רשות הסייבר: התמודדנו אשתקד עם 1,400 מתקפות רשת
לדברי בוקי כרמלי, ראש הרשות, 35% מהמתקפות שזיהתה היו נגד משרדי ממשלה, 25% - ניסיונות לפריצת חברות הייטק ו-10% כוונו למגזר הפיננסי. בנוסף, אמר שישראל חמקה ממתקפת הכופר wannacry ממש במקרה
35% ממתקפות הסייבר על תשתיות מחשוב בישראל מכוונות למשרדי ממשלה, 25% לגופי הייטק ו-10% למערכת הפיננסית - כך אמר היום (ב') בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית לאבטחת מידע.
- מנכ"ל סייבריזן: "אי אפשר להסתיר פריצות של האקרים"
- רשויות בארה"ב מזהירות: להאקרים יש כלי חדש לפיצוח כספומטים
- חומת הסייבר: למה חלה ירידה באקזיטים ובהנפקות חברות האבטחה?
כרמלי הציג את הנתונים בדיווח לוועידת המדע של הכנסת, במסגרתו נסקרו הישגי הרשות בשנה וחצי הראשונות לפעולתה. לדבריו, מתחילת 2017 טיפלה הרשות בכ-100 מקרי ניסיונות פריצה לארגונים ותשתיות מדינה בממוצע. בסך הכול עסקה בכ-1,400 תקיפות סייבר במהלך השנה, כולל ניסיונות חדירה שנכשלו. שיעור התקיפות הגבוה ביותר ב-2017 נרשם באפריל - 387 ניסיונות. כרמלי ציין שמספר הניסיונות גדל בזיקה לאירועים חיצוניים, לדוגמא האירועים סביב הכרזת הנשיא טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל. מאז הקמת הרשות הופצו על ידה יותר מ-1,000 התרעות סייבר ממוקדות.
לדברי כרמלי האירוע המורכב ביותר הייתה מתקפת תוכנת הכופר wannacry במאי 2017. לדבריו, "מדינת ישראל הייתה מחוסנת משום ששבועיים קודם לכן הוצאנו התרעה אחרת למשק והיא גרמה למשק להתחסן, להוריד תוכנה שחוסמת פרצות והיא סגרה במקרה גם את הפרצה הזו". כרמלי העריך שמקור המתקפה בצפון קוריאה.
כרמלי ציין כי הקמת הרשות בוצעה במסגרת המאמץ להפוך את באר שבע למרכז סייבר לאומי, והזהיר: "אם צה"ל לא ירד לנגב בזמן סביר, תהייה דעיכה למומנטום שנוצר". זאת, לנוכח העיכובים המסתמנים בהעברת יחידות הסייבר של צה"ל לדרום הארץ. לדבריו, "בסופו של דבר כוח האדם הטכנולוגי מושפע מזה, יש מסה מסוימת של כוח אדם שאתה יכול לדחוף".
יו"ר ועדת המדע ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס לאיחוד מטה הסייבר הלאומי והרשות הלאומית להגנת הסייבר וציין כי חוסר שיתוף פעולה הוא שהביא בסופו של דבר למהלך.