והחשובה מכולן היא מעקב. פעילות מעקב היא הפעילות העיקרית של שירותי ביון, היא יומיומית והיא לא יוצרת כאבי ראש כמו מבצעי הרג. אם אתה יכול להשתלט על רכב חכם, אתה באופן כללי יודע איפה הנהג שלו בכל רגע נתון, אתה יודע מה סדר היום שלו ואתה יכול להפוך את כל המכשיר למיקרופון חכם.

הבעיה היא שכל זה נכון גם לסמארטפון שלו. כן, אנשים יכולים לפרק אותו או להכניס אותו לפריזר, אבל הם גם יכולים להשאיר את הרכב בבית כשהם הולכים לעשות משהו מסוכן או חתרני, ולקחת אוטובוס במקום. אין משהו שמתסכל שירותי ביון כמו התחבורה הציבורית, ובישראל התסכול שלהם מתחרה רק בזה של משתמשי התחבורה הציבורית עצמם.

אנחנו יודעים שה-CIA יכול לעקוב אחרי הסמארטפון שלך. אז למה תשומת הלב הניכרת לרכב חכם? אחרי הכל, אם היעד שלך יודע מספיק כדי להיזהר ליד הסמארטפון שלו, הוא גם יודע מספיק לא להיכנס לרכב יותר תבוני מחיפושית.

אולי הסיבה היא שכבר הוכח שאפשר להשתלט על מערכת הבלמים של רכב חכם – לגמרי לא במקרה, רכב של טסלה. (טסלה נמנעה מתגובה) - ואין יותר קלאסי מתאונה של אובדן שליטה על הבלמים. מי בכלל יבדוק? לא היה פיצוץ, לא היה ירי, הרכב פשוט איבד פתאום שליטה, למרבה הצער במורד תלול, ונכנס בסלע. זה יעיל במיוחד אם אתה מבצע את החיסול במדינה שבה המשטרה לא נוטה לשתף פעולה. אתה אפילו לא צריך מישהו בסביבה, שיבצע את הפעולה המסוכנת יחסית של חבלה בבלמים; אתה משתק אותם מאיזה משרד בווירג'יניה.

והחשש שישתלטו לך על הרכב מרחוק, אגב, הוא אחד הגורמים העיקריים לכך שאנשים לא ממהרים לרכוש מכוניות חכמות. ובצדק. רמת האבטחה שלהם עד כה אומרת שכנופיה יכולה לעשות את זה לא פחות טוב מה-CIA.

ה-CIA, אגב, הוציא הודעת "אין תגובה" ארוכה לפרסום של וויקיליקס, שבו ציין שהמטרה שלו היא איסוף מודיעין אגרסיבי, שהוא חייב להיות חדשני ומעודכן בכל התחומים הטכנולוגיים, ושהוא יכול היה לומר לנו יותר אבל אז היה צריך לרצוח אותנו.

אחד הגופים המושמצים בעולם, מועצת זכויות האדם של האו"ם, מתקרב להחלטה על הצורך באמנה בינלאומית חדשה, שתגן על הפרטיות של תושבי העולם מפני מעקב סייבר בלתי מרוסן. כמובן, העובדה שהמועצה שוקלת אמנה כזו לא אומרת שאכן תהיה אמנה כזו, וגם אם תהיה, ספק אם יהיה גוף שיהיה מוסמך לאכוף אותה. ובכל זאת.

צילום: שאטרסטוק

המומחה העצמאי של המועצה לענייני פרטיות, ג'ו קנאטאצ'י, אמר למועצה שהחוקים הוותיקים בנושא, כמו החוקים נגד האזנות סתר, לא מצליחים להתמודד עם הבעיה ושיש צורך בכלים חדשים. קנאטאצ'י ציין שלאור העובדה שממשלות ברחבי העולם דורשות מידע מחברות עמק הסיליקון, אין עוד מקום להישען רק על חוקי ארה"ב ושיש צורך לתקן אמנה חדשה שתהיה בתוקף בעולם כולו.

