הגיע הזמן שהבנקים המרכזיים ינפיקו 'ביטקוין' משלהם
המטבע האלקטרוני הממשלתי עשוי לחולל שינוי עמוק בניהול המערכות הפיננסיות ובהתנהגות הצרכנים. הוא יהנה מהיתרונות של הטכנולוגיה המתקדמת, והוא לא יסבול מהחסרונות של המטבעות הווירטואליים הפרטיים
- הביטקוין עולה ב-34% מהשפל של יום שישי
- הביטקוין זינק ב-13%, אך נחתך בחדות בסיכום שבועי
- אחרי השבוע הקשה שעבר על הביטקוין: מה הלאה?
טכנולוגיה מהפכנית זו מאפשרת להגיע לאמון מלא בין אנשים או גופים, שלא מכירים אחד את השני, בביצוע עסקאות שונות ביניהם ובלי השתתפות של מתווך מוסמך. האמון מושג באמצעות אלגוריתם מתמטי כמעט מושלם בשם בלוקצ'יין (Blockchain).
היום כדי שהסוחר בחנות יהיה בטוח שיש לכם עשרה שקלים שאתם רוצים לשלם לו בכרטיס אשראי ושלא בזבזתם אותם כבר בחנות אחרת, הוא סומך על חברת כרטיסי אשראי. כדי שתאמינו שהרכב שאתם קונים באמת שייך למוכר ויעבור לבעלותכם, אתם הולכים למשרד הרישוי. כל הגופים הללו הם המתווכים שמשתיתים אמון בין הצדדים ומאפשרים לבצע עסקאות.
אם הטכנולוגיה מייתרת את תפקיד המתווכים ומעניקה אמון מלא - כלומר, מניעת היכולת לרמות באמצעות אלגוריתם מתמטי, אז יש כאן אפשרות לשנות לחלוטין תהליכים בענפים רבים.
לדוגמה, כל הרישום הממשלתי של בעלות על קרקעות, בתים, רכבים, רישיונות וכו' יכול להפוך למיותר ולחסוך הרבה בירוקרטיה. גם הרישומים הפרטיים, כגון ההסכמים בין האנשים ובין החברות, זכויות חתימה, ירושות, נאמנויות וכו' יעברו שינוי. כל מערכת הסליקה בשווקים הפיננסיים תשנה פנים, כאשר הכסף וני"ע יעברו בין המשתתפים במהירות ובעלויות נמוכות בלי מערבות הגופים העומדים היום בתווך. מצדדי הטכנולוגיה, מפתחיה ומיישומיה, ויש כאלה רבים, יכולים למנות שימושים מהפכנים רבים שישנו לדעתם את העולם כפי שאנו מכירים אותו.
הייצוג המרכזי של הטכנולוגיה, שהשתלט על הכותרות לאחרונה, תפסו המטבעות הווירטואליים. אולם, למרות הרעש, סיכוייהם להפוך למכשיר פורץ דרך המשנה את המערכות הקיימות נראה דווקא לא גבוה.
לפי הרעיון של מייסדי הטכנולוגיה, ביטקוין, הנציג הבולט ביותר של המטבעות הווירטואליים, אמור לפתור שתי הבעיות העיקריות. קודם כל, לפי טענתם, אנשים אבדו אמון במערכת הפיננסית הנוכחית, במיוחד בעקבות המשבר 2008, שבמהלכו כספים רבים נזרקו להצלת הבנקים. המכונה להדפסת הכסף עובדת בשנים האחרונות ללא הפסקה ומשרתת אינטרסים של המערכת הפיננסית והחברות הגדולות כאשר החשבון בסוף מוגש לאנשים רגילים בצורה של מסים וגזירות שונות ואבדון ערך הכסף.
ביטקוין נועד להחזיר את השליטה על ייצור הכסף לקהילה ובכך לייתר את המערכות הרקובות הישנות. בהתאם לרעיון הביטקוין, הדפסת הכסף תתנהל לפי הכללים הנקבעים מראש ע"י אלגוריתם מתמטי אמין לחלוטין שלא נמצא בשליטה של אף אחד.
