חקר ביצועים: השבוע בו הפכה WeWork לאימפריה

אורמת: חייל מצטיין

ישי דוידי מקרן פימי הוא המלך הבלתי מעורער של האקזיטים. קרנות השקעה רבות מתגאות בתשואות נאות למשקיעים, אבל רק פימי עושה זאת עשר שנים ברציפות. אלא שבתוך רעש מחיאות הכפיים נשכחים לעתים האנשים שעושים את העבודה האמיתית. אלה שעושים את חישובי העלויות והחיסכון, מיישמים את האסטרטגיה שתיצור את השיפור הנדרש בחברה ועושים בתכל'ס את כל המסלול האפור עד האקזיט המיוחל. יצחק אנג׳ל, מנכ"ל אורמת בשלוש השנים האחרונות, כבר סידר אקזיט חלומי אחד לדוידי בליפמן לפני עשור. בימים אלה הוא מארגן לו עוד אקזיט של 2.2 מיליארד שקל באורמת, אך עדיין נשאר בצל. עד החברה הבאה שתעלה על הכוונת של פימי, ותדרוש מנכ"ל שיודע קסמים.

סופי שולמן

יצחק אנג'ל. נשאר בצל

דרמה בתמ"א: שמיכת טלאים

טלאי על טלאי על טלאי. שוק הנדל"ן מיטלטל בזרם חוקים, החלטות ופסיקות שמשתנים חדשות לבקרים. בשבוע שעבר נודע כי תל אביב תגבה היטל השבחה במרכז העיר. זו החלטה מקומית שמחליפה תוכנית ארצית (תמ"א 38), אך מכיוון שתל אביב היא קטר המחירים של ישראל, להחלטה של רון חולדאי תהיה השלכה על כל המדינה. ושוב הפתרון יהיה טלאי, עוד חקיקה שתאפשר לחזק מבנים בלי דמי השבחה. זה הכשל הבולט ביותר בענף הנדל"ן: חוסר היכולת לקבוע מדיניות ברורה ואחידה שלוקחת בחשבון את התמונה הרחבה. האחריות לכך מוטלת בעיקר לפתחו של שר האוצר. עד שלא יסדיר זאת, כולנו נמשיך להתנהל מטלאי לטלאי.

אורי תובל

WeWork: קיבוץ הייטקיסטי

חברה שמשווקת חללי עבודה משותפים הגיעה השבוע לשווי של 20 מיליארד דולר. לפניה הגיעו חברה שמאפשרת לכל אחד להשכיר את ביתו לשווי של 30 מיליארד דולר, וחברה שמציעה שיתוף נסיעות ל־68 מיליארד דולר. WeWork, Airbnb ואובר צמחו בשנים שלאחר המשבר הכלכלי והמחאות החברתיות שבעקבותיו ומייצגות היטב את העידן הנוכחי, שבו יש פחות בעלויות פרטיות ויותר שיתוף פעולה עם זרים. אבל WeWork משגשגת לא רק מפני שאנשים רוצים לחסוך, אלא כי יותר מהכל הם לא רוצים להיות לבד. מדינת הרווחה אולי מתה והקיבוצים גוססים, אבל הקונספט של קהילתיות חי וקיים, פשוט בגרסתו ההייטקיסטית.

מאיר אורבך

אדם נוימן, מייסד WeWork צילום: איי אף פי

סוכנות החלל מיותמת

מאסק Vs. נאס"א: מפריטים את הירח

אלון מאסק הכריז השבוע שחברת שילוחי החלל שלו, ספייס X, תשלח כבר בשנה הבאה שני תיירים לחלל. פריצת דרך כזו היא בשורה משמחת, על פי רוב. אלא שיש צד אחר להתחזקות של מאסק, והוא היחלשות נאס"א, שמתנהלת בחודשים האחרונים ללא מנהל. הנשיא טראמפ, שהצהיר על רצונו לעשות "משהו עצום" בתחום החלל, מתעכב עם המינוי, ובענף מעריכים שיעדיף להסתמך על יוזמות פרטיות. צירופו של מאסק, מקורבו, כחבר במועצה המייעצת לו, רק מחזק חשש זה. להבדיל מספייס X, נאס"א היא סוכנות ממשלתית וכל הידע שצברה והטכנולוגיה שפיתחה בה זמינים לציבור הרחב. כך שעם כל הכבוד לתיירות ירח, ההתחזקות של יזם פרטי במקרה הזה עלולה להיות בשורה רעה לכולם.

