"WeWork תונפק בבורסה. אני לא יודע מתי, אבל זה יקרה"

"אני חושב שרק התחלנו להתפרס בעולם. הפוטנציאל בהודו ובשאר מדינות אסיה עצום, ואני חושב שהצורך בחללי עבודה (כמו אלו ש־WeWork מספקת — מ"א) הוא גדול יותר במדינות האלו מבארה"ב וביתר מדינות המערב, שם התחום עובד טוב מאוד", אמר אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל ענקית חללי העבודה להשכרה WeWork, ל"כלכליסט".

ייתכן ששאיפות ההתרחבות הן אחת הסיבות לכך שלפי הפרסומים מלפני שבועיים, החברה מנהלת מגעים עם סופטבנק היפנית להשקעה של 3–4 מיליארד דולר ב־WeWork לפי שווי של 20 מיליארד דולר — שווי שהופך אותה לאחת מחברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות בעולם במונחי שווי, לצד אובר וענקיות אחרות. אם העסקה תושלם, יעמוד היקף הגיוסים של החברה על כ־6 מיליארד דולר.

נוימן מסרב להתייחס לעסקה באופן נקודתי, אך הוא מביע אופטימיות רבה באשר לעתיד של החברה ומבטיח כי "אנחנו נצא להנפקה ציבורית. זה בטוח. אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל נגיע לשם".

WeWork הוקמה על ידי נוימן ומיגל מקלבי ב־2010. חלל העבודה הראשון להשכרה של החברה נפתח באותה שנה בסוהו בניו יורק תחת השם גרין דסק. מאז פעילות החברה התפתחה מאוד. כיום יש לה 154 חללים ב־36 ערים ברחבי העולם שנפרסים על פני יותר ממיליון מ"ר, והיא מעסיקה 15 אלף עובדים. לחברה יש גם שישה סניפים בישראל — ארבעה בתל אביב, אחד בבאר שבע ואחד בהרצליה. לפי ההערכות, החברה תפתח חללים נוספים בחיפה ובירושלים.

נוימן, ישראלי שחי בניו יורק, גאה מאוד במרכז הפיתוח הישראלי של החברה שאותו מנהל רון גורה, סגן נשיא בכיר ב־WeWork העולמית. לדבריו, "מרכז הפיתוח בישראל מעסיק את הכישרונות הכי טובים. אם אתה הכי טוב בישראל, אתה בא אלינו. מהנדסים, מתכנתים — אנחנו צריכים אתכם. אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשות, מחפשים לרכוש חברות עם יזמים ומחפשים טכנולוגיות חדשות, לא רק תוכנה — כל מה שיאפשר לנו להתפתח ולהצליח".

ההצלחה של WeWork הביאה לכך שחברות רבות ברחבי העולם נכנסות לתחום של חללי העבודה המשותפים ומחוללים תחרות עזה. בישראל לבדה יש יותר מ־40 חללים, ובשבוע שעבר פורסם כי איש העסקים טדי שגיא מתכוון לפתוח שני חללים חדשים בתל אביב עד 2018, במסגרת מותג בינלאומי לחללי עבודה בשם LABS שבכוותו להשיק בקרוב.

התחרות הגוברת בתחום חללי העבודה מדאיגה אותך?

נוימן: "ברמה המקומית, יש לחברות אחרות אפשרות להצליח. אבל כדי להתחרות ברמה גלובלית, צריך לבצע השקעות בהיקף של מיליארדי דולרים — השקעות שאנחנו כבר ביצענו".

נוימן אף מדגיש כי הוא "שמח שהשפענו על אנשים אחרים לעשות את מה שאנחנו עושים. ככה אנחנו מבינים שמה שאנחנו עושים הוא משמעותי. כשאנחנו התחלנו היו מעט חללי עבודה בעולם, כיום יש כ־100 אלף. אבל תזכור, יש הרבה רשתות של בתי קפה בעולם, אבל רק סטארבקס אחת".

"פרויקט WeLive יהפוך לפעילות משמעותית מאוד"

אף על פי ש־WeWork הביאה את בשורת חללי העבודה המשותפים לעולם, נוימן לא אוהב שמתייחסים לחברה שאותה הקים כחברת חללי עבודה משותפים ואפילו לא כחברת נדל"ן. "רק 10% מהפעילות שלי הם בחלל שיתופי פתוח. רוב השוכרים שלנו שוכרים משרדים סגורים", הוא אומר ומוסיף כי "אנחנו המצאנו דרך חדשה לעבוד ולחיות". ואכן, במקביל להתרחבותה בעולם, בשנה שעברה השיקה החברה פרויקט יומרני בשם WeLive, שבבסיסו עומד הרעיון של מגורים משותפים, בדומה לרעיון של חללי עבודה משותפים. 

