הנפקות מטבע וירטואלי: עתיד הכלכלה או הונאה

למכירה הפומבית של פקעות צבעונים שנערכה בהארלם שבהולנד ב־5 בפברואר 1637 לא הגיעו די קונים. בשנים שקדמו ליום הגורלי הזה הפך המסחר בפקעות לאובססיה לאומית, ומחיריהן האמירו בטור הנדסי. מחירן של פקעות מסוימות הגיע עד פי עשרה מהכנסתו השנתית של בעל מלאכה.

עידן הביט - כתבות נוספות בפרויקט:

• מכספומט, בזירת מסחר או מחלפן: כך תרכשו ביטקוין
• מבלוקצ'יין ועד לקריפוטגרפיה: מגריך מושגים למשתמש המתחיל בביטקוין
• "בתוך שנה בועת המטבעות הווירטואליים תתפוצץ"
• אלנבי.קום: מתעשרי ביטקוין הישראלים לא רוצים להיחשף
• גם מתכנת אלמוני מחדרה יכול לגייס מיליונים בלי שום פיקוח
• קנת' רוגוף: הביטקוין לא שווה כלום בלי האנונימיות
  

במשך שנים נחשבו הפקעות להשקעה מוצלחת, אבל באותו יום חורפי בהארלם, פקעה הבועה הכלכלית הראשונה שתועדה בהיסטוריה: השקעות נמחקו, השוק קרס, משקיעים פשטו רגל.

הסיפור הזה חזר מאז במתכונת זהה, או שונה רק מעט, כמה וכמה פעמים: בועת הרכבות שפקעה בבריטניה באמצע המאה ה־19, בועת הדוט.קום שהתפוצצה בתחילת המאה הנוכחית, בועת הנדל"ן בארה"ב שטלטלה את הכלכלה העולמית לפני כעשור.

בימים אלה, אם תשאלו את ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, אנו עדים לבועה נוספת - בועת ביטקוין והמטבעות הווירטואליים. "זה גרוע יותר מפקעות הצבעונים", הזהיר דיימון לאחרונה בוועידה בניו יורק. "מדובר בהונאה וזה לא ייגמר בטוב. אי אפשר לייצר מטבעות מאוויר ולחשוב שהאנשים שקונים אותם הם גאונים".

מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס ג'יימי דיימון: מדובר בהונאה וזה לא ייגמר בטוב. אי אפשר לייצר מטבעות מאוויר ולחשוב שהאנשים שקונים אותם הם גאונים" צילוםם: בלומברג

השער והמתריעים

דיימון לא לבד. משקיע העל וורן באפט הזהיר כבר ב־2014 מהשקעה בביטקוין, והמליץ "אל תגעו בהם, זאת אחיזת עיניים". פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, התריע עוד קודם לכן בניו יורק טיימס שהוא לא משוכנע שהביטקוין יצליח להתייצב כתחליף לכסף מסורתי. אבל האזהרות האלה נפלו על אוזניים ערלות: שווי הביטקוין ומטבעות וירטואליים אחרים המשיך לעלות בקצב מסחרר, והאפקט המצנן של ההצהרה של דיימון היה זמני בלבד.

בשנה האחרונה צצה תופעה חדשה שמסבכת עוד יותר את שוק המטבעות הווירטואליים: ICO, כלומר הצעת מטבעות ראשונית (Initial Coin Offering). מונח זה נטבע על משקל המונח IPO ‑ הצעת מניות ראשונית.

הרעיון בשני המקרים דומה: חברה מגייסת כסף תמורת נכס שעשוי לספק תשואה בעתיד. אבל אם במקרה של IPO רוכשים המשקיעים נתח מחברה שספרי החשבונות שלה עברו ביקורת, הרי ב־ICO המשקיעים קונים כסף דיגיטלי שנוצר ונשלט על ידי המפתחים, ואמור לשמש לפרויקט שלא פותח עדיין.