הגר רבט

אלון מאסק צילום: בלומברג

הונאת משקיעים: תחשדו במידאס

אנחנו בתקופה של גאות. וול סטריט מעולם לא חובקה כפי שטראמפ מחבק אותה, ושוקי ההון מגיבים בעליות שממשיכות גל שורי זו השנה התשיעית ברציפות. תקופות כאלה ארוכות נוהגות להביא עמן גם פיתויים. ופתיים לא חסרים אף פעם. השבוע עצרה רשות ניירות ערך שני חשודים שגייסו 100 מיליון דולר בארץ להשקעות נדל"ן בארצות הברית, אך בפועל השתמשו בכסף לצורכיהם הפרטיים. המידאסים הללו קופצים כמעט בכל מדיה ומציעים לישראלים לרכוש בניינים באמריקה, בגרמניה או במזרח אירופה. רק תביאו את הכסף. עוד כמה חקירות כאלה יכולות להשיב מעט מהחשדנות הבריאה שצריכה להיות לכל משקיע, כשהוא פוגש את אלו שפיצחו את השיטה.

גולן פרידנפלד

באפט: אוהב מונופולים

"אם דיפלומט אומר 'כן', הוא מתכוון 'אולי'. אם הוא אומר 'אולי', הוא מתכוון 'לא'. ואם הוא אומר 'לא', הוא לא דיפלומט. אם גברת אומרת 'לא', היא מתכוונת 'אולי'. ואם היא אומרת 'אולי', היא מתכוונת 'כן'. ואם היא אומרת 'כן', היא לא גברת. אז הוא (יו״ר קראפט־היינץ אלכס בוהרניג) כנראה קיבל 'אולי' כתשובה, ולא ידע אם זה מגיע מדיפלומט או מגברת". הפנינים האלה יצאו השבוע מפי האורקל מאומהה וורן באפט בניסיון להסביר את כשלון המגה־עסקה שקידם לרכישת יוניליוור ב־143 מיליארד דולר בידי קראפט־היינץ. גם אם נתעלם מהשוביניזם הדוחה בטעם של פעם, ניסיון הרכישה מזכיר שוב שבאפט הוא לא רק פילנתרופ שיודע לבקר את חבריו המיליארדרים, אלא בעיקר קפיטליסט נטול סנטימנטים שאינו מהסס לקדם יצירת מונופולים אימתניים לטובת התשואות של משקיעיו, אבל על חשבון כל השאר.

אורי פסובסקי

באפט. שוביניזם וקפיטליזם בטעם של פעם צילום: גטי אימג'ס

בנט: נתלה בתנ"ך

שר החינוך נפתלי בנט הסביר בשבוע שעבר לאל ג'זירה כי הוא דוחה את רעיון שתי המדינות וכי לישראל יש זכות על הארץ כולה, כולל קרקעות פרטיות בשטחי הרשות הפלסטינית. את הסתירה בין עמדה זו לפסיקות בג"ץ והמשפט הבינלאומי הוא ביטל בטענה כי חוקי התנ"ך גוברים על הכל. רק שלא ברור למה הוא מגביל את מרות התנ"ך רק לשטחים, ולא על כל מדינת ישראל. אולי נסקול מחללי שבת ולהט"בים? ובכל אופן, את הפקעת הקרקעות החוק התנ"כי אולי יכול להסדיר, אך הוא לא יכשיר את הפרת הדיבר "לא תחמוד" או את גזל כבשת הרש.

משה גורלי

בנט. למה לעצור רק בשטחים? צילום: אוהד צויגנברג

אמריקה נגד מוסלמים: נסיגה מאמריקאיות

מוחמד עלי היה אמריקאי "כמו פאי תפוחים", כפי שנהוג לומר שם ביבשת. הילד שגדל בעוני מחפיר לצאצאי עבדים נהפך לאחת הדמויות החשובות בהיסטוריה בזכות כישרונו בזירת האגרוף ופעילותו החברתית, שכללה מחאה נגד מלחמת וייאטנם והממשל הלבן מדי של ארצות הברית, מדינה שהוקמה, יש לזכור, בזכות מחאה. השבוע בנו, מוחמד ג'וניור, חזר מג'מייקה ונעצר בשדה התעופה בפלורידה. העובדה שהוא יליד פילדלפיה עם דרכון אמריקאי שנושא את שם אביו המפורסם לא סייעה לו. הוא תוחקר לגבי שמו, מאיפה הגיע ואם הוא נאמן למדינה. הוא אחד מעשרות אלפים אמריקאים מוסלמים שמושפלים בידי המדינה שלהם על בסיס יומי, במה שנראה כמהלך מתוזמר להפוך אותם לאויבי המדינה. אפשר לומר המון דברים על אמריקה של טראמפ. אמריקאית אינו אחד מהם.

אוריאל דסקל

מנכ"ל סטארבקס הווארד שולץ מפגין ענווה לא משכנעת לקראת כניסת הרשת לשוק האיטלקי