מכירת מובילאיי
אינטל ומובילאיי מהמרות על שוק שרווי בשחקניות חזקות
יצרניות רכב ותיקות, סטארט־אפים צעירים וחברות טכנולוגיה גדולות יהוו תחרות קשה לאינטל־מובילאיי. למרות שילוב הידע והיכולת של מובילאיי עם הגב הכלכלי והטכנולוגי של אינטל, לא בטוח שהן אלו שייצרו את המכונית האוטונומית הראשונה
לא קשה להבין מדוע הסכימה אינטל לשלם 15.3 מיליארד דולר עבור מובילאיי הישראלית. יצרנית השבבים הוותיקה, שאיבדה בעשור האחרון את מקומה בצמרת עולם הטכנולוגיה עם דעיכת שוק ה־PC וכשלונה בענף מעבדי הסמארטפונים, זוכה בנקודת זינוק מצוינת במירוץ לרכב האוטונומי — כנראה המהפכה התחבורתית הגדולה ביותר שנראה במאה הנוכחית. אבל גם השילוב בין הידע, היכולת המוכחת ובסיס הלקוחות של מובילאיי עם מוטת הכנף והגב הפיננסי והטכנולוגי החזק של אינטל לא מבטיחים את הבכורה בענף, עליה נאבקות היום שורה של חברות טכנולוגיה, יצרניות רכב ותיקות וחברות סטארט־אפ.
- בקיצור, כלכלה: כל מה שצריך לדעת על עסקת מובילאיי-אינטל
- קליפורניה בדרך להסדיר את השימוש ברכב אוטונומי בכבישי המדינה
- המומחה לשורטים שהימר נגד מובילאיי: "לא ראיתי את זה מגיע, מוריד את הכובע"
לטסלה כבר יש יכולות סמי־אוטונומיות בכל הדגמים
שלושת השמות הבולטים והמוכרים ביותר הם Waymo, טסלה ואובר. Waymo, מיזם שהתגלגל מפרויקט חשאי בגוגל לחברת בת עצמאית, בחנה נסיעה אוטונומית מלאה על 3 מיליון ק"מ של כבישים וכעת מספקת גרסה זולה יותר של הטכנולוגיה ליצרניות כמו קרייזלר.
גם טסלה, שהשתמשה בעבר בטכנולוגיה של מובילאיי כחלק מהמערכת שלה והפסיקה את שיתוף הפעולה בעקבות התאונה הקטלנית בשנה שעברה, כבר משלבת יכולות סמי־אוטונומיות בכל דגמיה ומבטיחה יכולות מלאות בשנה הבאה. חברת התחבורה השיתופית אובר כבר מפעילה שני פיילוטים של מוניות אוטונומיות בפיטסבורג ובאריזונה, על בסיס רכבים של וולוו ופורד. אובר גייסה מחלקה שלמה של חוקרי בינה מלאכותית ורובוטיקה מאוניברסיטת קרנגי מלון ורכשה שלוש חברות סטארט־אפ בתחום: Otto הישראלית, גאומטריק אינטליג'נס ו־deCarta. זאת במטרה להיפטר מכל נהגיה לטובת רכבים אוטונומיים עד שנת 2030. גם אפל, לפי דיווחים רבים שעד כה לא זכו לאישור כלשהו מהחברה, עובדת על פרויקט גדול בנושא.
אבל התחרות ממש לא מסתיימת פה: דו"ח של חברת המחקר CB Insights מונה 33 תאגידים בינלאומיים שמשקיעים באופן משמעותי בטכנולוגיות רכב אוטונומי. טויוטה, לדוגמה, מפעילה בשנה האחרונה מרכז מו"פ חדש שמוקדש ברובו לתחום (בדגש על טכנולוגיות שמשפרות את הבטיחות). בחלק מדגמיה כבר אפשר למצוא יכולות בסיסיות כמו בלימה עצמית. החודש היא גם הציגה גרסה נסיונית ראשונה של לקסוס בעלת יכולות אוטונומיות מתקדמות.