המטבעות לא מייצגים אחזקה בחברה עסקית, כמו מניות, וגם לא חוזה שמבטיח תשלומי ריבית וקרן, כמו אגרות חוב. מה שמקנה למטבעות את ערכם אינו אלא הביקוש מצד המשקיעים, שסבורים כי ביום מן הימים יהיה למטבעות שימוש בזכות הפרויקט שהם משתלבים בו.

הבדל נוסף נעוץ בכך שחברות הסטארט־אפ שמנפיקות את המטבעות מקבלות תמורתם מטבעות וירטואליים מסוג אחר, בעיקר ביטקוין או את'ר. כך נוצרות שכבות על גבי שכבות של מטבעות דיגיטליים, שנסחרים במעגל סגור של בורסות וירטואליות.

ICO הפכו בשנה האחרונה לטרנד משמעותי והצליחו לגייס מיליוני דולרים במהירות מעוררת השתאות. בנקור הישראלית גייסה ביוני 153 מיליון דולר בשלוש שעות, לפיתוח פרוטוקול המרת מטבעות; נוסיס גייסה 12.5 מיליון דולר בעשר דקות, לבניית פלטפורמה לחיזוי אירועים; ברייב גייסה 35 מיליון דולר ב־24 שניות, לפיתוח דפדפן; אראגון גייסה 25 מיליון דולר תוך 15 דקות; חברת EOS גייסה 185 מיליון דולר בחמישה ימים, לפיתוח יישומי בלוקצ'יין; וטזוס עקפה את כולן עם גיוס של 232 מיליון דולר להקמת רשת אימות ביזורית.

לאור סכומי הגיוס וזמני ההנפקה האלה, ולאור אופיים של הפרויקטים שלא תמיד מצטיינים במקוריות ובחדשנות יוצאות דופן, אין פלא שרבים מזהירים מבועה. רואי השחורות האלה כוללים גם אנשים המצויים עמוק בתחום, כמו קרלוס דומינגו, מייסד ומנהל־שותף בקרן Spice שמגייסת הון באמצעות ICO.

בראיון ל"כלכליסט" הודה דומינגו ששוק ה־ICO נמצא כיום בעיצומה של בועה. אף על פי כן, דומינגו לא סבור שמדובר בתופעה חולפת. "מדובר בשינוי חשוב בדרכים לגיוס כספים" הסביר, "זה נכון שיש אנשים שעושים ב־ICO שימוש מפוקפק כדי להשיג רווחים לעצמם, אבל מדובר בפרידה דרמטית מגיוסי הון סיכון מסורתיים. ICO זמינים בכל העולם, הם מאפשרים ליצור קהילה ורשת, הם מונעים דילול של אחזקות המייסדים, הם מספקים נזילות למשקיעים וכן הלאה. אי אפשר להתעלם מהיתרונות שלהם. ברגע שנצלח את הבועה הנוכחית, ה־ICO יתייצבו ויהיו דרך טובה יותר לגייס כספים".

מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס ג'יימי דיימון: מדובר בהונאה וזה לא ייגמר בטוב. אי אפשר לייצר מטבעות מאוויר ולחשוב שהאנשים שקונים אותם הם גאונים"

הרגולטור גילה את ההנפקות הווירטואליות

דומינגו מנסה לשדר מסר מרגיע, אבל הבועה הנוכחית כבר גדולה מספיק כדי להטריד רגולטורים במדינות שונות, ואלה מתחילים לנקוט צעדים נגד המטבעות הווירטואליים בכלל ונגד ICO בפרט. המדינה הגדולה הראשונה שנקטה צעדים בכיוון היתה סין, שאסרה בתחילת ספטמבר על ביצוע ICO והורתה לסגור כמה מהבורסות למטבעות וירטואליים במדינה. לפני כשבועיים הרחיבה סין את הלחץ ופרסמה איסור גורף על קנייה או מכירה של מטבעות וירטואליים במדינה.

