עלייה חדה בהסרת חומרים מהרשתות החברתיות לבקשת משרד המשפטים

85% מהתכנים שישראל ביקשה ב-2017 מהרשתות החברתיות להסיר, הורדו במלואם מהרשתות. כך מסר ביום שני מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ד"ר חיים ויסמונסקי לוועדה המשותפת להכנת חוק הפייסבוק של הכנסת. מדובר בעליה משמעותית לעומת 2016 במהלכה הוסרו כ-70% מהתכנים המבוקשים.

ב-2016 ביקשה הפרקליטות להסיר 2,250 תכנים (דף או פוסט), שמתוכם 91% בתחום הביטחוני. 70% הוסרו במלואם. 19% מהתכנים סורבו ועוד 7% סורבו חלקית. כ-2% לא טופלו. הנתונים המספריים של 2017 יפורסמו רק בעוד חודש אבל ויסמונסקי מסר שלא רק אחוזי ההסרה גדלו אלא גם "כמות התכנים הוכפלה פי כמה. אנחנו בקפיצה אדירה".

ויסמונסקי נתן מספר דוגמאות למקרים שבהם נתבקשה הסרה של תכנים, למשל אירוע בו צולמה אישה מקיימת יחסי מין ברכב. הסרטון הופץ עם הטענה שמי שמתועדת היא אישה אחרת שילדיה נרצחו. מדובר לדבריו, לא רק בבעיה של לשון הרע אלא גם בסיכון בטחוני.

עליה של 15% בהסרת תוכן לא חוקי לבקשת המדינה מפייסבוק וגוגל

מדובר בהצעת חוק ממשלתית להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט. הצעת חוק זו מוזגה עם הצעת החוק הפרטית בנושא שיזמה ח"כ רויטל סויד. הצעת החוק יוצרת כלי אכיפה חדש, במסגרתו יוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים, להורות בצו על הסרת תוכן מאתר אינטרנט במקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית, והשני, שיש אפשרות ממשית שהמשך פרסום התוכן יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.

הצו המוצע יחול על תוכן שמופיע ברשתות החברתיות, כגון פייסבוק, יוטיוב, טוויטר וכדומה, וכן על מנועי חיפוש דוגמת גוגל, להם יורה הצו שלא להציג תוצאות ביחס לתוכן הפוגעני. ההצעה מעוררת ביקורת קשה של גופי זכויות האדם בין היתר בשל התקדים של קבלת החלטה שבוצעה עבירה פלילית בבית משפט מנהלי ללא הוכחה מספקת.

ויסמונסקי אמר לועדה שהפעילות להסרת תוכן מתמקדת היום בראש ובראשונה בתכנים של ארגוני טרור מוכרזים ותכנים המסיתים לאלימות וטרור. זאת "על רקע התפיסה שהם מתדלקים את המפגעים הבודדים". עם זאת, צפויה בעתיד עליה בפניות בשל פרסומים בהם מזוהים קטינים ונפגעי עבירות מין.

הוא הצביע על הבדלים גדולים בשיתוף הפעולה של חברות בהסרת חומר. בעוד פייסבוק וגוגל עושות זאת בקלות רבה יחסית הרבה יותר לקבל שיתוף פעולה מטוויטר ו-וורדפרס. לדבריו, "לא כולם הם פייסבוק וגוגל, שהן חברות גדולות עם כוח אדם מיומן והן ערוכות בישראל ובעולם. יש דברים שפייסבוק תסיר וטוויטר לא ואנחנו עדיין מנסים להבקיע את החומה של וורדפרס".

הוא ציין ש"דף שבמובהק מזוהה כדף של חמאס, פייסבוק תסיר וטוויטר תבקש צו שיפוטי אחרת לא תטפל. ייתכנו מצבים שנחשוב שהדבר בכל זאת מחולל סיכון והספקית סברה שהדבר לא נוגד את מדיניות השימוש שלה ואז נרצה את הסעד המשפטי".

יו"ר הועדה ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי ביקש להבין "מה הכוח שיש לנו על החברות שיסרבו? נשמע שאין לנו יכולת ממשית מול החברות וזה חמור מאוד. אני לא אומר שנעשה עליהן בקרה אבל יש למנוע הפקר גמור. צריך להגיע להסכמה שכל גוף יציית לחוקי המדינה בה הוא פועל".