דוד הליקופטר, הסיפור האמיתי: הגאון שהמציא את המסוק בגיל 12

שלום, כאן הקברניט; תחום התעופה מושך אליו הרבה גאונים, משום שיש בו אתגר מדהים: אין דבר פחות טבעי למין האנושי מטיסה באוויר.

ונישת התעופה שמשכה אליה הכי הרבה גאונים היא המצאת המסוק - מעניין לחשוב איך בכלל החליטו מהנדסים שכן, אפשר לטוס גם בלי כנפיים; הרי השראה להמצאת המטוס ניתן היה למצוא בכל מקום בעולם - בכל ציפור. זאת, בעוד ההשראה לתצורת המסוק הגיעה מסין הקדמונית, הודות לז'וקינגטינג - צעצוע קטן שמחקה תנועת תרמילי זרעים של צמחים מסוימים.

ילדים משחקים עם צעצוע מעופף, ציור יפני

במהלך נסיעה לגרמניה, נכח איגור בהרצאה על הנדסה והתאהב: הוא הבין שאפשר לבנות בשתי ידיים את שתיארו ספרי המד"ב שאהב. בגיל 12 בנה דגם קטן של מסוק, שהונע בגומיות והחליט להפוך אותו למכונה שתישא אנשים באוויר. האגדה של איגור סיקורסקי החלה. בגיל 14 החל ללמוד במספר בתי ספר להנדסה ופגש אישית אגדות כאחים רייט, פרדיננד צפלין ואחרים. בהמשך, סיים לימודי טיס והחל לרדוף אחר חלום המסוק שלו.

איגור סיקורסקי בצעירותו

מהר מאוד הבין סיקורסקי שהשוק עוד לא בשל לכל עניין ההליקופטר ושעליו לצבור ניסיון בפיתוח מטוסים לפני שייקחו את החדשנות שלו ברצינות. הוא לקח הלוואה ממשפחתו והחל לעצב מטוסים בצרפת, שנחשבה למרכז העצבים של התעופה באירופה בתחילת המאה. שם בנה כמה עיצובים שזכו לעניין, אך לא להצלחה כלכלית.

סיקורסקי ואחד ממטוסיו הראשונים

באחת מטיסות הניסוי שלו, ביצע נחיתת אונס בשל כשל במנוע. האגדה מספרת שבפילטר המנוע נמצא חרק, שסתם את אחת המשאבות. סיקורסקי יצא מזועזע למדי מהמקרה והחליט להתחיל לבנות מטוסים בעלי יותר ממנוע אחד, שיוכלו להמשיך לטוס גם במקרה של תקלה.

אחרי שכמה מעיצוביו זכו לעניין ברוסיה, התמנה סיקורסקי למהנדס הראשי של חברת RBVZ המקומית. שם התמקד בבניית מטוסים גדולים והשיג את התהילה שהגיעה לו - בדמות מטוס ה-S22 איליה מורומץ.

כשטס לראשונה בתחילת 1914, היה זה המטוס הכי גדול בעולם; הוא נשא 16 נוסעים וכלל מתקנים כמו תאי שינה, שירותים, חימום ותאורה חשמלית. גם טכנולוגית היווה המטוס הישג מרשים: זה המטוס הראשון בעל ארבעה מנועים. הצוות כלל גם מכונאי מוטס, שיכל לטפס החוצה כשהוא נאחז בידיות קטנות ולתקן תקלות מסוימות במנועים תוך כדי טיסה. הוא נקשר לגוף המטוס בחבל, אך ללא כננת; אם היה נופל מן המטוס, היה על הנוסעים למשוך פנימה את האומלל המבוהל.

שלד האיליה מורומץ

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הפך סיקורסקי את האיליה מורומץ למפציץ הכבד הראשון בעולם: הוא נשא 800 ק"ג של פצצות ותשעה מקלעים להגנה מפני מטוסים. בנוסף, היה לו צריח בזנב. אויבי רוסיה, טייסי גרמניה פחדו מן המטוס הזה ובצדק: המקלענים היו קוצרים ללא רחם במטוסים שהתקרבו והמנועים שלו היו כה חזקים, שמטוס שהתקרב כדי לירות בו מאחור היה נקלע למערבולות ומסתכן באיבוד שליטה. למעשה, מתוך 85 מטוסי S22, רק אחד הופל בידי הגרמנים. וגם אז, היה צורך בארבעה מטוסי קרב, וה-S22 חיסל שלושה מהם בטרם נפל.

