דו"ח טכנולוגי
נבואות העולם המקוון: הבטחתם יונה, קיבלנו עיט
ההבטחה הגדולה של חיבור האנושות לאינטרנט מתגלה כשקרית ומאכזבת במיוחד, איזה עתיד ממתין לטכנולוגיות הבלוקצ'יין למיניהן, למה לא כדאי לתת ל-AI למצוא עבורך פועלים ולמה ויתרה ממשלת ארה"ב על תיעוד כל הציוצים בעולם
החלום ושברו
לפני 20 ומשהו שנים הסתובבו כל מיני הוגים וליהגו על כך שהמעבר לחיבור אינטרנט המוני יהפוך את כולנו לחופשיים. המידע רוצה להיות חופשי, הם אמרו, וברגע שכל המידע יסתובב לו בחופשיות, כולנו נדבר עם זה עם זה ואז נבין שכולנו בעצם רוצים אותו הדבר; הממשלות יאבדו מכוחן, תאגידים יהיו שקופים יותר, ויגיע שלום עולמי. ולכן, כדי להשיג את זה, אנחנו צריכים לדחוף את הרשת לכל מקום.
20 שנה אחרי, כולנו נמצאים במעקב בלתי פוסק. המכשירים שהפכו למרכז חיינו משדרים את המיקום שלנו כל כמה שברירי שניה. כל מה שאנחנו כותבים נשאב למחשבי ענק ומסונן שם. לעתים הסינון מיועד לברר האם אנחנו יכולים להיות סיכון (והממשלה מגדירה מהו סיכון), כשבצד הקיצוני שלו אפשר להרוג אנשים מרחוק ללא משפט; ולעתים הוא מיועד להבהיר לתאגידי אופל מה אנחנו עושים, חושבים, אוהבים ושונאים כדי שיוכלו למכור לנו פרסומות. לא ממש אוטופיה, אם תשאלו אותי.
יונה? כמעט
העליה של הרשת מלווה בעליה בדיכאון וירידה באמפתיה; בעוד כמה שנים, מכונות מחוברות לרשת יזרקו לאבטלה מאות מיליוני בני אדם. העליה של הרשת לוותה גם בעליה באי שוויון. הזמינות התמידית של העובדים בעידן הדיגיטלי טשטשה את הגבולות בין זמן העבודה וזמן הפנאי, וטשטוש כזה הוא תמיד לטובת המעסיקים.
ועוד לא אמרנו כלום על העליה המדהימה של תוכן שנאה. פעם, אם היה רוצה פלוני לצרוך תוכן ניאו נאצי, היה עליו להגיע לחנות מפוקפקת בצד הלא נכון של העיר, לחפש פרסום מפוקפק לא פחות וערוך רע ולקוות שהמוכר אינו סוכן משטרתי. היום יכול כ לאדם להזמין כרטיסים ברשת להופעה של מילו יאנופולוס, ויש אתרים שלמים לכל סוג שנאה שאפשר להעלות על הדעת. השרצים הקטנים שחיו במרתף ולא ידעו איך ליצור קשר זה עם זה יודעים עכשיו שיש להם קהילה, ושאם הם רוצים להתבלט בתוכה, הם צריכים להיות ארסיים יותר ואלימים יותר.
אבל יש גם צדדים חיוביים לרשת. מנוע החיפוש של גוגל היה ויישאר מיצג ההגנה מס' 1. הוא מאפשר לאדם לשאת איתו את רוב הידע האנושי בכיסו. ועדיין, המאזן רחוק מלהיות חיובי. האנשים ששכנעו אותנו שהרשת היא המצב האידיאלי אף פעם לא הודו בטעותם. ג'ים ווב כתב מאמר בנושא שכותרתו היא Mea Culpa; חטאתי, וכבד עווני.
ווב אמר שהוא לא העלה בדעתו שהוא יצטרך להסביר לילדים שלו מה בעצם רע בגזענות ובנאצים, והוא מתמודד עם הטענה של האוטופיסטים שעוד לא הגענו לגן העדן ושצריך להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים, רק ביותר כוח, כדי להגיע לשם. ווב לא עומד על הפרכה הקלאסית פה - זו הטענה של כל מהפכה כושלת - אבל אומר שזה לא מה שהובטח לו. אם היו אומרים לו שהדרך לגן העדן תדרוש עשרות שנים של הרעת המצב, הוא לא היה קונה את העסקה.
בלוקצ'יין, למה זה טוב?
ככל שמתחוורת העובדה שהביטקוין איננו באמת מטבע כי אם נייר ערך בעייתי, נסוגים תומכיו לעמדה אחרת: טוב, יכול להיות שביטקוין הוא לא מה שחשבו שהוא יהיה, אבל טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא העתיד.