המטרה השנייה של המטבע הווירטואלי לאפשר עסקאות והעברות כספים בין אנשים זרים, הנמצאים במרחק גיאוגרפי ובעלויות זניחות ללא שימוש במערכת הפיננסית הקיימת.
מערכת התשלומים הגלובלית הקיימת, בה מעורבים הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים רבים נוספים גורפת עמלות שמסתכמות במיליארדים רבים של דולרים עבור ביצוע התשלומים. קחו לדוגמה את הקניות שלכם בכרטיס אשראי בחו"ל או באינטרנט. עבור הפעולה אתם נדרשים לשלם עמלה שמגיעה עד לכ-3% (!). וזאת רק העלות הגלויה. ברובד הפחות גלוי יש עוד העמסות ועלויות נוספות. גם הסוחר שמוכר לכם את הסחורה משלם עמלות לגופים אלה.
דוגמה נוספת היא הערוצים הקיימים להעברת כספים מבן משפחה שעובד לפרנסתו במדינה רחוקה אל המשפחה שלו, שבדרך כלל נמצאת במדינה ענייה, שגוזלים עמלות שיכולות להגיע גם לעשרות אחוזים. תעשיית התשלומים עולה לכלכלה העולמית כסף רב ומעשירה בעיקר את המערכות הפיננסיות. אם ימצא פתרון טוב שיכול לעקוף את המערכת הקיימת, הכספים יכולים להתפנות לצרכים אחרים.
האם הביטקוין יכול למלא את ההבטחות שלו ולפתור את הבעיות הקיימות?
ניקח קודם את הפתרון שהוא מציע לבעיית התשלומים. אכן, שימוש בביטקוין מאפשר מעבר כספים במהירות גם לאזורים מרוחקים, ללא מעורבות הבנקים ומתווכים אחרים. כל מה שנדרש לכך זה טלפון נייד, אפילו לא בהכרח חכם, שמחובר לאינטרנט. טלפונים אלו נפוצים היום הרבה יותר במדינות העניות ממים זורמים.
אולם, בצורתו הנוכחית הביטקוין יכול לשמש רק בקושי לביצוע התשלומים או העברות כספים, במיוחד בין המדינות, בגלל התנודתיות הגבוהה של שערו. מקבל התשלום בביטקוין עלול לגלות שערך הכסף במטבע המקומי, שמשמש למילוי הצרכים האמיתיים שלו, ירד בעשרות אחוזים בין הרגע שסיכם על תנאי התשלום עד שהמיר את הביטקוינים שקיבל למטבע מקומי. כמובן, שגם המשלם עצמו נוטל סיכוני תנודתיות בשערו של הביטקוין.
בעל הביטקוין הישראלי לא באמת ילך לשלם באמצעותו עבור כוס קפה אם הוא יודע שעוד שעה שערו עשוי לזנק בכמה אחוזים או אף עשרות אחוזים ביחס לשקל. המוכר, מאותן הסיבות, לא יסכים לקבל ביטקוין, אלא רק לצורכי קידם הרעיון. המטבע ששערו משתנה במהירות ובעוצמה לא כל כך שימושי כאמצעי תשלום.
קיימת גם הבעיה בטענה שהתשלומים בביטקוין יהיו זולים הרבה יותר מאשר התשלומים במערכות הפיננסיות הקונבנציונאליות. בעתיד עלות התשלומים באמצעות הביטקוין צפויה לעלות ולפי הערכות של חלק מהמומחים אולי אף מעבר לעלות התשלומים במערכת הפיננסית הרגילה.
מי שמאשר ומאמת את העסקאות בביטקוין הם האנשים או הגופים הנקראים "כורים" (Miners). נכון להיום אימות ורישום התשלומים, שכמותם עדיין לא גדולה, זה עסק צדדי ושולי של הכורים. ההכנסה העיקרית שלהם מתקבלת מכריית הביטקוינים החדשים שמחירם בשוק רוב הזמן עולה. אולם, עם הזמן, בגלל מבנה האלגוריתם ליצירת ביטקוין, ההכנסות מכריית ביטקוינים החדשים יקטנו. לעומת זאת, עלות הפקת הביטקוינים ועלות אימות העסקאות בביטקוין רק הולכת ועולה בגלל כמות עצומה של אנרגיה להפעלת המחשבים הנדרשת לכך. כמות האנרגיה הנדרשת היום ע"י הכורים שווה לאנרגיה הנצרכת ע"י המדינות כגון לבנון וקובה.
