ראיון כלכליסט
"25 אנשים באינטל ומובילאיי ידעו על העסקה בעת גיבושה"
נשיא זרוע ההשקעות של אינטל וונדל ברוקס מספר בראיון בלעדי ל"כלכליסט" כי עסקת מובילאיי גובשה במהירות "בלי יועצים, תחת שמירה על מעטה סודיות"; למרות זאת, נראה כי החשאיות נפרצה שוב ושוב ועד כה הוגשו תביעות בחשד לשימוש במידע פנים נגד ארבעה אזרחים אמריקאים וישראלים, חלקם בעלי קשרים עם האוניברסיטה העברית; אמנון שעשוע: "יש קשר עמוק ופורה בין מובילאיי לעברית. תרמנו לה 6 מיליון דולר רק לאחרונה"
"כשמובילאיי נסחרה לפי שווי שוק של עשרה מיליארד דולר, עם הכנסות של 250 מיליון דולר, המשמעות היתה מכפיל הכנסות של 40, וזה משהו שקשה להתמודד איתו", סיפר ל"מוסף כלכליסט" וונדל ברוקס, נשיא זרוע ההשקעות של אינטל והאחראי על תחום המיזוגים והרכישות בחברה. ברוקס, שניהל את המגעים לרכישת חלוצת הראייה הממוחשבת לרכב, סיפר כי אינטל בחנה את האפשרות לרכוש את החברה מירושלים מספר פעמים לפני תחילת המגעים שהובילו לעסקה שנחתמה במרץ, ובכל פעם הגיעה למסקנה שהיא יקרה מדי.
- רשות ני"ע בארה"ב: מייסדי מובילאיי העבירו מידע פנים בעסקת אינטל
- מהאקזיט של מובילאיי ועד פלאריום: איפה קרנות ההון סיכון הישראליות?
- האקזיט הגדול בתולדות המשק הישראלי: אינטל רוכשת את מובילאיי בכ-15 מיליארד דולר
עם זאת, בספטמבר 2016 חזר צוות המיזוגים והרכישות של אינטל להתעניין במובילאיי, בהמלצת הדירקטוריון. "כשחברי הדירקטוריון הבינו איך עומדת להיראות הכלכלה של תעשיית הרכב בעשר השנים הקרובות, התחום הפך קוסם מאוד עבורם", הוסיף. "עברנו עם הדירקטוריון על אפשרויות צמיחה והם עודדו אותנו לחזור ולבחון שוב את החברה".
במהלך דצמבר 2016 ביצע צוותו של ברוקס ניתוח עומק של מובילאיי. על סמך החוזים החתומים של החברה הגיע הצוות למסקנה ששווייה הריאלי של מובילאיי עומד על 9-10 מיליארד דולר. "חזרנו לדירקטוריון ואמרנו להם שאם נשלם את מחיר השוק, נקבל את השווי בחזרה בזכות החוזים שיש למובילאיי. ואז היינו צריכים לעשות הימור - לא משנה איזו פרמיה נשלם על מחיר השוק, בסופו של דבר אינטל ומובילאיי יצטרכו לכבוש יחד נתח שוק גדול יותר מזה שכל אחת מהן היתה יכולה להשיג לבדה", אמר.
נשיא זרוע ההשקעות של אינטל וונדל ברוקס: "חיינו יחד במשרדים בניו יורק בזמן המגעים לעסקה עם מובילאיי. שמרנו על זה מצומצם. ניסינו לשמור על השקט, תחת מעטה סודיות" צילום: יואב דודקביץ
לפי הערכותיה של אינטל, שילוב היכולות והמוצרים של אינטל באלו של מובילאיי כפי שהדבר נעשה ברכב ניסיוני של ב.מ.וו, יאפשר לחברות להשיג נתח שוק גדול ב־20% לפחות. "כשהמערכת מותקנת ברכב אי אפשר להוציא אותך כל כך מהר. על בסיס החוזים החתומים מובילאיי שווה 10 מיליארד דולר. אבל אנחנו הימרנו על 5 מיליארד דולר במזומן שנוכל לנצח בתחום הרכב", ציין ברוקס.