מפציץ כמעט בלתי מנוצח. איליה מורומץ

הוא הגיע לשם חסר כל והתחיל בתחתית, כמורה להנדסה. תוך כמה שנים הצליח ליצור קשר עם גולים רוסים אחרים - ביניהם המלחין המפורסם רחמנינוב - לגייס מהם כסף ולהקים את חברת המטוסים שלו בארצות הברית. לאחר כמה פיתוחים בינוניים למדי, שוב הגיע לגדולה: סיקורסקי תכנן את מטוס הקליפר.

מטוס הקליפר של סיקורסקי

היתה זו ספינת-טיס גדולה שנרכשה בידי פאן אם, וסייעה לה להפוך למובילה עולמית בטיסות ארוכות טווח. סיקורסקי הפך לאיש עשיר, וב-1935 אישר פטנט על מערכת לטיסה אנכית. עד 1943 רשם עוד שורה ארוכה של פטנטים בתחום, שיצרו יחד את המסוק המודרני.

אחד הפטנטים של סיקורסקי

הפיתוח שלו היה פשוט וגאוני: כל מי שניסה לפתח מסוק מסחרי לפניו כשל משום שלא ידע איך למנוע מהכלי להסתובב על צירו האנכי ללא שליטה. סיקורסקי פשוט הוסיף לרוטור הראשי מדחף קטן בזנב, שמנע את הסחרור. כמעט כל המסוקים בעולם מעוצבים בצורה זו עד היום.

איגור סיקורסקי מטיס את המסוק הראשון שלו, VS300

ב-1942 הפך מסוק של סיקורסקי לראשון בעולם בייצור המוני: ה-R4 Hoverfly נרכש בידי זרועות הביטחון והחילוץ בארה"ב ובבריטניה. הדגם שבא אחריו, R5, כבר יוצר במאות יחידות ונשאר בשירות מ-1945 ועד 1957. הלהיט הבא של סיקורסקי היה ה-S55, ששירת גם בחיל האוויר הישראלי.

ה-R4 בניסוי טיסה

הבא בתור היה ה-S65, שמוכר יותר בשם CH53 ובישראל - "יסעור". סיקורסקי עצמו לא היה מעורב אישית בעיצוב; כשפותח המסוק בשנות ה-60, התמקד הממציא פחות בחומר ויותר ברוח: הוא היה נוצרי רוסי-אורתודוקסי אדוק ואף כתב שני ספרי דת. בסיקסטיז כתב אוטוביוגרפיה שמספרת איך אפשר לשרת גם את האל וגם את המדע.

סיקורסקי CH53

ילד הפלא מאוקראינה הצליח לשנות את העולם, אבל לא כפי שתכנן; סיקורסקי רצה להביא בשורה לתחום התחבורה, דבר שאנחנו רואים שלא קרה: אנחנו לא משתמשים במסוקים כדי לטוס לחו"ל או להעביר מטענים גדולים, למשל. המהפכה של סיקורסקי היתה בתחום אחר; הודות למסוקים, יכולים כוחות חילוץ להציל חיים גם באזורים הכי קשים ונידחים, חוקרים יכולים להגיע לאזורים מבודדים, צבאות יכולים לפנות פצועים משדה הקרב ועוד. לעולם לא נדע כמה אנשים חייבים את חייהם להמצאה של סיקורסקי.

מסוק ג'ייהוק מחלץ נפגעים באסון טבע

חברת סיקורסקי, לעומתו, נגעה בתהילה - אך סופה פחות מפואר: על אף הצלחותיה, נקלעה לחובות והפסדים כבדים. ב-2015 נרכשה בידי קונגלומרט האירוספייס לוקהיד-מרטין. בימים אלה, משתמשת החברה בפטנטים ובפיתוחים של סיקורסקי כדי לעצב את מסוקי העתיד.