מהנתונים המתפרסמים באתר Blockchain.info לגבי כמות העסקאות והיקף העמלות המתקבלות ע"י הכורים ניתן ללמוד שהעמלה הממוצעת לעסקה הכפילה את עצמה בשנה האחרונה במונחי הביטקוין. במונחי הדולר האמריקאי היא עלתה בכ-1000%. עמלה זו מאוד תנודתית. לאחרונה היא עמדה על כ-2 דולר בממוצע, כאשר בחודש אוגוסט היא אף טיפסה ל-5 דולר. נזכיר שלהעביר כסף דרך האינטרנט לחשבון בנק אחר בישראל לא עולה כסף. גם לביצוע עסקה בכרטיס אשראי בישראל אין עלות לקונה. עלויות אלה הופכות ליקרות מדי גם לשימוש בעולם השלישי אליו הביטקוין שואף להביא את הבשורה של הוזלת העלויות.
הבעיה עוד יותר גדולה של הביטקוין מתגלה בשאיפתו להחליף את המבנה המוניטארי הקיים ולא אמין לטענת תומכי הטכנולוגיה. הביקורת כלפי הבנקים המרכזיים והמערכת הפיננסית מובנת ובמידה מסוימת מוצדקת, אך לא נראה שהטכנולוגיה באמת יודעת להציע פתרון.
קודם כל, האשמות מצד תומכי הביטקוין כלפי הבנקים המרכזיים והמסחריים ביצירת הבועות הפיננסיות ומשברים נשמעות קצת פחות אמינות ואף קצת צבועות כאשר הביטקוין עצמו הפך מתנהג כמו נכס סופר-ספקולטיבי. העליות והירידות החדות בשערו לא ממש מהוות עדות למטבע יציב ובעל ערך שיכול לשמש אנשים בחיי יום יום.
יש לביטקוין את כל המאפיינים של סחורה ספקולטיבית חמה. אתם יכולים למצוא ברשת מכשירים פיננסיים נגזרים (אופציות) על שערו, הצעות להכפיל כספיכם בתוך חודש ומאפיינים אחרים של הנכסים המשמשים בעיקר לחלומות על התעשרות מהירה. מי שאומר שזה רק השלב ההתחלתי ובעתיד המטבע הווירטואלי יהפוך ליציב לא יכול להציג הוכחות לכך. המנגנון המוטבע בטכנולוגיה של הגבלת כמות הביטקוינים דווקא מעודד ספקולציות.
בצורתו הנוכחית, הפיכתו למטבע שימושי, עיקרי ושומר ערך, לא נראית ריאלית. התנודתיות החדה בשערו מעודדת בעיקר את צבירתו ולא השימוש בו לצרכים שאמור לשמש הכסף.
יותר מכך, בשלב הנוכחי, המתעשרים שיחזיקו מרבית המטבעות יהיו מעטים. העושר "הביטקויני", אם המטבע יגיע אי פעם לבשלות, יתרכז שוב בידיים של אליטה טכנולוגית או פיננסית מצומצמת, מה שהופך דיבורים על החזרת השליטה על הכסף לעם לחסרי תוקף.
הבעיה של הבטחת הביטקוין להחליף את המערכת הפיננסית אף יותר חמורה כי היא לא כל כך מציאותית מבחינה מאקרו כלכלית. במערכת הכספים הנוכחית הבנקים המרכזיים אחראים על ניהול כמות הכסף במשק. לפי רעיון הביטקוין, באלגוריתם היצירה שלו מגביל את הכמות המקסימלית של הביטקוין ל-21 מיליון מטבעות. המגבלה נועדה להתמודד עם החיסרון של המערכת הפיננסית הקיימת במסגרתה הבנקים מייצרים כסף יש מעין באמצעות מתן הלוואות והבנקים המרכזיים פשוט מדפיסים אותו.