בסוף ספטמבר הצטרפה לסין דרום קוריאה, ואסרה גם היא על ICO (אך לא על שימוש וסחר במטבעות וירטואליים). הרשויות הקוריאניות נימקו את האיסור בחשש מהונאות. בארה"ב החלה הרשות לניירות ערך (SEC) לנקוט צעדים נקודתיים נגד ICO בעייתיות, והאשימה איש עסקים שעמד מאחורי שתיים מהן במזימה שנועדה להונות משקיעים. לטענת ה־SEC, היזם הבטיח למשקיעים הכנסות שמנות מפעילותן של שתי החברות שביצעו את ה־ICO; אבל לחברות האלה אין כל פעילות.

בשוויץ הודיעה בסוף ספטמבר FINMA, המקבילה המקומית של SEC, כי פתחה בחקירות נגד 11 מקרים חשודים של ICO. כשבוע וחצי קודם לכן הוגש כתב אישום נגד שלוש חברות. רבע מהכסף שגויס באמצעות ICO השנה מוחזק בקרנות הרשומות בשווייץ, וב־FINMA אמרו שיש חשש כבד כי ICO הן הונאה.

את תגובת המדינות השונות אפשר לייחס לחששן מעלייה של מערכת מוניטרית מתחרה ובלתי־תלויה שתאיים על אחד ממקורות העוצמה החשובים שלהן. אבל לא רק המדינות מודאגות. גם האנשים הבולטים ביותר בתחום המטבעות הווירטואליים מזהירים מהמצב השורר היום בתחום ה־ICO. "אני באמת חושב שאנחנו נמצאים בבועה", אמר בספטמבר מייסד המטבע הווירטואלי אתר, ויטליק בוטרין, שהגיע לישראל כדי להשתתף בכנס של הטכניון.

"הערך של כל המטבעות עולה, ואנשים סבורים שהוא תמיד ימשיך לעלות. הרבה פרויקטים מגייסים יותר כסף ממה שהיו יכולים לגייס בשוק ההון סיכון הרגיל, ולפעמים אין התאמה בין איכות הפרויקט ליכולתו לגייס כסף. עדיין לא ברור איך הדברים ייראו בעוד שנה או שנתיים. בסוף השוק יתקרר, הרבה פרויקטים ייכשלו ואנשים יפסידו כסף".

עם זאת, בוטרין לא פסל לחלוטין את תחום ה־ICO: "לא יהיה נכון לזלזל ב־ICO או לתאר אותם כמשהו שלילי. ה־ICO מעניינים כי הם מאפשרים להוון פרויקטים של קוד פתוח. הבעיה היא שלאחרונה הרבה אנשים לוקחים את הרעיון הזה רחוק מדי".

מהפכה כלכלית או משחק פירמידה?

ICO הוא אמנם כלי לגיטימי ‑ אמר ל"כלכליסט" לקס דיק, מנכ"ל חברת Off3r שמרכזת מידע על השקעות אלטרנטיביות ‑ אבל במצב הנוכחי בשוק הוא מושך לא מעט רמאים. "אנחנו בשיאו של מחזור הייפ וזה תמיד ימשוך נוכלים. עם זאת, יש גם חברות רציניות ואמינות שמשתמשות בהזדמנות הזו בדרך הנכונה. יש עכשיו הרבה רעש, אז משקיעים חייבים להתעקש על גילוי נאות ולהכיר את האנשים מאחורי ה־ICO".

צעדי הרגולציה במדינות שונות, החשש הגובר מ"בועת ICO", וההתבטאויות החריפות של אנשים כמו דיימון ‑ כל אלה מטילים היום על ביטקוין ועל שאר המטבעות הווירטואליים לחץ שלא היה לו תקדים בתולדות חייהם הקצרים. בנסיבות כאלה חוזרת ועולה ביתר שאת השאלה אם מטבעות כאלה הם כלי כלכלי בר קיימא, ולא רק מכשיר פיננסי.

לדברי גורמים בתחום, בטווח הקרוב התבטאויות כמו זו של דיימון דווקא מחזקות את ביטקוין. "אנחנו ממשיכים לראות עלייה בביקוש לביטקוין ולמטבעות וירטואליים אחרים. כשמנהיגים בכירים בקהילה הכלכלית, רגולטורים וגופי ממשל מביעים עמדה לגבי ביטקוין, זה מגביר את המודעות ואת העניין בשוק", הסביר ל"גרדיאן" אובי נווסו, מייסד בורסת הביטקוין Coinfloor.