הדו"ח של קנאטאצ'י הופץ לחברות המועצה בשבוע שעבר, לפני חשיפות וויקיליקס, ואף שארה"ב עצמה לא התייחסה אליו הוא זכה ליחס חיובי מצד שורה של חברות במועצה. קנאטאצ'י התלונן על הנטייה של מדינות להעביר חוקים שמאפשרים דריסה של הפרטיות בתואנה של מלחמה בטרור.

בגוגל מצאו דרך חדשה לעקוב אחרי שינויים חברתיים ובהתאם שינויים פוליטיים, בינתיים בעיקר בארה"ב, וכמו בגוגל הם נשענים על אלגוריתמים וביג דאטה. הם מזינים את המידע של גוגל סטריט וויו לבינה מלאכותית ומורים לה לבחון את המכוניות שהיא מזהה ברחובות.

אמור לי באיזה רכב אתה נוהג ואומר לך למי אתה מצביע צילום: עמית שאבי

מהמידע על מספר המכוניות והדגם שלהם, טוענים החוקרים של גוגל, הם מסוגלים למדוד במדויק את ההרכב הגזעי, ההכנסה, רמת ההשכלה של תושבי מחוז מסוים – כמו גם את נטיית ההצבעה שלהם.

אם מספר המכוניות המשפחתיות, למשל, היה גבוה ממספר הטנדרים בעיר מסוימת, יש סבירות של 88% שהעיר הצביעה עבור הדמוקרטים. אם ההיפך הוא הנכון, יש סבירות של 82% שהיא הצביעה עבור הרפובליקנים.

הבינה המלאכותית עושה את רוב העבודה: היא מסוגלת לזהות רכב בתמונה ולקטלג אותו לאחת מ-2,657 קטגוריות בתוך חמישית השנייה. במעבדות של גוגל ממשיכים במרץ לשכלל את היכולת שלהם להבין את הפעילות של המין האנושי. כנראה שבכל זאת נצטרך קצת סוציולוגים והיסטוריונים.

קצרצרים

1. זה קרה מהר: ימים ספורים לאחר שנחשפה תכנית הריגול והסיכול של אובר כלפי רגולטורים ושוטרים, גרייבול, הכריזה החברה שהיא מתכוונת להפסיק להשתמש בה נגדם. יש להניח שבכך התכוונה אובר לומר שהיא תמשיך להשתמש בה כדי לדפוק את המתחרים שלה או מי שהיא רואה כמתחרים שלה. קשה גם למהר ולהאמין לה: לאובר כבר מזמן אין שום אמינות. גרייבול, כזכור, זיהתה אויבים של אובר – לדעת החברה – ואז הציגה להם מצג שווא של רכבים בסביבתם, כשבמקביל היא מזהירה את הנהגים שלה שלא לספק שירות למי שהוגדר כאויב. כשנחשפה התכנית בסוף השבוע שעבר, אובר אמרה שהיא לא רואה שום בעיה עם זה. בינתיים, העיר פורטלנד הכריזה על פתיחת חקירה נגד אובר בנושא.

אפליקציית אובר. כבר לא מפלה שוטרים צילום: בלומברג

2. איש אנונימוס, דריק לוסטוטר – האנונימיות, כמסתבר, לא החזיקה הרבה זמן – נידון לשנות מאסר על חבלה בחקירה. הפרשה חוזרת לשנת 2012, כש"הניו יורק טיימס" פרסם ידיעה על כך שקולג' באוהיו העלים פרשת אונס. לוסטוטר ארגן אספסוף רשת, ותוך כמה זמן אנונימוס התפוצצה בפרטים על הפרשה שכביכול הוסתרו – פרטים שלאחר מעשה התבררו, רובם ככולם, כלא נכונים. כתוצאה מכך הוכתמו האנשים הלא נכונים, החל ציד מכשפות, כולם דיברו על טיוח, ולטענת התביעה, עדים שעד אז שיתפו פעולה עם המשטרה החלו לפחד ולהימנע מכך. שני אנסים הורשעו בפרשה ההיא; אחד מהם נידון לשנה והאחר לשנתיים. עורך דינו של לוסטוטר ציין במרירות שמרשו נידון לשנתיים, שווה ערך לזמן שקיבל אחד האנסים ופי שניים משקיבל האחר.