אובר תחוייב לחשוף מסמכים או לוותר על טכנולוגיית הרכב האוטונומי שלה

אז למה אתה לי בית סוהר רושם?

מבחינת אובר, כאבי ראש משפטיים הם משהו שקורה כל כמה דקות בערך. המחלקה המשפטית שלהם עסוקה כמו זו של דון מאפיה שעצבן את התובע המחוזי. אבל כאב הראש הנוכחי עשוי לטרפד, יש לקוות, את עתידה של החברה. אובר לא ממש מסתירה את העובדה שהיא מנהלת מהלך כפול: קודם כל היא תשבור את נהגי המוניות ותרגיל אותנו לעבוד מול עובדי קבלן, ואחר כך תתפשט לתחום הרכב האוטונומי ותזרוק גם את עובדי הקבלן לכלבים. בסופו של דבר, במודל של אובר, רק בכירי אובר ירוויחו כסף מהפעלת מוניות.

מימין ליאור רון ואנתוני לבנדובסקי מייסדי חברת OTTO צילום: Otto

התוכנית הזו עלתה על מוקש בסוף השבוע, כשעובד אובר בהווה ועובד גוגל בעבר, אנתוני לבנדובסקי, הודיע לבית המשפט שהוא שומר את זכויותיו על פי התיקון החמישי לחוקה שאומר שהוא יכול לשתוק כדי לא להפליל את עצמו. המשפט עוסק בתביעה אזרחית שהגישה חטיבת וויימו של גוגל נגד חטיבת אוטו (Otto) של אובר, והטענה שבמרכז התביעה היא שלנדבוסקי גנב מגוגל ערימה של סודות מסחריים. כשעזב אותה, הוא לקח לכאורה את הסודות הללו איתו לאובר, והם מה שאיפשרו לחברה לבנות רכב אוטונומי.

התביעה איננה פלילית אלא אזרחית, אבל לבנדובסקי הודיע שהוא חושש שאם הוא ימסור את המסמכים שבידיו, הוא יפליל את עצמו – מה שנשמע הגיוני לגמרי, כי אם אתה מגיש לבית המשפט מסמכים שגנבת, אתה מפליל את עצמך בגניבה. עוכרי הדין של אובר פתחו בריקוד מורכב, שבו ניסו להפריד בין אובר ובין לבנדובסקי. הם טענו שהם היו בשמחה מוסרים לגוגל את המסמכים שהיא רוצה, ושהם רוצים מאד לשמוע את העדות של העובד שלהם, אבל שאפעס, הוא לא רוצה. הם הציעו לשופט שהם יביאו לו את המסמכים "שעונים על דרישת בית המשפט", והשופט התפוצץ: "זה משפט ממש מתוחכם, אבל לא נפלתי מעגלת לפתות הרגע... המשמעות של זה היא שאתם לא תמסרו את הכל."

השופט הבהיר לאובר שאם היא לא פותרת את הבעיה הזו, הוא לגמרי מסוגל להוציא את צו הביניים שביקשה גוגל, ולאסור על אובר להשתמש בטכנולוגיה שהעביר לה לבנדובסקי, ושהתיקון החמישי אולי יציל את לבנדובסקי מהפללה, אבל לא את אובר מצו הביניים. נעדכן.

הם מגיעים מהחיפושים

מומחים שעוקבים אחרי הקצנה מוסלמית ברשת מודאגים. הם אומרים שאם עד לאחרונה הם האמינו שהרדיקליזציה מגיעה מהמדיה החברתית, הרי שכעת הם מגיעים למסקנה שהיא מגיעה גם מסתם חיפושי רשת. אדם יכול להתחיל לחפש את המושג "קופר" (Kuffar), כופר בערבית, והתוצאות שהוא יקבל ימשכו אותו לאתרים שלא רק מגדירים את המושג, הם גם קוראים להפלת המשטרים הדמוקרטיים ועלייתה של ח'ליפות – מדינה איסלמית שנשלטת על ידי שליט בשם האל. משם הדרך לאתרים קיצוניים יותר, כולל כאלה שקוראים להריגתם של כופרים, קצרה.

החיפוש אחר דאעש מוביל להקצנה של המחפשים צילום: רויטרס

בדיקות שנערכו במאי האחרון העלו שיש כחצי מיליון חיפושים כאלה בגוגל מדי חודש, מתוכם 54 אלף חיפושים בבריטניה לבדה, ושהמספר של החיפושים הללו רק עולה. המסקנה של החוקרים היא שלפני שמישהו בכלל מגיע לרשת חברתית ומחפש שותפים לדרך, הוא כבר עבר הקצנה באמצעות חיפושים. ומישהו צריך לעשות משהו. כנראה שהמסקנה הצפויה תהיה שאנחנו צריכים להוריד את תוצאות החיפושים הללו למחתרת, כי כידוע צעירים נלהבים חושבים בהגיון ומבינים שאם המבוגרים מסתירים מהם משהו זה לטובתם, ולא סודות היקום (TM); כאילו צעירים כאלה לא יהיו מסוגלים לעקוף בקלות יחסית את המחסומים בפני המידע; כאילו שצנזורה לא שימשה תמיד כדלק לתבערה שהמצנזר ניסה לכבות.

היו שלום ותודה על כל הפיש אנד צ'יפס

סקר שנערך בקרב יצרניות משחקי המחשב בבריטניה מעלה שכ-40% מהן שוקלות עקירה מהממלכה בעקבות הברקזיט, שההודעה עליו נמסרה רשמית בשבוע שעבר.

