סין מקימה קרן של 440 מיליון דולר להשקעה בהייטק בישראל

ממשלת סין מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בחברות טכנולוגיה ישראליות באמצעות שלוש קרנות. ל"כלכליסט" נודע כי מחר צפוי להיערך בתל אביב טקס החתימה בין נציגי הממשל לבין חברת קומפאס ונצ'רס ג'נרל גרופ (Compass Ventures General Group) מהונג קונג, שתנהל את הקרן הראשונה.

הקרן שתושק מחר, קרן הטכנולוגיה סין־ישראל (China Israel Technology Fund), תהיה בהיקף של 3 מיליארד יואן, שהם 440 מיליון דולר. זו הקרן הגדולה ביותר שהוקמה בסין עד כה למטרת השקעות בטכנולוגיה ישראלית. הממשל הסיני כבר העניק את כל האישורים הדרושים להשקה, והקרן צפויה להתמקד בהשקעות בטכנולוגיות ביטחון פנים, רובוטיקה, רכב וסייבר. מודל ההשקעה יתבסס על רכישת חברות בכל שלבי החיים שלהן.

קומפאס מורכבת ממשקיעים אמריקאים, סינים וישראלים, והיו"ר שלה הוא הישראלי רונן דגון ששימש בעבר יועץ לשמעון פרס. כיו"ר משותף לצד דגון ישמש נציג של ממשלת סין, אך דגון ינהל את פעילות ההשקעה בחברות הטכנולוגיה. החברה מתכננת להקים לשם כך משרדים בישראל. בימים האחרונים מבקרים אנשי הקרן והמשקיעים בארץ. עד כה נפגשו עם 24 חברות, וביקשו בדיקות נאותות לגבי 17 מתוכן.

טקס החתימה על הצטרפות טאס לקבוצת המשקיעים, בבייג'ינג. חותמים: יו"ר קומפאס רונן דגון ונשיאת טאס יואן וויי. עומד במרכז: שגריר ישראל בסין צבי חפץ

במקביל פועלת ממשלת סין להקמת שתי קרנות נוספות שיושקו במהלך 2018, גם הן בשיתוף קומפאס. קרן אחת תתמקד בנושאי סביבה וחקלאות, ואחת בטכנולוגיות הקשורות לעיר החכמה.

ההשקעה בקרן מתחלקת באופן הבא: 53% מממשלת מחוז סצ'ואן ועיר הבירה צ'נגדו, שמונה 16 מיליון איש, 25% מחברת טאס (Tus), חברת ההשקעות של אוניברסיטת צ'ינגחואה בבייג'ינג, שהיא הגדולה בסין ובאסיה כולה, 20% מקרן פאנד אוף פאנד של הממשל הסיני המרכזי ו־2% מקומפאס הונג קונג, שכאמור תנהל את הקרן.

המשקיעים בקרן טרם העבירו את ההשקעה, מה שאמור להתבצע בחודשיים־שלושה הקרובים, במתכונת הבאה: שליש מיידית עם סיום הליכי הרישום, שליש נוסף עם סיום השקעה של 40% מהחלק הראשון, ושליש שלישי עם סיום 40% מהחלק השני. לדברי גורמים ישראלים בסין, השקעות כאלה נבחנות רק במועד שבו הן יוצאות לפועל.

ביטחון פנים בישראל, אצטדיונים בחוף השנהב

קומפאס מחזיקה בחברה־בת בישראל, בשם קומפאס ישראל, בבעלות משותפת עם בכיר אמדוקס לשעבר משה קמר, שמשמש גם מנכ"ל קומפאס, ונציגו הישראלי לשעבר של שלדון אדלסון, שנפרד ממנו בטונים צורמים, דן רביב, שמשמש גם נשיא קומפאס. החברה מחזיקה חברה־בת נוספת בשם קומפאס HSL, שעוסקת בתחום ביטחון הפנים והמנכ"ל שלה הוא גיורא איילנד.

החברה מהונג קונג פועלת בעיקר בתחום ביטחון הפנים, וכן מייעצת לגופים סינים גדולים. אחד הגופים הללו הוא ה־NDRC, הגוף הכלכלי העליון של ממשלת סין, שנמצא תחת המפלגה הקומוניסטית ותפקידו בין היתר להכין את תוכניות החומש של המדינה כולה. NDRC אחראי, מלבד קביעת האסטרטגיה, גם על ביצוע התוכניות, וכל בעל תפקיד בשלטון הארצי או המקומי חייב את אישורו לפני נקיטת צעדים עסקיים. קומפאס היא אחת משבע חברות שמייעצות לגוף זה.