ההתנהלות הסודית במשרד עורכי הדין
לבסוף, אינטל החליטה לרכוש את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר. "כ־25 אנשים ידעו על עסקת אינטל־מובילאיי בעת התהוותה", סיפר ברוקס בראיון שנערך בשבוע שעבר ומתפרסם היום במלואו ב"מוסף כלכליסט". לדבריו, מעגל אנשים מצומצם בשתי החברות ניהל את המגעים במשרדיה של חברת עריכת דין בניו־יורק במשך שישה שבועות, בחודשים ינואר ופברואר בתחילת השנה.
עוד הוסיף ברוקס כי הצוותים משני הצדדים לא נפגשו בשום שלב מחוץ למשרדים אלו. "חיינו יחד במשרד בניו יורק 12 שעות ביום. יחד, בלי יועצים. שמרנו על זה מאוד מצומצם. העסקה נבנתה במהירות רבה, במשא ומתן בין הדרגים הבכירים", אמר. "בהינתן הניסיון לשמור על הכל בשקט, תחת מעטה סודיות, זה היה מסוכן".
עם זאת, לפי כתב תביעה שהעבירה לאחרונה רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לבית המשפט המחוזי בניו יורק, היו מי שפרצו את מעטה הסודיות. כך, לפי כתב התביעה, אזרח ישראלי בשם רוג'ר שאול ואזרח אמריקאי בשם לורנס קלף, המתגוררים בריצ'מונד וירג'יניה, גרפו רווחים של כ־925 אלף דולר לאחר שהגיע אליהם מידע פנים על העסקה. השניים, חברים ושותפים עסקיים, החלו לסחור במניות מובילאיי כחודש וחצי לפני שאינטל הכריזה כי תרכוש אותה.
המידע שהגיע לווירג'יניה
לפי כתב התביעה, שהועבר לבית המשפט לפני כחודשיים, שאול קיבל את המידע לגבי העסקה המתהווה מאחיו, ד"ר ג'יימס שאול המתגורר בירושלים. ג'יימס הוא בעל קשרים אישיים ומקצועיים עם גורמים במובילאיי, בהם שני המייסדים פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם. הוא אחד מ־35 משקיעים ב־OrCam, חברה נוספת של שעשוע ואבירם המפתחת משקפיים לכבדי ראייה, ולפי כתב התביעה אף רכש מאחד ממייסדי החברה את מכוניתו באוקטובר 2016. כמו כן, אחד המייסדים ואשתו טופלו במרפאת הלייזר הירושלמית MLE שנמצאת בבעלותו של ג'יימס, שאף הצטרף לטיסה לגרמניה וספרד שאורגנה עבור בכירי מובילאיי. לג'יימס ארבעה ילדים הנמצאים בקשרי חברות עם ילדיהם של שעשוע ואבירם, שעל פי כתב התביעה ידעו על העניין של אינטל בחברה.
לפי רשות ניירות ערך האמריקאית, בתחילת פברואר 2017, לאחר שרוג'ר קיבל מידע על העסקה מאחיו ג'יימס - הוא החל להעביר כסף והנחיות למסחר לקלף. קלף, שמעולם לא שמע על מובילאיי קודם לכן, פתח חשבון מסחר על שמו לאחר שרוג'ר טען בפניו כי הוא לא יכול לעשות זאת בעצמו בשל מעמדו. בסך הכל השניים הכסף הועבר בשתי פעימות, הראשונה של 161 אלף דולר והשנייה של 28 אלף דולר. כתב התביעה מפרט אודות אירוע בו הברוקר של קלף הזהיר אותו מכך ש"אסטרטגיית המסחר שלו אינה הגיונית".
לפי כתב התביעה, נציגים של מובילאיי ואינטל קיימו מגעים רשמיים ראשונים בתחילת ינואר 2017, ובסוף החודש כל נציגי דירקטוריון מובילאיי כבר ידעו על קיום עסקה אפשרית ועל המחיר בו היא צפויה להיסגר.