הסיבה לכך פשוטה: בריטניה לא מייצרת די מתכנתים ומהנדסי מחשב. 57% מחברות המשחקים הבריטיות מעסיקות עובדים מהאיחוד האירופי, ושיעור העובדים מהאיחוד האירופי הוא כשליש מכלל העובדים בחברות הללו. 

חלק ניכר מתעשיית הגיימינג הבריטית עשויה להיעלם בעקבות הברקזיט

בקרב מנהלי החברות יש רצון עז בכך שעובדים מהאיחוד האירופי שמחזיקים בכישורים הנדרשים לעבודה בתעשיה יקבלו אישורי עבודה בבריטניה בקלות, אבל זה לא מה שמסתמן. החסמים על היכולת של עובדים מהאיחוד לגור בבריטניה ולעבוד בה הפכו לגבוהים, מה שכאמור מוביל חלק ניכר מהחברות לחשוב על הגירה. בריטניה היא יצרנית משחקי המחשב השישית בעולם, ויש בה יותר מ-2,000 חברות משחקים, שמעסיקות כ-12 אלף עובדים במשרה מלאה. בתעשיה עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחות בנושא הברקזיט.

קצרצרים

1. במסגרת תכניתנו "הבה נשבור את חוויית המשתמש", ערכה טוויטר בימים האחרונים שינויים רציניים במנגנון התגובות של השירות. התוצאה - נהיה הרבה יותר מסובך לעקוב אחרי מה שקורה, מי הגיב לך, ולמה בדיוק הוא הגיב. נהיה גם מסובך יותר להסיר אנשים שאתה לא רוצה למנשן מהתגובה. זה אומר שיש הרבה מאד אנשים שמתעצבנים שמינשנו אותם, ואנשים מסכנים שלא יודעים איך להסיר אותם. אלוהים יודעת למה זה היה טוב, אבל אני מנחש שהמהנדס האחראי לתועבה הזו כנראה קודם.

קומקאסט, תנו למכור את המידע שלכם בשקט צילום: בלומברג

2. ספקיות הרשת בארה"ב, שגם כך המוניטין שלהן שלילי – חשבו על הוט על ספידים – לא התלהבו מההתעוררות הציבורית מכך שהן קיבלו במתנה מהרפובליקנים את נתוני הגלישה של המשתמשים. בתגובה, הן הוציאו שורה של הודעות רשמיות ומוליכות שולל. אחת מהן, של קומקאסט, טענה שהיא לא מתכוונת להשתמש במידע "רגיש" של משתמשים בלי הסכמתם – אבל זה בדיוק היה החוק שהמחוקקים הקנויים של קומקאסט שינו. בינתיים, מדינת מינסוטה מתחילה הליך חקיקה שיאסור על ספקיות הרשת לאסוף מידע של משתמשים המתגוררים במינסוטה ולמכור אותו. נעדכן.

3. ממשלת ארה"ב חזרה בה משני סעיפי אישום כנגד חשוד בסחר בפורנוגרפיית ילדים, אחד דיוויד טיפנס. הלז הורשע רק בסעיף אחד, פחות בחומרתו. הסיבה: ההגנה של טיפנס רצתה להציג מסמכים שחשפה וויקיליקס, שמעידים שלממשלה הפדרלית יש יכולת לשנות את הרישום במחשב – לכאורה, לטענת הסניגורים, לגרום למחשב להיראות כאילו הוריד חומר שלא הוריד ושינויים אחרים. הממשלה העדיפה שלא לדון במידע שחשפו וויקיליקס, משום שלמרות שהוא זמין לכל רשמית הוא עדיין מסווג והיא לא רצתה להכיר בהסרת הסיווג שלו בבית משפט. בפעם הבאה שאתם מואשמים באיזושהי עבירת מחשב, זכרו את התקדים הזה. הוא אולי לא יסייע לכם אבל ודאי ישעשע את עוכר הדין.

4,000 דולר על כמה קבצים פיראטיים

4. ילד גרמני סיבך בצרות את המשפחה שלו כשהוריד לפני כמה שנים ערימה של טורנטים. בית משפט גרמני הרשיע את ההורים באחריות לפיראטיות של הילד, כשהוא מציין שהילד התוודה בפניהם על פעלתנותו בתחום וגזר עליהם קנס של כ-4,000 דולר. בית המשפט קבע שתפקידו של ההורה הוא להבהיר לילד שהורדה פיראטית היא אקט בלתי חוקי. בית המשפט ציין עוד שהוא היה קונס את הילד ישירות, אך משהוריו ביקשו להגן עליו נאלץ בית המשפט להפיל את התיק עליהם.

5. מחקר טוען שסרטוני חתולים טובים לך, גם אם אתה עובד. זה לא מובן מאליו: אף שההשפעה התראופוטית של סרטוני חתולים איננה מוטלת בספק, החוקרים בחנו את השאלה האם החרטה על בזבוז הזמן שבכך תגבר על התועלת שבצפיה. התשובה שלהם היא שלילית: רגשות האשם על צפיה בסרטוני חתולים גורמים פחות נזק מהתועלת שבצפיה עצמה. אני ממליץ על סרטון החתולים הקצר הזה, שבו חתול מתגבר על פחדיו ולומד להשתמש בערסל, כצירוף מושלם לקצרצר האחרון של הטור. לכתיבה שלי הוא הועיל.