החברה מחזיקה גם בפעילות עסקית גדולה בתחומי ביטחון הפנים, איכות הסביבה (שותפה בחברה סינית עם ניאופארם שבבעלות דוד פורר), רובוטיקה, רכב וטכנולוגיות איתור פצצות וסייבר. מטה החברה נמצא בהונג קונג, אבל היא פעילה גם בסינגפור, בסרי לנקה ובסיוע לגופים סינים שפועלים באפריקה. קומפאס מלווה למשל גופים כאלה בבניית שלושה אצטדיונים וארבעה בתי מלון בחוץ השנהב לקראת אליפות אפריקה בכדורגל.

טאס היא כאמור חברה־בת של האוניברסיטה החשובה בין, צ'ינגחואה, שהוקמה לפני 110 שנה ונחשבת לבית הספר הטכנולוגי המתקדם באסיה. השווי של טאס מוערך בכחצי מיליארד דולר ועיקר פעילותה בבניית 160 פארקים טכנולוגיים ברחבי סין. בימים אלה למשל מקימה טאס פארק טכנולוגי בצ'נגדו, שייקרא פארק הטכנולוגיה סין־ישראל (China Israel Technology Park). צ'נגדו היא בירת מחוז סצ'ואן, אחד מחמש הפרובינציות החזקות בסין. הממשלה המחוזית של סצ'ואן היא שהחליטה להקים את הקרן וקיבלה את אישור והשתתפות הממשל הסיני המרכזי. שיטת הממשל הפרובינציאלית הסינית מבוססת על כלכלה תחרותית, כך שפרובינציה שמציגה רווחים גדולים יותר — המושל שלה זוכה לקידום במפלגה.

"כל שגיאה של טראמפ מחזקת את הסינים"

יו"ר הקרן רונן דגון (58) שישמ בשנות השמונים יועץ לשמעון פרס ולשר לשעבר גד יעקבי. ב־1988 הקים חברה לייעוץ כלכלי עם ד"ר מינה צמח ולאחר מכן עבד 17 שנה בבנק העולמי, בעיקר בתחום התשתיות, ושם יצר את הקשר עם הממשל הסיני. "אין כוונה להשקיע בתחומים שאינם טכנולוגיים. לא נחפש למשל להשקיע בחברת ביטוח, כמו הפניקס, שבה מנסה חברה סינית אחרת להשקיע", אמר בשיחה עם "כלכליסט".

בשנה האחרונה הממשל הסיני מגביל יציאת כספים מהמדינה למטרת השקעות במדינות זרות, וכל השקעה של יותר מ־5 מיליון דולר דורשת אישור מיוחד. איך זה מסתדר עם הקמת הקרן דווקא בתקופה זו?

"הממשל הסיני לא מעוניין לעצור את ההשקעות לחלוטין. הסיבה למגבלות האלה היא עסקאות מנופחות שבוצעו בחו"ל, הסינים טוענים שחלק מהרכישות נעשו במחירים מופקעים, וגם שתנובה למשל נרכשה בשווי גבוה בהרבה מהריאלי. אז היום הסינים לוקחים מעין 'גוי של שבת', גופים שהם סומכים עליהם שיעשו עבורם הערכות שווי של עסקאות, לפני ההשקעה. סין רוצה לפקח יותר ויותר על ההון שזולג החוצה מהמדינה ולהפוך את העסקאות ליותר מחודדות ומדויקות.

"הנשיא שי ג'ינפינג חזק מאוד, ונלחם בשחיתות. הם אומרים — רק השקעות אמת במחירים נורמליים. הם לא סגרו לגמרי את זרימת הכסף, והיעד המרכזי הוא שיתופי פעולה טכנולוגיים. עלויות הייצור בסין גדולות מאוד היום, והם מבינים שחייבים להתחרות עם יפן וקוריאה. קרנות כאלה פותרות את נושא יציאת המטבע מהמדינה".

באילו תחומים אתם מחפשים חברות ישראליות?

"בכל התחומים, למעט IT קלאסי. בדקנו למשל את עסקאות נטפים ותה"ל, אבל הן יקרות מבחינתנו".

איך אתה רואה את היחסים הכלכליים בין ישראל וסין?

"העתיד הכלכלי של ישראל מצוי באסיה. הרוסים בבור גדול, ארה"ב שוקעת. באסיה יש כוחות אדירים ובעלי עוצמה, ומי שיבין את זה יוכל להרוויח. כל שגיאה שעושה עכשיו הנשיא טראמפ מחזקת את הסינים".

למה לא ניסיתם לגייס משקיעים ישראלים?

"זו בעיה מנטלית. אם הקרן תצליח, זה יהיה שונה. חשבתי שמפגש של גורמים ישראלים מול גורמים ממשלתיים סינים עלול ליצור מתח ובעיות. הסינים לא מעוניינים לקחת IP מישראל לסין, אלא להקים מערכות דואליות של מחקר ופיתוח כאן ושם".