אך המדיניות המוניטארית "הביטקוינית", שמבוססת על המגבלה על כמות הכסף, לא תוכל להתאים את עצמה לשינויים בביקוש לכסף כתוצאה משינוי בתנאים הכלכליים. הביקוש לכסף יכול להגיב להאטה או האצה בפעילות המשקית, לשינויים המבניים בכלכלה, כגון השינויים הטכנולוגיים, לנסיבות העונתיות (עונת החגים) וכו'. אם כמות הכסף לא יודעת להגיב לשינויים אלו, פונקציה אותה ממלא היום הבנק המרכזי, התנודתיות והסיכונים בכלכלה ובמערכת הפיננסית רק יגדלו. המחירים ירדו או יעלו בחדות (אינפלציה או דפלציה), הפעילות תתכווץ או תתגבר ללא צורך כלכלי. במצב זה רמת החיים תיפגע, כדאיות ההשקעות תרד והסיכונים הפיננסיים יעלו.
הרעיון של הביטקוין להיות המטבע האוניברסלי כלל עולמי יתקל בבעיות דומות לאלו בהם נתקל היורו, כפי שמתגלה במשבר האחרון באירופה. השונות במצב הכלכלי בין המדינות דורשת גמישות בשער החליפין בין המטבעות של כל מדינה. מטבע אחיד דורש התאמות כואבות יותר לשינוי במצב הכלכלי לאוכלוסייה, בעיקר במדינות החלשות יותר. תשאלו את היוונים.
גם אם הביטקוין לא יהפוך לכסף העיקרי אלא יתקיים במקביל למערכת הפיננסית הקיימת, עלולה להיווצר בעיה לבנקים המרכזיים בניהול המדיניות המוניטארית. היצע הכסף "הביטקויני", שמתווסף לכסף הרגיל, יכול להגדיל כמות הכסף הכוללת מעבר לרצויה ברמת הפעילות הנתונה במשק ולהגביר לחצי האינפלציה. הבנק המרכזי, שיכול להשפיע רק על המערכת הפיננסית שנמצאת תחת שליטתו באמצעות גובה הריבית או מגבלות האשראי על הבנקים, יתקשה להדק את המדיניות בצורה הנדרשת כאשר הכסף האלקטרוני ממשיך ומייצר ביקושים עודפים במשק. יתכן גם, שכתוצאה מהביקושים הספקולטיביים הערך של הכסף האלקטרוני יתחזק ביחס לכסף הרגיל. כתוצאה מזה, כוח הקנייה שלו ויגביר עוד יותר לחצי האינפלציה.
אז מה עושים? האם המטבע הווירטואלי לא יוכל למלא את ההבטחה שלו? האם שערו של הביטקוין יתרסק בסוף כמו כל נכס ספקולטיבי או שהרשויות יתערבו ויאסרו על השימוש בו והוא יישאר רק תקווה נכזבת?
אחת האפשרויות לפתור חלק מהבעיות שצוינו יכולה להיות הצמדת ערכו של הביטקוין למטבע הקיים, דוגמת דולר האמריקאי. זה יהפוך אותו ליציב, יפסיק את הספקולציות, יאפשר להשתמש בו בעיקר לצורך התשלומים וקניות.
הבעיה היא, שספק אם הקהילה התומכת בטכנולוגיה תאפשר "כניעה" של המטבע הווירטואלי לדולר השנוא. כמו כן, אם לא יהיה המסחר בביטקוין, רוב הרווחים הגדולים שמופקים היום בעיקר ע"י האנשים שתומכים בטכנולוגיה ייעלמו. ספק אם האידיאולוגיה לבדה לשינוי סדר הפיננסי העולמי תספיק כדי לתחזק את הפרויקט העצום של הביטקוין.