הם לא ממש מסבירים למה; קיי סטינקומב מזכיר שהבלוקצ'יין נמצא איתנו כבר עשור, ועד כה אף אחד לא הצליח לעשות איתו משהו מועיל. דוגמת העל היא כמובן ביטקוין: מטבע שלא נמצא בשליטת הבנקים, והוא מבוזר לחלוטין. למה מועיל הביזור הזה? לא ממש ברור. בשיאו, ביטקוין מסוגל לרשום שבע עסקאות בשניה. ויזה רושמת 60,000 עסקאות בשניה בלי למצמץ. כן, יכול להיות שמתישהו יתגברו על הבעיה הזו, אבל אם זה יקרה, המחיר האנרגטי יהיה משהו שהעולם לא יעמוד בו. גם כך כמות החשמל שייצור ותפעול ביטקוין צורך גדולה יותר משל רוב מדינות העולם.
בנקים פשוט עושים את זה טוב יותר, מכל בחינה. למשל, אם מישהו גנב את ארנק הביטקוין שלך כי אתה או הבורסה שלך לא הקפדתם על אבטחה, לא תקבל אפילו חזן שישיר "אל מלא רחמים". אם גונבים לך את הכסף מהבנק, יש ביטוח. אם מרמים אותך, יש הגנות. אם גנבו לך את כרטיס האשראי, אפשר לבטל אותו. כל ההגנות האלה שם משום שאנשים עובדים עם בנקים כבר 800 שנה בערך וכמעט כל תרגיל אפשרי בתחום כבר קרה, והציבו מולו הגנות. הבלוקצ'יין כרגע מציע שיטה בנקאית עם אבטחה ברמה של פירנצה במאה ה-13, וכנראה הרבה יותר איטי.
שטיק אחר שתומכי בלוקצ'יין אוהבים לדבר עליו הוא מיקרו-תשלומים. רואה משהו קטן שאתה רוצה לקנות, כמו מאמר? מצוין! העמלה תהיה ארבעה סנטים, אבל העסקה תיקח שמונה דקות. אתה חושב שתהיה מול האתר ההוא עוד שמונה דקות?
אחרים אומרים שזו שיטה טובה להעברת כספים בין בנקים; יכול להיות, אבל כבר שיטה טובה למדי להעברת כספים בין בנקים. קוראים לה SWIFT. אם רוצים להדיח אותה, כדאי שהבלוקצ'יין יהיה טוב יותר - דבר שעדיין לא קרה. כלי בלוקצ'יין יכולים להצפין הודעות, הם אומרים; גם אפליקציית סיגנל מצפינה הודעות. אפשר להשתמש בבלוקצ'יין כדי לערוך הצבעות! כן, אבל כבר יש לנו שיטה די טובה להצבעות והיא לא תקרוס רק בגלל שמישהו בחר סיסמה לא טובה.
וזה מה שקורה כשכמה מהנדסים בשנות העשרים שלהם חושבים שהם יותר חכמים מכל העולם, ואשכרה מנסים לשכנע אותו בזה. מאמינים בכלי בלוקצ'יין? בפוטנציאל שלהם? אז הוכיחו לנו והשיקו שירותים שמנצלים אותם היטב, ולא רק מטבעות דמיוניים.
רוצה משרת אישי? זה יעלה לך
חברה בשם Fin משוכנעת שהיא מצאה את הדרך הנכונה לליבה של בטטת הכורסה המודרנית: שלם לנו ואנחנו נעשה את מה שאין לך כוח לעשות. אתה מפעיל את האפליקציה המינימליסטית, אומר מה שאתה רוצה - נניח, שמישהו יילך עבורך לדואר לאסוף את החבילה, כי אין לך כוח לחוות סרט זומבים בעצמך - ויישום בינה מלאכותית יברר איזה בן אנוש מבין האנשים של פין מתאים לעשות את העבודה.
בלוקצ'יין? על מה ולמה?
את החשבון תקבל אחר כך. והם גם יכניסו לך את האלמנט. התענוג יקר: דולר לדקת עבודה. בפעם האחרונה שנתקעתי בדואר זה לקח 40 דקות. כלומר, הלוקסוס של לא לנהל קרבות גרזנים על התור שלך מול פקיד מפוהק יעלה לך 40 דולר. משימות אחרות יעלו יותר: הדוגם של טקראנץ' רצה שיזמינו לו תור במסעדה כלשהי וזה עלה 150 דולר. הוא ערער והחיוב נדחה, אבל בחברה לא מכחישים שהם לא שירות שמיועד לכולם: הם מכוונים למי שהגיע למצב שבו יש לו די כסף, כך שזמנו חשוב לו יותר מהכסף. בינתיים עובדים שם על אימון הדור הבא של המשרתים.