מתחם של WeWork בלוס אנג'לס צילום: wework

במסגרת הפרויקט הקימה החברה שני חללי מגורים משותפים בבניינים בניו יורק ובוושינגטון. החללים מציעים לשוכרים דירות מרוהטות ושלל שירותים בבניין שכולל גם חלל מגורים משותף. לנוכח הביקוש, החברה אף העלתה את המחירים בארה"ב והפסיקה לסבסד את הדיירים — שיטה שנקטה בעת השקת הפרויקט במטרה למשוך אליו מתעניינים. "כיום יש לנו שני בתים. זה השלב הראשון. יש לנו מחלקה שמטפלת בזה, ואני מאמין שב־2019–2020 הפרויקט יהפוך לחלק גדול מהסיפור שלנו. כיום זה עדיין נתח פעילות קטן, אבל בהמשך אני מאמין שהוא יהיה שווה ליתר הפעילויות שלנו".

מה עושים עם 20 מיליארד דולר? מחלקים פרסים

רעיונות השיתופיות והקהילתיות הובילו את נוימן להחלטה נוספת — לעודד קהילתיות באמצעות פרסים. לשם כך הוא החליט ש־WeWork תחלק 20 מיליון דולר כפרסים ליוצרים וליזמים נבחרים בקהילות ברחבי העולם.

המיזם החדש נקרא Creator Awards, ומטרתו, לפי נוימן, היא להוקיר יוצרים ברחבי העולם. במסגרת היוזמה יחולקו פרסים בישראל, בגרמניה ובארה"ב. "אני רוצה לחלוק את מה שקיבלתי", אומר נוימן, "יש הרבה טוב לתת לעולם. הפתיע אותי כמה ארה"ב זקוקה לטוב וחום אנושי. הם חברה מאוד סגורה. כשאתה עולה במעלית, אף אחד לא מדבר עם אף אחד".

לדברי נוימן, הטכנולוגיה אשמה בניכור הזה, ולכן הוא "רוצה לקרב בין אנשים. קהילה פיזית היא דבר חשוב. יש המון פרסים שנותנים לחברות סטארט־אפ, לחברות גדולות ולטכנולוגיות, אבל אין פרס שניתן לאנשים שהיצירה שלהם תורמת לקהילה". נוימן מספר כי זו הסיבה ש"בשבילי לא חשוב מי אתה כשאתה מגיש מועמדות לפרס — ארגון ללא מטרת רווח, רואה חשבון או עורך דין — הפרס מיועד למי שעושה את הכי טוב בתחומו".

נוימן מספר שחוויית הגדילה בישראל היא שהבהירה לו את החשיבות של קהילה ואת הצורך לטפח אותה. משום כך, חלוקת הפרסים תתחיל בישראל. "המחשבה הראשונית שלי היתה להתחיל בארה"ב, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא יכול בלי ישראל. דיברתי עם אישיות בכירה בתעשיית ההייטק בניו יורק, והוא אמר לי שאנחנו הבאנו את האנרגיות של הקיבוץ ושל תל אביב לתפוח הגדול. ובאמת, בלי לגדול כמו שגדלתי — לא הייתי איפה שאני נמצא היום".

כמה מתוך הכסף הזה יחולק בישראל ליזמים ויוצרים ישראלים?

נוימן: "נחלק 1.5 מיליון דולר בתל אביב בטקס מרשים. הפרסים הגדולים ינועו סביב 300—400 אלף דולר והפרסים הנמוכים ינועו סביב 50 אלף דולר".

הפרס הוא לא פילנתרופיה טהורה, הרי הוא מספק חשיפה אדירה לחברה שלך. יש לכם מה להרוויח מזה.

נוימן: "אני מאמין במצבים של Win-Win. הרבה יכירו את החברה בזכותו, אבל כולם מרוויחים מהפרס הזה. ביום עצמו של חלוקת הפרס נערוך הפנינג ענק שבו יהיה מקום לדוכנים שבהם ניתן יהיה לחפש עבודה ויוצרים יוכלו להציע מוצרים ושירותים".