מנכ"ל Off3r דיק טען כי הקהל הרחב נעשה מודע יותר ויותר לביטקוין ולמטבעות הווירטואליים: "אני מקבל יותר ויותר פניות מ'מאמצים מאוחרים' שרוצים ללמוד על הזדמנויות להשקעה בתחום. השוק התבגר במהירות מאז תחילת השנה, כנראה בזכות הזינוק של הביטקוין מערך של 1,000 דולר ליותר מ־4,000 דולר, ונדמה שיש קצת פחות תנודתיות". על דבריו של דיימון אמר דיק: "מוזר בעיניי שמנכ"ל מלכלך בפומבי על נכסים שהחברה שלו מגדילה את החשיפה אליהם".

נווסו, דיק ופעילים אחרים בתחום מתייחסים לביטקוין ולדומיו ככלי השקעה, ולא במקרה: המטבעות הווירטואליים עדיין לא מימשו את ההבטחה להוות אמצעי תשלום שיחליף את הכסף המסורתי. דומינגו סבור שיש לכך סיבה טובה מאוד. "הסיבה שביטקוין לא החליף מנגנוני תשלום מסורתיים היא כפולה", הוא הסביר ל"כלכליסט", "הבעיה הראשונה היא הזמן הארוך שדרוש לאישור של עסקאות מיידיות כמו קניית קפה.

"הבעיה השנייה היא התנודתיות הגבוהה והעלייה הקבועה בערך המטבע לאורך זמן. זה הופך את הביטקוין למטבע שמתאים יותר לצבירת ערך מאשר לתשלומים. אבל ברגע שהסוגיה של מהירות העסקה תטופל ‑ ועובדים על זה עכשיו ‑ וברגע שהנזילות של הביטקוין תהיה גדולה מספיק, הוא יהפוך למנגנון תשלומים טוב יותר מכסף מסורתי".

ההמלצה: לא להשתגע

"ביטקוין ומטבעות וירטואליים יישארו איתנו הרבה זמן", מתנבא דומינגו, "הם קיימים כבר קרוב לעשר שנים והם לא אופנה חולפת. לביטקוין ולמטבעות אחרים יש יתרונות מובנים לעומת מטבעות מסורתיים שבשליטת ממשלות. הם בנויים כך שכמותם מוגבלת: לביטקוין יש מספר סופי, רק 21 מיליון מטבעות. הם אותנטיים. אף אחד לא יכול להחזיק באותו ביטקוין פעמיים, ויש להם יכולות העברה, ניטור, תכנות ועוד. מעבר לכך, הטבע הביזורי של ביטקוין ושווי השוק שלו הופכים אותו לקלף מנצח".

ומה עם האזרח הקטן ששוקל אם להשקיע בביטקוין או במטבע וירטואלי אחר? לדומינגו יש עצה: "אל תשקיעו כסף שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. מדובר עדיין בשוק ראשוני עם תנודתיות גדולה ואי־ודאות רגולטורית. העצה שלי היא להשקיע סכום קטן מההון העצמי שלכם — בין אחוז לשניים ‑ ולהשאיר אותו שם בעשור הקרוב. או שתרוויחו הרבה כסף, כי הרבה אנשים יתחילו להשתמש בביטקוין והערך שלו יגדל פי 50, או שתפסידו את הכסף ‑ אבל עדיין תשמרו 99% מההון העצמי שלכם, ואז לא קרה שום אסון".

גם דיק ממליץ לנהוג בזהירות ולא להסתער על השוק. "פחד ותאוות בצע נוטים לתדלק החלטות השקעה", הוא אמר. "אנשים מרגישים שהם מחמיצים משהו, וזה עלול לעודד התנהגות לא־רציונלית בניסיון להיפטר מההרגשה הזאת. האמת היא שאנחנו רק בחצות ודקה ויהיו עוד הרבה הזדמנויות בעתיד".