עוד על פי רשות ניירות ערך האמריקאית, ב־1 בפברואר החברות חתמו על הסכם סודיות לפיו על הצדדים ליידע את כל מי שקיבל מידע לא ציבורי על העסקה לגבי החוקים האמריקאיים בנושא. שעשוע ואבירם חתמו על הסכם הסודיות מטעם מובילאיי.
ב־12 במרץ חתמו אינטל ומובילאיי על הסכם הרכישה, וביום למחרת פרסמו את הדבר, במה שהוביל את המניה לזינוק של 28%. שלושה ימים לאחר מכם, קלף מכר חלק מהמניות בהן החזיק ומשך החוצה מהחשבון 400 אלף דולר. כחודש וחצי לאחר מכן הוא משך עוד 150 אלף דולר ובחשבון נשארו 578 אלף דולר.
כתב התביעה נגד קלף ורוג'ר לא צריך להטריד את משרד האוצר, שאמור להכניס מעסקת מובילאיי מסים של 4 מיליארד שקל. שכן גם אם בעלי מניות ישראלים ייקנסו בשל הפרשה - הקנס לא צפוי להיות מוכר כהוצאה המאפשרת ניכוי.
הקשרים עם אנשי האוניברסיטה העברית
לשעשוע ואבירם מתייחס כתב התביעה כ"מייסדים השותפים והמנהלים" או כ"דירקטור A" ו"דירקטור B". כתב התביעה לא מציין בשלב זה נאשמים נוספים בפרשה מלבד קלף ורוג'ר שאול, אבל הוא מתייחס לבכירים רבים במובילאיי ובאוניברסיטה העברית שהיו בקשרי חברות ועסקים זה עם זה שנים ארוכות.
למעשה, כתב התביעה הוא הסתעפות של תביעה קודמת שהוגשה בסוף חודש מרץ נגד פרופ' אריאל דרבסי, סגן דיקאן בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים; ואמיר וולדמן, סגן נשיא חברת סינרון לשעבר.
בתביעה שהוגשה בחודש מרץ נטען כי השניים סחרו בניירות ערך בשבועות שקדמו להודעה על המכירה לאינטל על סמך מידע פנים.
בחודש מאי נחשף ב"כלכליסט" כי עורך דינו של פרופ' דרבסי מנהל משא ומתן על הסדר טיעון מול רשות ניירות ערך האמריקאית, ובחודש יולי נחתם
ההסכם לפיו ישלם פרופ' דרבסי 854 אלף דולר כדי ליישב את התביעות. מדובר בסכום כפול מהרווח שעשה מן המניות שרכש.
הקשר בין מובילאיי והאוניברסיטה העברית, בעיקר עם אנשי החוג למדעי המחשב, חזק ועמוק. רבים מעובדי החברה מגיעים מהחוג, בו מלמד שעשוע. "שעשוע היה מאתר ולוקח אליו את כל האנשים הטובים", ציין איש החוג לשעבר שביקש להישאר בעילום שם. לטענתו, מעבר לקשר הישיר בין שעשוע לתלמידי החוג, העובדה שמובילאיי היא אחת המעסיקות הגדולות בארץ למומחים בתחום הראייה הממוחשבת, הופכת אותה ליעד טבעי לבעלי הכשרה בתחום. שעשוע עצמו התייחס לקשר שלו עם אנשי האוניברסיטה (ראו הרחבה במסגרת), ואמר אתמול ל"כלכליסט" כי "מדובר בקשר פורה".
לדברי יזם ההייטק ויושב ראש אוניברסיטת תל אביב גיורא ירון, בישראל אין הנחיות להפרדה ברורה בין מחקר שנעשה במסגרת המוסד למחקר עבור גופים מסחריים - זאת בניגוד לאוניברסיטאות בעולם. "מדובר באנשים הכי ישרים, אבל כשהם עובדים פה ועובדים שם הידע נמצא בחוץ", הוסיף ירון, והבהיר כי הוא מתייחס למידע טכני ולא למידע עסקי.
ירון עמד בעבר בראש "יישום", חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, שנקלעה לוויכוח עם שעשוע על חלקה בקניין הרוחני של מובילאיי.
ממובילאיי לא נמסרה תגובה.