פולקסווגן, יצרנית הרכב השנייה בגודלה, הכריזה בשנה שעברה על פרויקט שאפנתי במטרה להקדים את המתחרות בהבאת רכב אוטונומי מלא לשוק וג'נרל מוטורס משלבת בין מחקר עצמאי לרכישת חברות סטארט־אפ כמו קרוז אוטומיישן וסיידקאר; לפורד יש כבר צי של 30 רכבי מבחן אוטונומיים שהיא בוחנת בתנאים מאתגרים; וגם אצל מרצדס־בנץ, ניסאן־רנו, אאודי והונדה אפשר למצוא כבר מחקר בשלבים מתקדמים ביכולות סמי־אוטונומיות ורכבים אוטונומיים מלאים. ב.מ.וו, שנחשבת לשותפה מרכזית של מובילאיי מבין יצרניות הרכב הגדולות, עובדת במקביל עם מספר חברות נוספות.
התחרות היא גם מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות
יצרניות הרכב הן לא המתחרות היחידות בשוק הרכבים האוטונומיים. בצד של חברות הטכנולוגיה הגדולות, אפשר למצוא שיתופי פעולה של מיקרוסופט עם וולוו וטויטה לפיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית ואת ענקית האינטרנט הסינית באידו שעבדה יחד עם ב.מ.וו על פיתוח ובחינה של מכונית נסיונית. בשנה שעברה היא הכריזה על תוכנית לייצור המוני של מכוניות אוטונומיות תוך חמש שנים. ניתן למצוא גם את יצרנית המעבדים NVIDIA שמספקת פלטפורמת חומרה ותוכנה להרצת מערכת הבינה המלאכותית הנחוצה לנהיגה אוטונומית לחברות כמו טסלה, באידו, וולוו ואאודי. היצרנית מהווה תחרות ישירה חלקית לאינטל ומוביליאיי. אמנם היא לא מציעה עדיין פתרון כולל אבל נחשבת לשחקנית עולה באספקת פלטפורמת החומרה-תוכנה שבלב המערכת.
הסטארט־אפים תופסים תאוצה בפיתוח טכנולוגיות
אגף נוסף מהווה תחרות בשוק: הסטארט־אפ. חברות כמו נוטונומי, שהוקמה על ידי צמד חוקרים מ־MIT במימון של 20 מיליון דולר, הצליחה להקדים את אובר בניסוי הראשון בעולם במוניות אוטונומיות שמתבצע כעת בסינגפור ובבוסטון. גם Zoox, שעובדת על פיתוח מונית אוטונומית ושירות נלווה בבעלות ותפעול עצמאיים מלאים ומוערכת כיום בשווי של מיליארד דולר מהווה תחרות וכן drive.ai שהוקמה על ידי מדעני בינה מלאכותית מסטנפורד במטרה לבנות "מוח" מבוסס למידה עמוקה ובעל יכולות טובות יותר מהפתרונות הקיימים. בנוסף להן ישנה החברה המסתורית Varden Labs, שהוקמה על ידי שניים מיוצרי פרויקט הרכב האוטונומי של גוגל במטרה להוזיל ולהאיץ את היכולת להביא רכבים אוטונומיים לכבישים ציבוריים.
גם בישראל פועלות שורה של חברות מעניינות בתחום, למשל אינוביז שמפתחת חיישן לייזר בעל יכולות גבוהות במיוחד, Argus שמפתחת טכנולוגיות אבטחת מידע לרכבים חכמים או Artsys 360 שמפתחת רדאר קטן וזול יחסית.
מלבד NIVIDA, התחרות הישירה לאינטל ומובילאיי, בשלב זה, מגיעה בעיקר מ־Waymo של גוגל ומבאידו הסינית. אבל גם יצרניות הרכב, שמפתחות טכנולוגיה לשימושן העצמי, מהוות כבר עכשיו אתגר לאור התחרות הגדולה על כוח האדם המיומן בתחום ובעיקר מדעני בינה מלאכותית ברמה גבוהה. בהמשך הדרך הן עשויות להציע את היכולות שפיתחו ליצרניות נוספות ולהפוך למתחרות בעצמן.