קצרצרים
1. ספריית הקונגרס הרימה ידיים: ב-2010 היא הודיעה על כוונתה לארכב כל ציוץ בטוויטר, אבל זה לא קרה. ב-2013 היא הוציאה מסמך שהאשים את אי הישום בהעדר תוכנה מתאימה והעדר תקציב. ב-2016, עדיין כלום לא קרה. עכשיו היא מודיעה, בצער עמוק ויגון קודר, שהיא מפסיקה את הפרויקט הזה ושהחל מ-2018 היא תתמקד בארכוב של ציוצים בעלי משמעות. אפשר להבין את זה: כשהכל התחיל, ב-2010, היו בטוויטר רק 55 מיליוני ציוצים ביום. ב-2012, כבר היו 500 מיליוני ציוצים ביום ורק אלוהים יודעת - וכנראה שגם לה לא אכפת - מה הנתון המדויק היום. במשתמע, החלטת ספריית הקונגרס אומרת שרוב גדול של המידע שעובר בטוויטר לא ראוי לשימור. היא צודקת.
לאסוף את הכל? רעיון רע
2. חכמת ההמונים: מדענים השתמשו במודלים שהתבססו על תשובות של אנשים כדי לחזות את התוצאות של הכרעות בית המשפט העליון האמריקאי. כלל האצבע המקובל אומר שאם בית המשפט החליט בכלל לדון בנושא שמגיע בפניו (רוב הבקשות לדיון בעליון נדחות, השופטים בררנים למדי) אז יש סבירות של 60% שתשעת השופטים יהפכו את ההחלטה של הערכאה הקודמת. המודלים של חוכמת ההמונים מגלים שאם שואלים מספיק אנשים, מקבלים תוצאות מדויקות יותר: זיהוי מראש של 80% מההחלטות של בית המשפט העליון. האמת היא שזה סוג של טוטו: הכרות בסיסית עם השופטים מאפשרת בדרך כלל מושג טוב על הפסיקה שתצא מלפניהם. החוקרים שוקלים להשתמש בשיטה הזו כדי לחזות גם תוצאות של הליכי חקיקה, אבל לדעתי יש דרך פשוטה יותר. פשוט לראות באיזה נושא החקיקה ולבדוק כמה כסף קיבלו כמה מחוקקים מחברות בתחום.
3. המפלגה הקומוניסטית של סין ממשיכה להבהיר לנתיניה שחוקי המשחק הקודמים הושלכו לפח: לפני עשור, השימוש בסין ב-VPN (שירות הסוואת הגלישה, שמאפשר לגולשים סינים לעקוף את חומת האש הגדולה) היה נפוץ מאוד. מפעיל VPN פיראטי בסין נידון לפני מספר ימים לחמש וחצי שנות מאסר ולקנס של כ-70,000 דולר. סין אסרה על שימוש בלתי מורשה ב-VPN בינואר, וגזר הדין הזה מבהיר שתקופת החסד הסתיימה. המפעיל אף פרסם את השירות שלו בעמוד הרשת שלו, כשהוא מציין במפורש שבאמצעות השירות ניתן להגיע לאתרים אסורים בסין כגון פייסבוק וג'ימייל. רשמית, אפשר עדיין להפעיל שירותי VPN בסין – אבל יש צורך באישור ממשלתי, שכולל ככל הנראה גם דלתות אחוריות. מה אמרנו על הרשת שתשחרר את כולנו?
4. יש רודן בשם רמזן קדירוב, שליט הבובות של צ'צ'ניה מטעם פוטין. לאחרונה ננעלו חשבונות המדיה החברתית של קדירוב, ואובדן חשבון האינסטגרם שלו חרה לו במיוחד: שלושה מיליוני עוקבים ירדו לטמיון. פייסבוק, שהיא הבעלים של אינסטגרם, לא טרחה לנמק את הסגירה, אבל הסיבה היא ככל הנראה סנקציות שהוטלו על קדירוב בשל הפרות זכויות האדם שלו: המשטר שם יצא לשמצה בשל רדיפה ורצח של הומוסקסואלים. קדירוב לא אמר נואש, והפנה את המעריצים שלו לשירות דמוי אינסטגרם שאיזה צ'צ'ני העתיק. השירות כל כך מועתק, שהם אפילו העתיקו את הלוגו. קדירוב טען שמדובר ב"שירות לא פחות טוב" מאינסטגרם, ועל פי הסקירות הוא שיקר בגסות. מצד שני, אם אתם רוצים תעמולה פרו פוטיניסטית בין התמונות, זה כנראה הכלי בשבילכם.