אולם, יש פתרון אחר והוא יצירת המטבע הווירטואלי ע"י הבנקים המרכזיים תוך שימוש בטכנולוגיית Blockchain העומדת מאחורי הביטקוין. הרעיון התחיל להסתובב במסדרונות של הבנקים המרכזיים לפני מספר שנים. הבנק המרכזי של אנגליה בוחן אותו לעומק. ה-FED האמריקאי פרסם ב-2015 הדוח בנושא וגם בשוודיה ובקנדה בודקים את הרעיון. לפני שבוע ה-Bank of International Settlements פרסם סקירה מקיפה בנושא.
לפי הרעיון, הבנק המרכזי ינפיק מטבע אלקטרוני שווה ערך למטבע הרגיל שיתקיים לצד הכסף הקיים. כל אחד יוכל לפתוח חשבון ישירות בבנק המרכזי, אולי אפילו בצורה אנונימית כמו שנהוג בעסקאות מזומן, כדי להשתמש במטבע זה. בארה"ב הציעו אפילו שם למטבע מסוג זה –FEDcoin. המטבע הווירטואלי של הבנק המרכזי יאפשר ביצוע עסקאות בין שני אנשים או גופים בטכנולוגיה Blockchain המבוזרת ללא תיווך פיננסי של בנק מסחרי, חברת כרטיסי אשראי או מתווך אחר. בעצם, האינטראקציה תהיה דומה לעסקת מזומן, אנונימית, פשוטה וללא מתווכים, רק בצורה אלקטרונית.
הכסף האלקטרוני שמיוצר ע"י הבנקים המרכזיים נותן הרבה יתרונות על פני המטבעות הווירטואליים הפרטיים. מצד אחד הוא מאפשר ביצוע עסקאות ותשלומים בעלות מאוד נמוכה ובאמון מלא. מנגד, להבדיל מהביטקוין שמיוצר בתחרות בין הכורים המשתמשים בכמות עצומה של אנרגיה ומשאבי מחשב ובעלויות מאוד גבוהות כדי להשיג ראשונים את המטבע, ייצור ה-FEDcoin ימצא בידי הבנק המרכזי בלעדית בעלויות נמוכות.
שלא כמו עם הכסף הווירטואלי הפרטי, ה-FEdcoin, שיתקיים כצורה נוספת של הכסף, יאפשר לבנק המרכזי לנהל מדיניות מוניטארית כוללת ולהגיב לשינויים בביקוש לכסף.
התשלומים באמצעות ה-Fedcoin יתבצעו בטכנולוגיה מבוזרת הדומה לביטקוין. בכך הם יעקפו את המערכת הבנקאית הרגילה יממשו את האבטחה הגדולה של הביטקוין. כמו עם הביטקוין, המעבר לשימוש ב-FEDcoin, במקום הכסף המזומן, יכול לחסוך הוצאות גדולות שכרוכות בטיפול במזומן.
יש כאן סכנה נוספת לבנקים. אנשים יעדיפו להחזיק כספים בחשבונות בבנק המרכזי שיהיו בטוחים יותר וישלמו ריבית גבוהה יותר מהריבית המשולמת ע"י הבנקים המסחריים שעושים "תספורת" לריבית הרשמית. יחד עם זאת, יש לזכור שללא פיקדונות הציבור בבנקים יכולת הבנקים לתת הלוואות תקטן, מה שעלול לפגוע בפעילות במשק.
גם אם ה-FEDcoin יהיה אנונימי לחלוטין כדי לאפשר עסקאות הדומות באופי לעסקאות מזומן, ספק אם כספי הפשע יכנסו אליו כמו שקרה למערכות המסחר בביטקוין בשנים האחרונות.
המטבע האלקטרוני שמיוצר ע"י הבנק המרכזי עשוי באמת לחולל שינוי עמוק בניהול המערכות הפיננסיות ובהתנהגות הצרכנים. לצד היתרונות של הטכנולוגית העומדות מאחורי הביטקוין, ה-FEDcoin נעדר מרבית החסרונות של המטבעות הווירטואליים הפרטיים. לפיכך, נראה, שעתיד הטכנולוגיה לייצור הכסף עדיין יהיה בידיים הרשמיות של המדינות ולא בידי אנשי הטכנולוגיה, פורצי דרך ככל שיהיו.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש